בטלוויזיה הזהירו מפני סכנה חדשה: מכוניות היברידיות. בחינת הטענות בעיניים מדעיות מראה שאין כל סיבה לבהלה

מדי פעם בפעם מתפרסמים בתקשורת דיווחים על הסכנות לכאורה בקרינה מסרטנת הנפלטת מכלי רכב חשמליים או היברידיים, כמו התחקיר שפורסם בערוץ "כאן 11". העובדות המדעיות מראות שהמצב שונה.

רכב היברידי הוא כלי רכב שמשלב שתי מערכות הנעה, האחת עם מנוע בעירה פנימית מבוסס בנזין כמקובל במכוניות מהדור הישן, והשנייה מבוססת על הנעה חשמלית. מחשב המכונית הוא זה שקובע איזה מנוע יפעל בכל רגע נתון. לרכב יש מיכל בנזין שמספק את האנרגיה להפעלת מנוע הבעירה הפנימית, וכן סוללה שתזין את המנוע החשמלי.

הסוללה הזאת נטענת במהלך הנסיעה. למשל כשהנהג לוחץ על הבלמים, חלק מהחיכוך שנוצר במהלך ההאטה מופנה לסיבוב המנוע החשמלי שמשמש כגנרטור להטענת הסוללה החשמלית. גם מנוע הבנזין יכול בזמן פעולתו להניע את המנוע החשמלי כדי שיטען את הסוללה כמעין גנרטור. דגמי מכוניות מסוימים אף אפשר לחבר לרשת החשמל הביתית כדי לטעון את הסוללה כשכלי הרכב אינו בשימוש.

היתרונות הסביבתיים של כלי הרכב החשמליים טמונים בעיקר ביעילות שבה הם מנצלים אנרגיה לעומת מנוע הבעירה הפנימית הבזבזני. כך גם מופחתת צריכת הדלק ויורדת משמעותית פליטת המזהמים של המכונית.

האמנם קרינה?

איפה נכנסת כאן אותה קרינה אלקטרומגנטית שמתוארת בתחקיר? התשובה היא שכל מכשיר חשמלי ממיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית או לאנרגיית חום, כדי לבצע את הפעולה שלשמה יצרו אותו. במכונית, המנוע החשמלי ממיר את האנרגיה החשמלית הטמונה בסוללה לתנועה סיבובית של גל ההינע, שמסובב בתורו את גלגלי המכונית.

הפעלת מכשירי החשמל יוצרת שדה אלקטרומגנטי סביב המעגל החשמלי שלו. הקרינה האלקטרומגנטית שהוא מפיץ אינה מייננת, כלומר מדובר בקרינה חלשה שאינה מסוגלת להביא לשחרור אלקטרונים (יינון) מהאטומים בגופנו וכך לשנות מבנים של מולקולות חשובות כמו ה-DNA. קרינה שאינה מייננת יכולה לכל היותר להיבלע במולקולות מסוימות ברקמות הגוף וליצור בהן חום, כפי שעושה מכשיר מיקרוגל ביתי. עוצמת הקרינה הנפלטת מכלי הרכב החשמליים כפי שתוארה בתחקיר נמוכה לאין שיעור מזו הנפלטת ממכשיר המיקרוגל. בנוסף, עוצמת הקרינה דועכת ככל שמתרחקים ממנה, כך שאם מתרחקים מהמקור שלה למרחק כפול, עוצמתה פוחתת פי ארבעה.

את השדה האלקטרומגנטי מודדים באמצעות מגנטומטר, ביחידות שנקראות מיליגאוס (mG). הכתבה מתייחסת לקביעה של ארגון הבריאות העולמי כי חשיפה לאורך זמן לשדה אלקטרומגנטי שעולה על 4 מיליגאוס עלולה להיות גורם מסרטן, ומכפילה את הסיכון לסרטן הדם אצל ילדים.

עם זאת, חשוב להבין שהערכים האלה נקבעו עקב החשש של ארגון הבריאות הבינלאומי מחשיפה ארוכה לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה חזקה, אף על פי שמחקרים אפידמיולוגיים נרחבים שנערכים כבר שלושה עשורים לא מצאו כל ראיה לכך שחשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה מסוכנת לבריאות. בהעדר קשר שכזה, ההמלצה כיום היא לנקוט "זהירות מונעת", ולשאוף לצמצם חשיפה ממושכת לשדה אלקטרומגנטי חזק, למקרה שבעתיד יימצא בכל זאת שהוא מזיק.

העיקרון הזה הוביל את המשרד להגנת הסביבה בישראל לפרסם את ההנחיות המפורטות בתחקיר ולפרט את עוצמת הקרינה הנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים. ואילו הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת פרסמה דו"ח שבו היא ממליצה לציבור לא להיחשף לשדה אלקטרומגנטי העולה על הרמה הגבוהה מאוד של 5,000 מיליגאוס.

הסוללות קרובות לנוסעים במושב האחורי, אבל לא נמצאו מסוכנות מבחינת קרינה. מכונית היברידית | איור: Shutterstock
הסוללות קרובות לנוסעים במושב האחורי, אבל לא נמצאו מסוכנות מבחינת קרינה. מכונית היברידית | איור: Shutterstock

חיים בשדה

התחקיר של כאן 11 מצא כי הקרינה שנפלטת מכלי הרכב ההיברידיים הנפוצים בישראל עומדת בתקן של המשרד להגנת הסביבה, שכאמור נקבע מלכתחילה לפי עקרון הזהירות המונעת. הביקורת העיקרית של התחקיר מתייחסת לכך שמדידת הקרינה לא נעשתה גם במהלך בלימה או האצה, שבהם הסוללה החשמלית נטענת וייתכן שעוצמת השדה האלקטרומגנטי גוברת.

טענה נוספת שהועלתה התייחסה לאזורים במכונית שבהם התמקדו הבדיקות. בכל מושב נבדקו כמה מקומות, כולל אזור הרגליים ומסעד הראש. התחקיר הציע למדוד את עוצמת השדה המגנטי גם בגובה מרכז הכיסא, שאליו מגיע ראשם של ילדים במושב האחורי. כאמור הערכים הגבוהים ביותר שנמדדו אינם חורגים מהתקן וגם אם אי אפשר לשלול את זה בלי בדיקה, אין גם סיבה להניח שיחרגו דווקא בגובה הזה. על כל פנים, כל עוד לא נקבע תקן בינלאומי אחר, נראה כי היצרנים עומדים בתקן הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת.

אם כן, הכתבה לא מצאה מלכתחילה שהקרינה הנפלטת ממכוניות היברידיות בישראל חורגת מהתקן, שנקבע בעצמו לשם הזהירות בלבד ולא על בסיס חשש מוכח לסכנה כלשהי מחשיפה ממושכת לשדה אלקטרומגנטי. כדאי גם לזכור שאנו חשופים לקרינה אלקטרומגנטית סביבנו בכל עת, שכן עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ לבדו עומדת על 6,500-2,500 מיליגאוס – פי כמה וכמה מזו שנמדדה במכוניות ההיברידיות. עם זאת, בשם הזהירות המונעת ממליצים כיום לא להיחשף שלא לצורך לשדות אלקטרומגנטיים חזקים לאורך זמן.

4 תגובות

  • ברק

    קרינה אפסית.הקרינה מטלפון אלחוטי מזיקה יותר

    עובדה שטלפונים ניתנים לילדים והם משתמשים בהם !!! זו קרינה מזיקה יותר וקרובה לראש,אז להפסיק לדבר בטלפונים ?
    ההתפתחות הטכנולוגית לא עוצרת

  • יניב

    אסביר לכם למה לא קרינה ולא נעליים

    לא יודע מאיפה הביאו את השטויות האלו על הקרינה הרי כבר שנים שיש רכבים היברידים ובמדינות הכי מחמירות לא אמרו כלום, אז פתאום אצלנו נזכרו להדליק נורה אדומה בנושא? כמה נוח ליצרניות הגדולות פתאום. לא מחשיד בכלל..

  • עמרי

    השדה המגנטי של כדה"א הוא בסביבות 0.5 גאוס ולא כמו שכתבתם

    "עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ לבדו עומדת על 6,500-2,500 מיליגאוס".
    מוזמנים להתקין כל אפליקצייה שמשתמשת בסנסור המגנטי של הסמארטפון כדי למדוד בעצמכם.
    עשרה גאוס = 1 מילי טסלה.

  • רובוט כהן

    1 גאוס = 1000 מיליגאוס

    לכן מה שכתוב בכתבה נכון ותואם למה שאתה אומר.