הכתבה הוקלטה בידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
קולגן הוא כנראה החלבון הנפוץ ביותר בעולם החי. הוא לבדו אחראי לכארבעה אחוזים ממשקל גופנו. אם היינו מחברים יחד את כל סיבי הקולגן בגופנו, אורכם היה מגיע לכמאה טריליון (1014) מטר – מרחק כה גדול שאילו היינו מנסים לחצות אותו במהירות האור, המסע היה נמשך כמעט ארבעה ימים.
בשנים האחרונות גוברת הפופולריות של תוספי תזונה המכילים קולגן. קולגן הוא אכן חלבון מרשים מאוד, אבל האם אנו באמת צריכים אותו כתוסף תזונה? כדי לענות על זה עלינו להבין מה הקולגן עושה בגופנו ואיך הוא נוצר.
מהו קולגן?
אין זה מקרה שהקולגן כך כך נפוץ בגופנו, שכן הוא אחראי במידה רבה על שלמות גופנו ועל חוזק הרקמות שלנו. זה נובע מכך שהקולגן הוא אבן הבניין המרכזית של המטריצה החוץ-תאית – אוסף הסיבים, האנזימים והסוכרים שאחראי לקשור יחד את כל תאי הגוף ומספק לרקמות תמיכה מבנית, מצע לגדילה ועוד. תפקידו של הקולגן במטריצה הזאת מקביל פחות או יותר לזה שממלאים מוטות הפלדה בבטון במבנים מודרניים. בפועל, סיבי קולגן יכולים להיות חזקים פי 10-5 מפלדה, ולעמוד במתיחה של עד מחצית מאורכם בלי להישבר.
כמו חלבונים רבים, גם סיבי הקולגן נבנים משרשראות חלבון קטנות יותר. השרשראות הללו משתלבות יחד בתצורה של סליל משולש הבנוי משלוש יחידות של קולגן, והסלילים מאוגדים יחד בצמות חזקות במיוחד. אף שאורכן של יחידות הבסיס הוא 300 ננומטר (מיליארדיות המטר) בלבד, אורכו של סיב קולגן בודד יכול להגיע לכמה מילימטרים – גודל עצום למולקולה יחידה.
קולגן נמצא בכל רקמות הגוף, אך ריכוזו גבוה במיוחד ברקמות הזקוקות לחוזק מבני משמעותי, כגון העור, העצמות, השיניים, הגידים, השרירים וכלי הדם. בשל תפקידו בהם, אין פלא שהקולגן מעורב מאוד בתהליכי תיקון נזקים. לדוגמה, כשיש לנו פציעה בעור, סיבי הקולגן ייחתכו ויאורגנו מחדש כדי לתקן את הרקמה הפגומה.
עם זאת, תהליך התיקון אינו חף מתקלות והצטברות של יותר מדי קולגן בעור עלולה להשאיר צלקת. באיברים פנימיים הצטברות קולגן עלולה ליצור מצב הקרוי פיברוזיס (לַיֶּיפֶת), שבו בדומה לצלקת סיבי קולגן תופסים את מקומה של רקמה בריאה, דבר שפוגע בתפקוד האיבר. לייפת יכולה להשפיע על מערכות רבות בגוף, ובמיוחד על הריאות, הכליות, הלב והכבד.
סלילים הקולגן מאוגדים יחד בצמות חזקות במיוחד
האם אנו צריכים תוספי קולגן?
בשנים האחרונות גוברת הפופולריות של תוספי תזונה המכילים קולגן. כאן המקום לציין שכמו כל החלבונים בגופנו, הקולגן מיוצר ברקמות בהתאם לצורך, כשהן נבנות או מתחדשות, כך שאין לנו כל צורך בתגבור חיצוני שלו. גם אם היה לנו צורך כזה, כמות החלבון בכדורי התוספים נמוכה מאוד, אם לא זניחה לחלוטין ולא תשפיע כלל על תפקוד גופנו. בצד המעודד, מאותה סיבה התוספת הזאת לא יכולה גם להזיק – לייפת נוצרת עקב חוסר בפינוי ושבירה של קולגן, ובמצב רגיל עודפי הקולגן יפורקו לאבני הבניין הבסיסיות שלהם.
קולגן נמצא בשימוש קוסמטי גם בקרמים, אך שם תפקידו אחר, הוא לא נועד להיספג בעור, אלא לשמש כחומר סופח מים, זאת בכדי לשמר לחות ובכך להעשיר את הקרם. קולגן אינו ייחודי בתפקוד זה, ובמקומו נעשה שימוש בנגזרות של ויטמינים, חומצה לקטית, אלכוהולים שונים ועוד.
הקולגן מיוצר ברקמות בהתאם לצורך, כך שאין לנו כל צורך בתגבור חיצוני שלו
אבל הנקודה החשובה באמת היא שהקולגן שבתוספים הללו פשוט לא יגיע ליעדו, משום שהוא יפורק הרבה קודם. כבר בשלהי שנות ה-70 נמצא כי בדומה לחלבונים אחרים, הקולגן מפורק במערכת העיכול לחומצות האמינו המרכיבות אותו כך שצריכתו בבליעה דומה לכל חלבון אחר שמגיע אלינו במזון. הקולגן עצמו גם לא מכיל כמות חריגה של חומצות אמינו חיוניות, כך שגם אם מה שחסר לנו הוא אבני בניין לחלבונים, קיימים מקורות הרבה יותר נגישים במזון שאנו אוכלים.
יותר מכך, מרבית תוספי הקולגן אינם מכילים את החלבון בתצורתו השלמה כלל. כפי שצוין קודם, קולגן הוא חלבון גדול מאד, ובשל כך לא יוכל לעבור את דפנות המעי בהן הוא אמור להיספג (זה יהיה רע מאוד אם הוא יחדור). בכדי לאפשר ספיגה, היצרנים מבצעים פירוק של הקולגן לאבני הבניין הבסיסיות שלו - שברי חלבון קצרים בשם פפטידים או אף לחומצות אמינו בודדות. שברים אלו אמנם מסוגלים להיספג בגוף, אך הם אינם קולגן, באותו האופן ששברי זכוכית לא יוכלו לתפקד בתור הצלחת שהיו פעם. משום כך אין ייתרון בצריכת חומצות אמינו שמקורן בקולגן, לחומצות אמינו ופפטידים שמקורם בכל מאכל אחר המכיל חלבון.
ובכל זאת ההיצע של התוספים האלה גדל בהתמדה, ואין בזה שום פלא – גודלו של שוק תוספי התזונה הקוסמטיים העולמי צפוי להגיע לשבעה מיליארדי דולרים עד שנת 2024, וליצרניות יש תמריץ עז לפתח מוצרים חדשים. בבדיקה בלתי תלויה של 176 תוספי תזונה מצאו רופאים מארצות הברית שמרבית המוצרים הללו הכילו המלצות תזונה מיושנות והציגו טענות רפואיות שלא נתמכו על ידי מחקרים בלתי תלויים. בדו"ח שכתבו ציינו החוקרים שהחברות יכלו לפרסם את הטענות הללו עקב הפיקוח המתון יחסית על תוספי תזונה, בשונה מטיפולים רפואיים שנדרשים לעמוד בדרישות קשוחות בהרבה. עוד ציינו החוקרים כי אף על פי שמדובר רק בתוספי תזונה, הם אינם חפים מסכנות, ויש לבחון את השפעתם האפשרית על נשים הרות, תגובות בין-תרופתיות ועוד.
סקירה שנעשתה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שופכת מעט אור על מצב תוספי הקולגן, וממחישה בתוך כך את חשיבותם של מחקרים מדעיים בלתי תלויים. מהסקירה עולה כי מרבית המחקרים שפורסמו עד היום כה על הפעילות של תוספי קולגן מומנו בידי יצרניות התוספים עצמן. אחד הגורמים החשובים ביותר באמינותו של מחקר מדעי הוא היותו בלתי תלוי, כלומר, שלכותבי המחקר אין אינטרס לקבל תוצאה מסוימת.
כשמחקר על תוסף מזון ממומן בידי החברה המייצרת אותו, ועל אחת כמה וכמה כשהחברה מעורבת בו באופן פעיל, קיים חשש שהמחקר יהיה מוטה מיסודו, שכן מובן מאליו שליצרניות יש עניין רב בהצלחת מוצריהן. בפועל, ברבים מהמחקרים רשימת החוקרים כללה עובדים מהחברה עצמה, ובאחד מהם ניתן קרדיט גם למנכ"ל החברה. ולמרות זאת, המחקרים שנעשו על תוספי קולגן לא הצליחו להוכיח שיש הבדל בין צריכת קולגן לבין צריכה מאוזנת של חלבון כחלק מדיאטה מאוזנת.
גופנו, אם כן, הוא מכונה מטבולית משומנת היטב. הודות לכך הוא מסוגל להמיר את החלבונים הנקלטים מהתזונה לאבני הבניין שלהם – חומצות אמינו – ולייצר מהן את כל חלבוני הגוף. קולגן מצוי אך ורק במזונות מהחי, ולמרות זאת אין ראיות לכך שתזונה טבעונית פוגעת באופן כלשהו ביצירת החלבונים והקולגן בגוף, כל עוד היא מכילה את היחס הנכון של חומצות האמינו החיוניות.
חשיבותו של מחקר מדעי בהבנת העולם היא רבה. עם זאת גם המדע עצמו הוא תוצר אנושי ועל כן אינו חף מהטיות. בשל כך, יש חשיבות אדירה לביצוע של מחקר מדעי באופן שקוף, ישר ובלתי תלוי. בנושא שהתמריץ הכלכלי בו רב כל כך, חסרונם המורגש של מחקרים בלתי תלויים צורם במיוחד ואינו מבשר טובות על נחיצותם של תוספי התזונה הללו.