האם הר הגעש בהוואי ממטיר אבני חן?

כבר למעלה מחודש שהר הגעש קילוואה שבהוואי מתפרץ ופולט לבה ואפר, והעיסוק התקשורתי הרב בו התרכז בעיקר בנזק שהוא גורם לתושבים שמתגוררים באזור. אולם בימים האחרונים עלה לכותרות סיפור חדש בנוגע להר הגעש, שמעניק לו גוון חיובי לשם שינוי. האם הר קילוואה החל לפצות על כל ההרס ועוגמת הנפש שגרם, ולפלוט אל השמיים אבני חן?

שני ציוצים שפרסמו בימים האחרונים (ונמחקו מאז) תושבים בהוואי מספרים בהתרגשות על "גשם של אבני חן" שנופלות מהשמיים, לאחר שנפלטו ממעמקי האדמה במהלך ההתפרצויות האחרונות של הר הגעש. מדובר בגבישים צלולים של המינרל אוליבין, המופיע בצבע ירוק-זית נאה, ושבאיכות גבוהה יכול לשמש כאבן חן חצי-יקרה המכונה פרידוט. התמונות מעוררות הקנאה שפורסמו עם אותם ציוצים הפכו במהרה לוויראליות, ואתרי חדשות רבים ברחבי העולם הזדרזו לפרסם את הידיעה המלהיבה.

Friends of mine live in Hawaii, right next to the area impacted by the most recent lava flows. In the midst of the destruction nearby & stress of the unknown, they woke up to this - tiny pieces of olivine all over the ground. It is literally raining gems. Nature is truly amazing. pic.twitter.com/inJWxOp66t

— Erin Jordan (@ErinJordan_WX) June 11, 2018

אך בשולי ההמולה התקשורתית, כמה גיאולוגים מומחים להרי געש, היושבים בהוואי, מנסים להנמיך את הלהבות. הם טוענים שההתפרצות האחרונה של הר הגעש קילוואה לא היית יכולה לפלוט גבישים מהסוג הזה, ושמדובר ככל הנראה בגבישים שהתפוררו מתוך סלעים געשיים שנוצרו בהתפרצויות אחרות, קדומות יותר.

אוליבין, המורכב מהיסודות צורן (סיליקון), חמצן, ברזל ומגנזיום, הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ ואחד מהמרכיבים העיקריים של סלעי בזלת. הוא אכן מופיע גם באבני הבזלת שנפלטו במהלך ההתפרצות האחרונה של הר הגעש קילוואה, אך בגביש מזעריים שגודלם עד מילימטר או שניים. אוליבין נוטה להתחיל את התגבשותו במעמקי האדמה עוד לפני שהוא עולה אל פני השטח בתוך המגמה הנוזלית, ובתנאים מסוימים הוא עשוי לצמוח בתוכה ולהגיע לגדלים משמעותיים, אך לטענת הגיאולוגים זה לא המקרה באירוע ההתפרצות הזה.

ההתפרצות האחרונה לא הייתה יכולה לפלוט גבישי אוליבין מהסוג הזה. הר הגעש קילוואה | צילום: ויקיפדיה, Sanjay Acharya
 

גבישים גדולים של אוליבין שכיחים למדי ברחבי הוואי, בכמה חופים הם אף מרכיבים את חול הים, ומקורם בסלעי בזלת שנוצרו מלבה שנפלטה בהתפרצויות עתיקות יותר, שבהן שררו תנאים פיזיקליים וכימיים שאיפשרו התגבשות איטית הנחוצה ליצירת גביש גדול. התפרצויות געשיות, אפילו אם הן מתרחשות מתוך אותו הלוע, יכולות להיות בעלות הרכב לבה שונה אחת מהשנייה. במקרים רבים הר הגעש שמתפתח מעל לפני השטח הוא בסך הכל ביטוי לנקודה חלשה בקרום כדור הארץ, והלבה שפורצת דרכו יכולה להגיע בכל פעם ממקום אחר בתוך המעטפת.  

נכון להיום, הכתבות המספרות על אבני חן שנפלטות מתוך הר הגעש מתרבות וזוכות לחשיפה רבה, בעוד שדעתם המנוגדת והמבוססת של אנשי המדע החוקרים את הנושא נדחקות אל שולי התקשורת. זה מקרה מעניין שבו ה"צבעוניות" הלא מזיקה של הסיפור, ואיתה הפוטנציאל המפתה למשוך קוראים אל האתרים, רומסים את העובדות המדעיות.