הילכו שניהם יחדיו?

כיצד נוצר היקום? ממה הוא עשוי? מדוע יש בו חיים מסוגים שונים ומה מאפיין אותם? מדוע בשנה מסוימת יש פחות גשם מאשר בשנים אחרות? איך קורה שבמקום אחד יש יבול עשיר יותר מאשר במקום אחר? מדוע אדם אחד נשאר בריא אף שרוב האנשים שסביבו חולים, או להפך? מדוע אנחנו מתים, ומה קורה לנו לאחר מכן? אלה הן רק כמה מהשאלות שאנו, בני האדם, שואלים את עצמנו לאורך ההיסטוריה, ויש שתי דרכים עיקריות שבאמצעותן אנו עונים עליהן: הדרך הדתית והדרך המדעית.

מדע ודת הם שני עולמות שונים מאוד. דתות מציעות הסברים של המציאות סביבנו ושל דרכי ההתנהגות הנדרשות בה. הסברים אלה מתבססים בראש ובראשונה על אמונה באל (או בקבוצה של אלים) המנהל וקובע את המתרחש בעולם. תשובותיה של הדת על השאלות שלעיל, כמו גם על שאלות אחרות, הן תשובות ברורות מאוד, שבראשן רצונו של האל שכך יהיה. לפי התפיסה הדתית, אם איננו מבינים מדוע זה רצונו של האל, הרי זה משום שאיננו אלא בני אדם. יתרה מזו: הדת מייחסת סיבה ומטרה לעולם ולתופעות המתקיימות בו. סיבה כזו יכולה להיות, למשל, שהאלים החליטו ליצור עולם כדי שיוכלו להשתעשע בו; או שהמטרה של אלוהים היא ליצור עולם שיפעל על פי תורה מסוימת. דתות מתארות יחסים של שכר ועונש בין האל או האלים לבין בני האדם. כך, למשל, אם קורה לנו אסון, התפיסה הדתית תקבע שזהו עונש שקיבלנו מהאל על מעשינו הרעים. אם משהו שאנחנו מקווים לו אכן מתרחש, התפיסה הדתית תקבע שזהו שכר על התנהגות שלנו שהיא טובה בעיני האל.

המדע, לעומת זאת, פועל בדרך שונה לחלוטין. גם המדע מחפש הסברים לתופעות ולמציאות שסביבנו, מבקש להבין את העולם ולהניח יסודות לדרכי התנהגות בתוכו, אלא שבכך מסתיים לחלוטין הדמיון בינו לבין הדת. כדי להבין את העולם, המדע מתבסס על תצפיות, נתונים, ממצאים וניסויים הניתנים לבדיקה ולהוכחה חוזרת. על סמך כל אלה הוא בונה השערות ותיאוריות, שאין שום קשר בינן לבין אמונה. המדע אינו מניח שיש למציאות "יד מכוונת" כלשהי, בעלת סיבה או מטרה. יתרה מזו: אם המאפיין המרכזי של הדת הוא שהיא מעניקה תשובות, המאפיין המרכזי של המדע הוא שהוא שואל שאלות. כי בשונה מהדתות, הבטוחות לגמרי בתפיסה שהן מציגות, המדע מתייחס בחשד לידע ולתובנות שלו-עצמו. הוא שב ובוחן את הנתונים, הממצאים, התגליות והמסקנות הנובעות מהן, אינו נרתע מחילוקי דעות, אינו חושש לאתגר את עצמו כשהוא שואל שוב ושוב את אותן השאלות ומוסיף עליהן שאלות חדשות, ואף אינו מהסס לשנות לגמרי את תשובותיו לאור תגליות ותובנות חדשות.

שאלה של הפרכה

מדענים ופילוסופים אינם נרתעים מלבקר אפילו אֶת השיטה המדעית. כך, למשל, הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום טען שגם אם אירוע מסוים חוזר ונשנה פעמים רבות, אין בכך כדי להבטיח שהוא יקרה תמיד. חִשבו על קערה גדולה מלאה עשרות תפוחים אדומים. לטענת יום, אי-אפשר להסיק מכך שכל התפוחים בעולם יהיו תמיד אדומים. הפילוסוף האוסטרי קרל פופר הרחיב ואמר, שמספיק תפוח ירוק אחד כדי להוכיח שהרעיון שכּל התפוחים בעולם אדומים איננו נכון. לדעתו, המדע מִתקדם על ידי הפרכות, ולכן רעיון הוא מדעי רק אם אפשר להפריך אותו, כלומר להוכיח שהוא שגוי. תיאוריה שאין אפשרות להפריכה בניסוי אינה מדעית. אמונה אי-אפשר להוכיח וגם אי-אפשר להפריך באופן חד-משמעי באמצעות ניסוי. מכאן נובע שכל תיאוריה המבוססת על אמונה אינה מדעית. למשל, את האמירה שרצון האל הוא שנֹאכל רק דברים מסוימים ולא דברים אחרים אי-אפשר להפריךְ וגם לא להוכיח, ולכן היא אינה אמירה מדעית אלא דתית.

יש מדענים דתיים המצליחים לשלב בחייהם מאפיינים של שתי התפיסות. אחד הידועים שבהם היה פרופ' ישעיהו ליבוביץ'. ליבוביץ' היה מדען דתי וּפִילוֹסוֹף. הוא טען שהמדע והדת הם תחומים נפרדים כיוון שהם שואלים שאלות נפרדות שאין לחבר ביניהן. לדבריו, המדע שואל "איך" ואִילו הדת שואלת "למה". לכן, לטענתו, אין טעם לנסות להשיב על שאלות בִּתחום אחד בעזרת שיטות מִן התחום האחֵר. המסקנה המתבקשת, לדעתו, היא שכיוון שאין כלל חפיפה בין הדת לַמדע – גם אין סְתירה ביניהם, ושניהם יכולים להשתלב בחייו של אותו אדם.

ציפורים ודגים

המחלוקת בין מדע לדת מתחילה דווקא במקומות שבהם מנסים ליצור שיח ביניהם, וכשאנשים מבקשים שנתייחס לדת כאל מדע. התבוננות בהתפתחות הידע האנושי לאורך ההיסטוריה מוכיחה שברוב המקרים, אנו מוסיפים לפנות אל האמונה כל עוד למדע אין תשובה. כך, למשל, דתות שונות מאמינות בסיבות שונות להופעתה של הקשת בענן. ברגע שהמדע גילה את תכונות האור, האמונות האלה הפכו להיות סיפור חביב ולא יותר. דתות מסוימות האמינו שהזוהר הצפוני הוא נשמות משוטטות בשמיים. מאז שהמדע הבין את יחסי הגומלין בין חלקיקים באטמוספרה לבין השדה המגנטי של כדור הארץ, אמונות אלה הפכו לאגדות. גם כיום, אנשים דתיים רבים טוענים שהם אינם "מאמינים" בתיאוריות מדעיות שונות, כמו המפץ הגדול, הקביעה הגיאולוגית של גיל כדור הארץ ואבולוציה. אבל גם המדע אינו "מאמין" בהן, כפי שהוא אינו "מאמין" בשום דבר אחר. תיאוריית האבולוציה, למשל, מתבססת על ממצאים מדעיים מתחומים כמו גנטיקה, מיקרוביולוגיה, גאולוגיה ופלאונטולוגיה. כמו כל תיאוריה מדעית, אם יגיע יום שבו ממצאים, ניסויים ותצפיות יסתרו אותה ויוכיחו אחרת, היא תשתנה בהתאם. ככל שהמדע מתקדם, כך הפער הזה, בין מה שאנו לא יודעים ומסבירים באמצעות אמונה לבין מה שאנו מגלים באמצעות השיטה המדעית, הולך ומצטמצם.

בגלל מהותם השונה כל כך, הניסיון ליצור שיח שוויוני בין דת לבין אמונה נועד מראש לכישלון. "ציפור שיר ודג יכולים להתאהב זה בזה, אבל היכן יבנו את ביתם?". את השאלה הזאת שם הסופר שלום עליכם בפיו של טוביה החולב, וכך ביטא את תהייתו כיצד שני עולמות שונים מאוד זה מזה יוכלו לחיות יחד. כמו ציפור ודג, גם דת ומדע – כל אחד מהם הוא תוצר של מחשבת האדם ויפה בדרכו, אך הם אינם יכולים לגור באותו הבית.