איך מתרבים דגים חכאים? כיצד תאי זרע שוחים? איך טפילים מוצאים ציפורים? וגם - הרשימה של כל המינים. מחקרים חדשים מהעולם
מה חדש?
- האורניתופטר (ornithopter) - "ציפור-מסוק"
- רשימה של כל המינים שבעולם
- איך מתרבים החכאים שוכני המעמקים?
- מכשיר להשתלה שמשדר גלי רדיו
- כיצד תאי זרע שוחים? עכשיו אנחנו יודעים
- איך טפילים מוצאים ציפורים?
- איך למדנו לקרוא?
האורניתופטר (ornithopter) - "ציפור-מסוק"
עמית שרגארשימה של כל המינים שבעולם
למרות המאמץ הנרחב לאפיין ולסווג את הטבע, לא קיימת כיום רשימה הכוללת את כל המינים המוכרים למדע. כעת, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PLoS Biology, מציע צוות חוקרים בינלאומי כללי מסגרת ליצירת רשימה מאוחדת של כלל המינים המוכרים למדע. החוקרים מציעים החוקרים הוא לייסד גוף בינלאומי אשר ינהל את הרשימה ויגדיר כללים ליישוב מחלוקות בין חוקרים. אחד המכשולים המרכזיים בפני קביעת רשימה כוללת ואחידה הוא הצורך שהיא תאומץ באופן נרחב על ידי כל בעלי העניין, ובהם אנשי שמירת טבע, מדענים ועוד. לפיכך ממליצים החוקרים שמכיני הרשימה יהיו קשובים לדרישותיהם של כלל המשתמשים בה, יפרידו בין המחקר הטקסונומי לבין ארגון הרשימה עצמה, ויעניקו הכרה רשמית לכל התורמים להכנת הרשימה, גם אם אינם אנשי מקצוע. התקווה היא שגופים בינלאומיים יאמצו כללים אלה בעתיד הקרוב ויסייעו להקים רשימה כוללת של המינים המוכרים, וכך יסייעו במאמצים לשמירה על המגוון הביולוגי. קישור למחקר
איך מתרבים החכאים שוכני המעמקים?
ד"ר יונת אשחרמכשיר להשתלה שמשדר גלי רדיו
חוקרים מאוניברסיטת פרדו שבארצות הברית פיתחו מכשיר זעיר שמסוגל לשדר גלי רדיו לסביבה החיצונית כשהוא מושתל בתוך הגוף. המכשיר מיועד לניטור ומעקב אחר שינויים פיזיולוגיים בתוך הרקמות כמו למשל שינויי לחץ. התשדורת במכשיר החדש פועלת באופן דומה לזו שקיימת במכשירים הסלולריים ובשעונים החכמים. לטענת החוקרים הם הצליחו להקטין מאוד את גודלו של המכשיר, ולהאריך משמעותית את משך הפעולה שלו. "המשתמש יכול להפעיל את המכשיר באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד ולקבל מידע ביולוגי ופיזיולוגי בזמן אמת", אמר הנסראג' בהמרה (Hansraj Bhamra) ממובילי המחקר. בנוסף, המכשיר בנוי כך שהוא יכול לקבל אנרגיה באופן אלחוטי, מאחר וסוללות עשויות מחומר רעיל וצריך לבצע פרוצדורות רפואיות כדי להחליפן או להיפטר מהן. קריאה בהרחבה על הפיתוח (באנגלית)
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןכיצד תאי זרע שוחים? עכשיו אנחנו יודעים
ב-1677 כשאנטוני ון-לוונהוק התבונן דרך מיקרוסקופ במבוכה בנוזל הזרע שלו הוא גילה את תאי הזרע. הוא תיאר אותם כתאים עם ראש גדול, ששוחים בנוזל כמו נחש או צלופח בעזרת זנב שמצליף כמו שוט - השוטון. אכן, אף שמחקרים הראו שתנועת השוטון מורכבת יותר, כשמביטים בתא זרע במיקרוסקופ נראה כאילו הוא מניע את זנבו מצד לצד. עתה, על ידי צילום תלת ממד במצלמות סופר מהירות של תאי זרע שוחים, מדענים חשפו את תנועתו האמיתי של שוטון הזרע. תאי הזרע לא מניעים את השוטון מצד לצד, אלא הוא מתפתל ונע רק לצד אחד של התאים. תנועה כזו אמורה לגרום לתאים לנוע במקום במעגלים. אולם תאי הזרע מסתובבים במקביל על צירם וכך מתקדמים קדימה בנוזל הצמיגי, כמו בורג. קריאה בהרחבה באנגלית
תא זרע כפי שנראה במבט מלמעלה במיקרוסקופ, SPL
נעם לויתןאיך טפילים מוצאים ציפורים?
חוקרים מספרד ומבלגיה בחנו קנים של ציפורים מהמין ירגזי כחול, Cyanistes caeruleus, שמקננות ביערות ספרד, במטרה להבין איך טפילים וחרקים מזהים את הפונדקאים שלהם. הם מצאו כמות גדולה יותר של אקריות ויבחושים בקנים שבהם היה ריכוז גבוה יותר של פחמן דו חמצני, בהשוואה לסביבה מחוץ לקן. כשבדקו קנים נטולי גוזלים, כמות הפחמן הדו חמצני בהם היתה דומה לזו שסביבה החיצונית. כלומר - הגוזלים הם ככל הנראה הגורם לפליטת הגז המוגברת בקן. יבחושים הם מעבירי מחלות ידועים שמעבירים טפילי דם לציפורים. בנוסף החוקרים מצאו קשר הפוך בין נוכחותם של זבובים שחורים בקנים לנוכחותו של גז מתאן. מה שמשפיע על כמויות גז המתאן בקנים, משערים החוקרים, הוא החיידקים שנמצאים בחומרי הקינון עצמם. בשלב הבא החוקרים מעוניינים לשתף פעולה עם חוקרים נוספים ולבחון אם גם באזורים ובתנאים אחרים יימצאו ממצאים דומים. קריאה בהרחבה (באנגלית)
הירגזי הכחול מקנן, shutterstock
איך למדנו לקרוא?
אחת ההשערות בנוגע להתפתחות יכולות הקריאה והכתיבה אצל בני האדם טוענת שבמונחים אבולוציוניים, לא עבר מספיק זמן כדי שנפתח אזור במוח ייעודי למטרה זו. לכן, טוענים חוקרים שייתכן שהמוח של אבותינו הקדמונים ניצל למטרה זו אזורים שהיו כבר קיימים במוח, ועשה להם "הסבה". אחד האזורים האפשריים להסבה כזו הוא חלק מאזור מוחי שנקרא ה- IT Cortex, ואחראי בין היתר על זיהוי עצמים באמצעות הראייה,. על פי החוקרים, הוא יכול היה לעבור הסבה לזיהוי מילים. כעת, במאמר חדש, חוקרים מ-MIT טוענים שגילו ראיות תומכות להשערה הזו. החוקרים הקליטו את הפעילות המוחית מה- IT Cortex של קופי מקוק בזמן שהם הסתכלו על כ-2,000 רצפים של אותיות, חלקם מילים אמיתיות וחלקם רצפים סתמיים. הם התבססו על עבודה של קבוצה אחרת מ-2012 שהראתה שבבונים מסוגלים להבחין במילים מבין רצפים סתמיים של אותיות מבלי שיאמנו אותם לשם כך והראו שגם קופי המקוק מסוגלים לכך. לאחר עיבוד של המידע העצבי המוקלט, הם פיתחו על בסיס הפעילות המוחית של הקופים מודל חישובי , שזיהה בהצלחה של 70 אחוז אם מדובר במילה או ברצף סתמי של אותיות. הממצאים האלה מעידים על כך שאזור מוחי האחראי על זיהוי עצמים משחק תפקיד עצבי גם במצבים של זיהוי מילים במוחם של פרימטים. בשלב הבא החוקרים רוצים לנסות לאמן בעלי חיים לזהות מילים באופן מכוון ולבדוק כיצד האימון משפיע על הפעילות המוחית באזור הזה. קריאה בהרחבה (באנגלית)
