על מכת הארבה באפריקה, הגחליליות שנעלמות, חוטים רפואיים מתאים אנושיים ואיך מוזיקה קצבית משפיעה על איכות האימון?

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • איך יודעים מתי להתרחב?

  • מכת ארבה חזקה באפריקה

  • הסייבורגים מגיעים, והם מדוזות

  • האלבטרוסים שתופסים דייגים לא חוקיים

  • בדלי סיגריות מסוכנים 

  • האם מוזיקה משפיעה על איכות האימון?

  • הגחליליות נעלמות

  • חוטים רפואיים מתאים אמיתיים

איך יודעים מתי להתרחב?

בלי בסיס יציב וחזק, עצים לא יוכלו לצמוח לגובה. בהתאם לכך, עצים גבוהים במיוחד יהיו בדרך כלל בעלי גזע רחב, שיוכל לתמוך בגוף המתנשא. עד היום, חוקרים לא ידעו כיצד מתרחשת ההתאמה הזו בין עובי הגזע לגובה העץ, כלומר כיצד העץ "יודע" כמה עבה הוא צריך להיות. כעת זיהו חוקרים מפינלנד ומבריטניה את המנגנון שמאפשר זאת. החוקרים שיערו שהגזע חש את משקל העץ מעליו ומתעבה בהתאם. כדי לבחון את השערתם, הם הוסיפו משקל חיצוני לחלק העליון של עצים מהמין Betula pubescens, מסדרת האלונאים, ועקבו אחר התווספות טבעות הגדילה בגזעים שלהם. הם גילו שגזעי העצים שנתלה עליהם משקל רב יותר גדלו והתעבו יותר. מחלה שתוקפת חלק מהעצים האלו גורמת לכך שאחרי גיל שלושה חודשים הם מפסיקים לגדול לגובה, מתעקמים וקורסים. החוקרים גילו שהמחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה הפוגעת במנגנון חישת המשקל. "למרות שהרעיון שעצים מתאימים את עובי הגזע באמצעות חישת המשקל נשמע מאוד הגיוני, המחקר שלנו הוא הראשון שבדק זאת בעצים", אמר חואן אלפונסו-סרה, מוביל המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

מכת ארבה חזקה באפריקה

בשבועות האחרונים, מכת הארבה הגדולה ביותר שנראתה באפריקה מזה עשרות שנים מאיימת על חיי מיליוני בני אדם. משערים כי הסיבה להתפרצות הארבה נעוצה בשינוי האקלים אשר מספקים לארבה תנאי רבייה אופטימליים וגורמים לנקבות הארבה להטיל הרבה יותר ביצים ולהתרבות במהרה. כל נחיל עשוי להכיל מאות מיליוני חרקים. מדובר בהתפרצות הקשה ביותר של ארבה בקניה מזה 70 שנה והיא הורסת אדמות חקלאיות ומאיימת ברעב. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם דוחק בפעולה מידית. במידה וההתפרצות לא תרוסן בהקדם, מספרם של הארבה עשוי לגדול פי 500 והאסון עלול להתפשט ל- 30 מדינות באפריקה ואסיה. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

משערים כי הסיבה להתפרצות הארבה נעוצה בשינוי האקלים. מכת ארבה באפריקה | shutterstock
הסיבה להתפרצות כנראה קשורה לשינוי האקלים, מכת ארבה באפריקה | shutterstock

הסייבורגים מגיעים, והם מדוזות

חוקרים חיברו אלקטרודות לשרירים של מדוזה וגרמו לה לנוע במהירות גבוהה כמעט פי שלושה מהרגיל. הם מקווים להשתמש בעתיד במדוזות ה"סייבורג" שיצרו לניטור מימי האוקיינוסים. החוקרים, מאוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית, הצמידו למדוזות קטנות מהמין אורליה כחולה (Aurelia aurita) מכשיר מיוחד שכלל סוללה קטנה ומחשב זעיר בקופסת פלסטיק שקוטרה רק כשני סנטימטר. מהקופסה נשלחו שתי אלקטרודות אל שרירים הנמצאים ב"פעמון" של המדוזה. המכשיר אינו מניע את המדוזה בעצמו, אלא גורם לשרירים שלה להתכווץ לעתים קרובות יותר – קצת כמו קוצב לב. בעקבות הפולסים החשמליים, קצב השחייה של האורליה, שבמצב רגיל עומד על כשני סנטימטר לשנייה, עלה לקרוב לשישה סנטימטר לשנייה. קצב המטבוליזם שלה, לעומת זאת, עלה רק פי שניים, כלומר השחייה המהירה הייתה יעילה יותר מבחינה אנרגטית. קריאה הבהרחבה בכתבה המלאה שבאתר שלנו: כאן.

עולם הרובוטיקה מתקדם בקצב מהיר: אילוסטרציה של המדוזות המשודרגות | Rebecca Konte/Caltech
עולם הרובוטיקה מתקדם בקצב מהיר: אילוסטרציה של המדוזות המשודרגות | Rebecca Konte/Caltech

האלבטרוסים שתופסים דייגים לא חוקיים

בים הפתוח מתרחשת פעילות לא חוקית רבה. דייגים מפירי חוק ומבריחים משתמשים בכלי שיט לא מסומנים ומכבים את מערכות הזיהוי כדי שרשויות האכיפה יתקשו לזהות את פעילותם. חוקרים מצרפת ציידו אלבטרוסים, עופות ימיים גדולים, במשדרי מכ"מ וכך הצליחו לזהות כלי שייט חשודים בפעילות לא חוקית. המחקר נמשך כשנה וחצי, במהלכו החוקרים עקבו אחר התשדורת ממכשירי המכ"ם שנשאו 169 אלבטרוסים בדרום האוקיינוס ההודי. במאמר שפורסם בכתב העת PNAS, החוקרים דיווחו על ממצאים מדאיגים: בשליש מכלי השייט שזוהו באמצעות מכשירי המכ"ם של האלבטרוסים, לא הופעלה כחוק מערכת הזיהוי האוטומטית שמדווחת לרשויות על  זהות הסירה, מיקומה ומסלולה. החוקרים מקווים שהמחקר יסייע לאכוף ביעילות פעילות לא חוקית בים הפתוח, ואנחנו מקווים שהעבריינים לא יוסיפו גם הרג אלבטרוסים לרשימת הפשעים שלהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן

אלבטרוסים נמשכים לסירות דייג | shutterstock
האלבטרוסים נמשכים לסירות דייג | shutterstock

בדלי סיגריות מסוכנים

בדלי סיגריות ממשיכים לפלוט חומרים רעילים גם מספר ימים לאחר שכובו במחקר שנערך בידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב (NIST) כיבו החוקרים סיגריות ושמו אותן בכלי סגור בתנאים שונים של טמפרטורה ולחות. החוקרים מדדו את הרכב החומרים הנפלטים מבדלי סיגריות בתא סגור במשך מספר ימים. על פי התוצאות כמות הניקוטין שנפלטה ב-24 השעות הראשונות היתה כ-14 אחוזים מהכמות הנפלטת מסיגריה דולקת והסיגריה המשיכה לפלוט גם חומרים נוספים במשך מספר ימים. כאשר טמפרטורת החדר היתה גבוהה יותר, כמות החומרים המסרטנים הנפלטים מבדל הסיגריה עלה, דבר שיכול להיות מאוד רלוונטי עבור מעשנים שמשאירים בדלי סיגריות במאפרה ברכב בשמש. במאמר ציינו החוקרים כי "כמות הניקוטין שנפלטה מבדל יחיד במשך חמישה ימיםניתנת להשוואה לכמות הניקטוין שנפלטת מסיגריה בוערת, במיוחד בטמפרטורות גבוהות". להרחבה (באנגלית) לחצו כאן

האם מוזיקה משפיעה על איכות האימון?

האם מוזיקה משפיעה על איכות האימון? חוקרים מאיטליה גילו שמתאמנים שמקשיבים למוזיקה קצבית במיוחד בזמן אימון סיבולת, עשויים להרוויח יותר מהאימון. בניסוי שנערך על 19 נבדקות, החוקרים בדקו את ההשפעה של סוגי מוזיקה במהירויות שונות על קצב הלב ותחושת המאמץ של הנבדקות באימוני סיבולת, כמו הליכה מהירה, ובאימוני התנגדות, כמו הרמת משקולות. הם מצאו שמתאמנות ששמעו מוזיקה מאוד קצבית בזמן האימון עבדו יותר קשה, אך דיווחו על תחושת מאמץ נמוכה יותר. ההבדלים האלה היו חזקים יותר באימוני סיבולת בהשוואה לאימוני התנגדות. בינתיים מדובר במחקר קטן מאוד, שבו נבדקו נשים בלבד. החוקרים מציעים להמשיך לחקור את השפעת המוזיקה על אימונים, וכיצד היא יכולה לשפר את יעילותם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

הגחליליות נעלמות

ברחבי העולם חיים אלפי מינים שונים של גחליליות, וכמו בעלי חיים רבים אחרים, מספר הגחליליות בעולם הולך ופוחת. בניסיון להעריך את מצב אוכלוסיות הגחליליות בעולם ולהבין מהם גורמי הסיכון שלהן, חוקרים מארצות הברית ביצעו סקר מקיף ואספו מידע מחוקרי חרקים ומומחים ברחבי העולם. הגורם העיקרי שעלה בסקר היה צמצום בתי הגידול. "לא הופתענו מכך, מכיוון שמיני בר רבים נפגעים כתוצאה מהצטמצמות בתי הגידול", אמרה פרופ' שרה לואיס, מובילת המחקר. חלק ממיני הגחליליות זקוקים לתנאים מיוחדים כדי להשלים את מחזור חייהן. כשבית הגידול של אחד ממיני הגחלילית האלו נהרס, מדובר בנזק חמור עבורן ועבור המערכת האקולוגית כולה. גורם הסיכון שנמצא במקום השני, על פי הסקר, היה להפתעתם של החוקרים זיהום אור: תאורה מלאכותית בשעות החושך מפריעה לגחליליות למצוא בני זוג לרבייה ולבצע את טקסי החיזור. הסקר מפרט גם גורמים נוספים, ביניהם שימוש בחומרי הדברה. החוקרים מאמינים שהמידע המפורט יעזור לשמר את הגחליליות ואת כל המערכת האקולוגית שתפגע במקרה שייכחדו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
 
תאורת הלילה מפריעה לגחליליות למשוך בני זוג ולהתרבות
תאורת הלילה מפריעה לגחליליות למשוך בני זוג ולהתרבות |  Jason Steel
 

חוטים רפואיים מתאים אמיתיים

חוקרים השתמשו בתאי עור של בני אדם כדי ליצור חוט ביולוגי לשימושים רפואיים. הנדסת רקמות הינו תחום רפואי שנמצא היום בצמיחה: אנחנו יודעים לקחת חתיכת עור ממקום אחד ולהשתילה במקום אחר בגוף, אנחנו בונים "פיגומים" שתומכים בתאים וכלי דם ומאפשרים להם לקבל צורה של איבר מסוים ועוד. אולם, החומרים הסינתטיים שמשתמשים בהם היום ברפואה עלולים לעורר תגובה לא רצויה של מערכת החיסון, ליצור דלקת ולהפריע לתהליך הריפוי. במחקר החדש, חוקרים מצרפת השתמשו בתאי עור אנושיים כדי ליצור יריעות רחבות העשויות מהמטריצה החוץ תאית שהם מפרישים. את היריעות האלה הם חתכו לרצועות וסיבבו אותן סביב עצמן ליצירת חוט. החוט הביולוגי החדש אינו מזוהה על ידי מערכת החיסון כגוף זר מכיוון שהוא יכול להיות עשוי מהתאים של המטופל עצמו. בנוסף, ניתן לשלוט על חוזק החוט והגמישות שלו על ידי שזירת מספר חוטים יחד ליצירת חוט אחד גדול יותר. מדובר בפיתוח רפואי שימושי במיוחד שעונה על צרכים רבים בעולם הרפואה. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן
 
החוט הביולוגי החדש, מתוך המאמר (Magnan et al., Acta Biomater. (2020
החוט הביולוגי החדש, מתוך המאמר (Magnan et al., Acta Biomater. (2020

0 תגובות