מדע בדקה: לווייתנים, סיסים ואלמוגים

1. הלווייתן מסריח מהראש

הלווייתן האפור(Eschrichtius robustus)  הוא מין מוגן מציד מאז 1949. באופן חריג, הותר לבני שבט הצ'וקצ'ים מאזור הצ'וקוטה, אזור מבודד בצפון-מזרח רוסיה, לצוד לווייתנים אלה, כי באזור זה קשה מאוד להשיג בשר ממקורות אחרים. ההיתר מוגבל במספר ובמשקל ונתון לפיקוח הוועדה הבינלאומית לפיקוח על ציד לווייתנים.

זה שנים אחדות, מקצת הלווייתנים הניצודים מדיפים ריח מוזר. לדברי נציג הוועדה ברוסיה, ללווייתנים אלה ריח כימי אופייני וחזק, הדומה לריח של יוד. לא תמיד אפשר לזהותם לפני הציד, ומי שאכלו מבשרם מדווחים שסבלו מאיבוד תחושה בפה, משלשולים ומהתקפי אלרגיה. לדברי הצ'וקצ'ים, אפילו כלבים סירבו לטעום מהבשר.

החוקרים טרם זיהו אילו חומרים כימיים גורמים לריח ולתופעות הלוואי. מכיוון שלווייתנים אפורים ניזונים מסינון מים בקרקעית האוקיינוס, ייתכן שמקור הריח בפסולת מזהמת ששקעה.

כעת בפגישה שהתקיימה בסוף אוקטובר, רוסיה ביקשה מהוועדה הבינלאומית לפיקוח על ציד לווייתנים לאשר לבני הצ'וקצ'י לא לכלול את הלווייתנים המסריחים במכסת הציד השנתית המותרת להם, מאחר שבשרם אינו ראוי למאכל.

אלכס אברוטין

2. הסיסים ישנים באוויר

סיס החומות (Apus apus), הנפוץ באירופה ובאסיה וגם בישראל, מבלה את רוב חייו באוויר. זהו מקור שמו המדעי, שכן א-פוס פירושו "חסר רגליים".

סיס החומות כמעט תמיד יימצא באוויר | תמונה: Shutterstock

במחקר חדש, שבו הוצמדו מכשירי מעקב ל-13 סיסים, נמצא שהם מבלים במעוף עוד יותר זמן משחשבנו. הסיסים דוגרים ומטפלים בגוזלים כחודשיים בשנה, ובתקופה זו, כמובן, מרבים להימצא בקן. אחר כך הם נודדים ומבלים את החורף באפריקה. איש לא ראה מעולם את הסיסים ישנים על עצים או על גגות באזורי החריפה; אך עד עתה לא היה ברור אם הם באמת אינם נוחתים, או שהם עושים זאת בסתר.

במאמר שהתפרסם ב-Current Biology, החוקרים מדווחים שהסיסים אכן מבלים יותר מ-99% מזמנם כשאינם מקננים – כלומר, כעשרה חודשים בשנה – באוויר. שלושה מהסיסים לא נחתו אפילו פעם אחת בפרק הזמן הזה. זהו השיא העולמי בתעופה רצופה.

החוקרים עדיין אינם בטוחים מתי וכיצד הציפורים ישנות, אך ברור שהן עושות זאת באוויר.

ד"ר יונת אשחר

3. החצבת מכה שנית – בדלקת מוח

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת לואיסוויל טוענים שמוות מסיבוכים של מחלת החצבת נפוץ יותר מכפי שחשבו בעבר.

המחקר, המאשר מסקנות מחקר קודם שנערך בגרמניה, הראה שדלקת המוח שמקורה בחצבת (subacute sclerosing panencephalitis, SSPE) נפוצה בהרבה משחשבו עד כה: בעבר חשבו שהיא מופיעה ב-1 מ-100,000 חולי חצבת, וכעת מתברר שהתדירות גבוהה בהרבה – יותר מ-1 מ-1,500.

המחלה מופיעה שנים אחרי ההדבקה בחצבת. הגורמים להתפרצות המשנית אינם ברורים, אך אין לה טיפול רפואי והיא קטלנית במאה אחוזים. במהלך ההידבקות בחצבת הראשונית, הנגיף מגיע לכל תאי הגוף, וביניהם תאי המוח. נגיף החצבת מידבק מאוד, עובר דרך האוויר ועלול להדביק אנשים בלתי מחוסנים, שיישאו אותו מכאן ואילך בתאי המוח שלהם.

החוקרים זיהו בניתוח שלאחר המוות כ-20 אנשים שנפטרו מ-SSPE, אך לא דווח שחלו בה. כולם חוסנו לראשונה רק לאחר שחלו בחצבת, והמחלה המשנית הופיעה שנים אחרי ההידבקות.

החוקרים דוחקים בהורים לחסן את ילדיהם נגד חצבת בשתי מנות החיסון, ולהימנע מטיולים בארצות שהנגיף נפוץ בהן עד להשלמת החיסון של ילדיהם. 

נטע רוזנטל

4. הלבנת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה 

שונית האלמוגים הגדולה ביותר בעולם, שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, נפגעה מאוד בשל עליית טמפרטורת מי הים, ומחקר חדש מראה כי רוב האלמוגים שבחלקה הצפוני מתו.

שונית המחסום, כמו שוניות רבות אחרות ברחבי העולם, סובלת מהלבנת אלמוגים. הלבנת אלמוגים מתרחשת כאשר האלמוג מאבד את האצות החיות עמו בסימביוזה ומספקות לו מזון, ובהיעדרן, האלמוג גווע בסופו של דבר ברעב. הגורם העיקרי להלבנה הוא עליית טמפרטורות המים.

סקר שנערך באפריל השנה, אחרי קיץ חם במיוחד, הראה שכ-93 אחוזים משטח שונית המחסום עברו הלבנה כלשהי, בעיקר בשליש הצפוני של השונית. באזורים מסוימים, רק כ-5 אחוזים מהאלמוגים עדיין חיים. לדברי פרופ' אנדרו ביירד (Baird), החלק הצפוני של השונית עשוי להתחדש, אם אלמוגים יגיעו אליו מהחלקים הדרומיים יותר. אך כיוון שטמפרטורות מי הים אינן צפויות לרדת אלא להמשיך לעלות, סביר יותר שתהליכי הלבנה נוספים יפגעו גם בחלקה הדרומי של השונית.

ד"ר יונת אשחר

5. תאי סרטן – אנא התאבדו, בפקודה

אחד הקשיים העיקריים בפיתוח טיפולים למחלת הסרטן הוא יצירת כלים ספציפיים, הפוגעים אך ורק בתאים הסרטניים ואינם מזיקים לשאר תאי הגוף.

דרך אחת לפתור את הבעיה היא להתמקד בתכונה האופיינית לתאי סרטן: הימנעות מאפופטוזה. אפופטוזה היא תהליך של מוות מתוכנן, המתרחש כאשר תאים בגוף אינם רצויים בו או מעמידים אותו בסכנה. בתאים סרטניים רבים התחוללה מוטציה המאפשרת להם להימנע מהליך האפופטוזה, וכך הם יכולים להמשיך להתחלק ללא בקרה וליצור גידולים מזיקים.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature, קבוצת מחקר בינלאומית מדווחת על פיתוח תרופה המעכבת את החלבון המונע אפופטוזה. כך היא מביאה למוות של תאים סרטניים, אך אינה פוגעת בתאים בריאים. התרופה נמצאה יעילה בכרבע מסוגי הסרטן, ובהם לימפומה, לויקמיה ומיאלומה נפוצה, ובשילוב עם תרופות אחרות – גם במלנומה ובסרטן השד.

נדב בצלאל