הצבע השחור הכי ידידותי לסביבה, המחוש החברתי של הנמלים, אין חכם כבעל ניסיון בקורונה, האוסף העתיק שישפר את החיטה ומתברר שזה היין העתיק בעולם
מה חדש?
- הצבע השחור הכי ידידותי לסביבה
- המחוש החברתי של הנמלים
- אין חכם כבעל ניסיון בקורונה
- האוסף העתיק שישפר את החיטה
- מתברר שזה היין העתיק בעולם
הצבע השחור הכי ידידותי לסביבה
תעשיית הבגדים משתמשת בבדים סינתטיים שמזהמים את הסביבה, ועולם המחקר מנסה לפתח להם תחליפים בני קיימא. במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature, הנדסו החוקרים חיידקים כדי לייצר יריעות תאית שחורות שיוכלו לשמש תחליף לעור בתעשיית הטקסטיל.
חיידקים מתרבים מהר ודורשים מעט משאבים, ואפשר לגדלם גם על מצע של פירות רקובים ופסולת מזון. בתחילה השתמשו החוקרים בחיידקים שמייצרים תאית, אך צבע היריעות שהתקבל היה חום בהיר. להפקת הצבע השחור הם הטמיעו בחיידקים גן לייצור האנזים טירוזינאז שמייצר מלנין – פיגמנט שחור טבעי. נוסף על כך החוקרים גידלו את החיידקים בתנאי חומציות המתאימים לייצור המלנין ורק אז קיבלו את התוצאה הרצויה: יריעות תאית בצבע שחור אחיד, שמהן החוקרים הרכיבו נעל וארנק.
החוקרים מאמינים שיש לשיטה פוטנציאל של ממש לייצור תעשייתי של טקסטיל בשיטות ביוטכנולוגיות המבוססות על מיקרואורגניזמים. לכתבה באתר.
החיידקים יצרני התאית הונדסו לייצר את הפיגמנט מלנין. נעל וארנק שהוכנו מיריעות החומר השחור | מתוך Walker et al
המחוש החברתי של הנמלים
נמלים ידועות בחיי הקהילה שלהן, ובחלוקת העבודה בין קבוצות באותו קן. עם זאת, מבחינה אבולוציונית הנמלים התפתחו מצרעות יחידאיות, ועדיין לא ידוע מתי החלו להיווצר הקשרים החברתיים ביניהן. ממצאים מאובנים המתוארכים לכמאה מיליון שנים לפני זמננו הראו נמלים שהתאבנו כקבוצה, אך זו איננה ראיה חזקה מספיק כדי לקבוע שהיו ביניהן קשרים חברתיים דומים לאלה של נמלים מודרניות. אולי הן פשוט חיו זו לצד זו.
במחקר שהתפרסם לאחרונה, בחנו החוקרים את המחושים של נמלים מאובנות מהתקופה ההיא. באמצעות שיטות מיקרוסקופיות מתקדמות הם זיהו על גבי המחושים שערות חישה זהות לאלה שבעזרתן הנמלים בנות זמננו מזהות פרומונים – חומרי ריח המשמשים לתקשורת – של חברותיהן, שמתריעים על סכנה או משמשים כתג זיהוי לנמלים מאותו קן. שערות החישה הללו מעידות שהנמלים חיו בקהילה חברתית וניהלו תקשורת ביניהן כבר לפני מאה מיליון שנה. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
שערות החישה מעידות על חיים חברתיים לפני מאה מיליון שנה. הנמלים המאובנות בצילום רנטגן | Taniguchi et al
אין חכם כבעל ניסיון בקורונה
הנגיף האלים SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19, הוא אחד משבעה מינים בתת-משפחת הקורונה שמדביקים בני אדם. פרט לו, ארבעה מיני קורונה אחראים לכשליש ממקרי ההצטננות הקלים של מבוגרים. מתברר שמי שחלו ב-COVID-19 נוטים לפתח מחלה קלה יותר אם הם נדבקים בנגיפי קורונה אחרים. לעומתם, מי שרק התחסנו אך לא נדבקו בפועל בנגיף האלים לא יפתחו הגנה דומה.
החוקרים סבורים שהתגובה החיסונית אחרי שנדבקים בנגיף חזקה יותר מזו שנלווית לחיסון. החיסון מעודד ייצור נוגדנים נגד חלבון מסוים של הנגיף, אך אצל מי שנדבק בנגיף תאי דם לבנים פועלים גם נגד חלבונים אחרים.
החיסונים הם עדיין הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו ממחלה קשה. אך אם נוכל לעודד את מערכת החיסון להגיב לחיסון כפי שהיא מגיבה לנגיף, נוכל לפתח חיסון יעיל יותר. המחקר עשוי לסייע בפיתוח חיסון נגד וריאנטים חדשים של הנגיף, ואולי גם נגד נגיפים קרובים. למאמר (באנגלית).
התגובה החיסונית אחרי שנדבקים בנגיף חזקה יותר מזו שנלווית לחיסון. אישה מקנחת את אפה | PeopleImages.com - Yuri A, Shutterstock
האוסף העתיק שישפר את החיטה
באקלים שהולך ומשתנה, חוקרים מחפשים במרץ דרכים להבטיח ביטחון תזונתי לאוכלוסייה הגדלה בהתמדה. החיטה היא מקור מזון עיקרי לחלק ניכר מהאנושות, אך הזנים הנפוצים היום סובלים ממגוון גנטי נמוך, פגיעים למחלות ומתקשים להתמודד עם חום ובצורת.
מדענים בחנו 827 זני חיטה נדירים שנשמרו בראשית המאה ה-20 ב"אוסף ווטקינס". החוקרים ריצפו את ה-DNA של הזנים וזרעו אותם בשדות ובחממות כדי למדוד את תנובתם ולהעריך את תכונותיהם. על ידי כך הם ביקשו למצוא זנים עם גנים שמקנים עמידות לחום, מחלות ומפגעים אחרים. בין השאר הם מצאו גנים שמפחיתים את הצורך של החיטה בדשן, וגן שמקנה עמידות מפני פטרייה קטלנית.
"זה מכרה זהב", הסביר שיפנג צ'נג (Cheng), שהוביל את המחקר. הזרעים באוסף ווטקינס והמידע הגנטי עליהם זמינים לכול, ומחברי המאמר מזמינים חוקרים מכל העולם לבחון אותם ולפתח זנים שיוכלו להתמודד עם המשברים הקרבים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
זרעי החיטה באוסף ווטקינס הם מכרה זהב לאנושות. אגודת שיבולים | ArtMari, Shutterstock
מתברר שזה היין העתיק בעולם
יין עתיק בן 2,000 שנה התגלה בעיר קרמונה בדרום ספרד. אומנם בעבר כבר התגלו שרידים של יינות עתיקים עוד יותר שנספגו בכלי חרס, אך הפעם, לראשונה, נמצא יין מהתקופה הרומית כשהוא עדיין נוזלי.
היין התגלה במערת קבורה, בתוך כלי זכוכית שבו היו גם עצמות שרופות של אדם. "תחילה הופתענו מאוד שהיין נשמר בכד קבורה", מסביר הארכיאולוג חואן מנואל רומן (Roman), מחוקרי האתר. בתקופה הרומית נהגו לטמון יין רק בקברים של גברים, שכן נשים לא הורשו לשתות יין.
המשקה זוהה בעיקר בזכות מולקולות שנקראות פוליפנולים (polyphenols). המולקולות הללו נפוצות בצמחים, וליין יש פוליפנולים שאופייניים לו. סוגי הפוליפנולים שנמצאו בנוזל, וגם המינרלים שבו, אישרו שמדובר ביין – כנראה יין לבן. השוואה עם יינות בני זמננו מאותו אזור בספרד העלתה שמדובר ביין מקומי. אחד החוקרים אף טעם מהיין העתיק, ודיווח שהוא היה מלוח מעט. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
לראשונה התגלה יין עתיק מהתקופה הרומית במצב נוזלי. היין בכד הזכוכית | Juan Manuel Román