טיפול מבטיח למחלת התקרחות, אושר: ניסוי ראשון בבני אדם לחברת נוירלינק, העוסקת בממשקי מוח-מחשב, מציאות מדומה עם ריח, להגן על חיידקים מזיהום, מסע הכיבוש המתחמם של יתושי המלריה והשינה הבטוחה של הדובים
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
- טיפול מבטיח למחלת התקרחות
- אושר: ניסוי ראשון בבני אדם לחברת נוירלינק, העוסקת בממשקי מוח-מחשב
- מציאות מדומה עם ריח
- להגן על חיידקים מזיהום
- מסע הכיבוש המתחמם של יתושי המלריה
- השינה הבטוחה של הדובים
טיפול מבטיח למחלת התקרחות
מחלת הקרחת האזורית (אלופציה אראטה) עלתה לכותרות בטקס האוסקר 2022. השחקן ויל סמית' סטר למנחה הטקס כריס רוק, כשזה התבדח על חשבון ראשה המגולח של אשתו, ג'יידה פינקט-סמית, הסובלת מהמחלה. מדובר במחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון של החולים תוקפת את זקיקי השיער ומותירה קרחות בשיער הראש, הפנים או הגוף, שעשויות להתפשט לכל שטחי השיער.
עד כה, הטיפול המאושר היחיד למחלה הוגבל למבוגרים שמצבם חמור. כעת הסתיים בהצלחה השלב השלישי של ניסוי קליני בתרופה החדשה ריטלֵציטיניב, הבולמת את פעילותם של תאי מערכת החיסון שתוקפים את זקיקי השיער. יותר מ-700 חולים, ביניהם גם נערות ונערים מגיל 12 עד 17, קיבלו את התרופה בכמה מינונים אפשריים. נמצא שיעילות התרופה עלתה עם המינון ושרבים ממקבלי המינונים הגבוהים חוו צמיחה מחודשת מלאה או כמעט מלאה של שער הקרקפת, עם תופעות לוואי מתונות בלבד. ממצאי הניסוי נותנים תקווה כי בעתיד הלא רחוק נוכל לסייע לחולים במחלת הקרחת האזורית כבר מגיל צעיר. לכתבה באתר.
רבים ממקבלי המינונים הגבוהים של התרופה חוו צמיחה מחודשת מלאה או כמעט מלאה של שער הקרקפת. ציור של אדם הסובל מאובדן שיער | Nicoleta Ionescu, Shutterstock
ד"ר אילת זאוברמןאושר: ניסוי ראשון בבני אדם לחברת נוירלינק, העוסקת בממשקי מוח-מחשב
גם החברה, שעוסקת בפיתוח ממשקי מוח-מחשב באמצעות השתלת שבבים ישירות למוח ובפיתוח מנתח רפואי רובוטי אוטומטי, לא מסרה פרטים נוספים על הניסוי המתוכנן. יש להניח שהמחקר יתמקד באחד מהטיפולים שהחברה מפתחת למען משותקים, עיוורים, חרשים או אילמים, או בבדיקת רובוט ההשתלות האוטונומי שפיתחו. לידיעה בהרחבה (באנגלית).
בתוך כך, מדענים בהולנד שאינם קשורים לנוירלינק הצליחו לרפא חולה משותק באמצעות שתל מוחי שמגשר בין המוח לחלק התקין של חוט השדרה. השתל איפשר למטופל, שסבל משיתוק בארבע גפיו עקב פגיעה בחוט השדרה, לעמוד, ללכת עם הליכון ולעלות מדרגות. השתל מבוסס על קריאת אותות ישירות מהמוח ושידורם לחוט השדרה מתחת לאזור שנפגע באמצעות שתל נוסף. למאמר על ההשתלה (באנגלית).
ספיר חבושה-לאופרמציאות מדומה עם ריח
מרבית הטכנולוגיות בתחום המציאות המדומה מציעות משוב חזותי וקולי. לעומת זאת, אף על פי שחוש הריח ממלא תפקיד מרכזי באופן שבו אנו תופסים את הסביבה, הוא נעדר כיום כמעט לחלוטין מחוויית המציאות המדומה. אומנם יש פה ושם אמצעים שמשלבים ריחות, אך הם מוגבלים ודורשים תחזוקה רבה.
מחקר חדש שפרסמו חוקרים מהונג-קונג ומסין הציג כעת ממשק חדש שמאפשר לייצר ריח במסגרת מציאות מדומה. הממשק שהוצג מאפשר שליטה אלחוטית מדויקת בריח, בעזרת התקן מיניאטורי, קל וגמיש המבוסס על סיליקון וחומרים דומים שקל להתאים לאזור הפנים. אפשרות אחת שהוצגה מבוססת על מדבקה שמצמידים לשפה העליונה מתחת לאף, והתקן חלופי משלב את המנגנון בתוך מסכת פנים. ההתקן מאפשר ליצור שלושים סוגי ריחות ולשחרר אותם לאורך זמן, ביניהם רוזמרין, אננס ופנקייק.
מעבר למערכות מציאות מדומה, לממשק כזה יכולים להיות שימושים רבים, למשל בהוראה מרחוק, תקשורת בין אנשים ואפילו בעולם הרפואה. למאמר המלא (באנגלית).
מתקן ההרחה מוצמד מתחת לאף במהלך משחק המציאות המדומה | Yiming Liu et al., Nature Communications:
סהר צדקהלהגן על חיידקים מזיהום
האדם משתמש בחיידקים לתועלתו בענפי המזון, התעשייה, הרפואה והמחקר. אך כמונו גם הם נדבקים לעיתים בנגיפים קטלניים – שגורמים נזק ממשי לענפים האלה.
מדענים בודדו פולימר שמונע מבקטריופאג'ים – נגיפים שתוקפים חיידקים – להדביק אותם. במחקר הוסיפו לנגיפים מגוון פולימרים – מולקולות ענק, הבנויות משרשרת ארוכה של יחידות שחוזרות על עצמן, והדביקו בהם את החיידקים. רוב הנגיפים תפקדו כרגיל וגרמו למותם של החיידקים. אבל פולימר אחד, שעשוי מיחידות חוזרות של חומצה אקרילית, מנע מהנגיפים להדביק את החיידקים. מדובר בפולימר מוכר וידוע, שמיוצר באופן תעשייתי ואפשר להשתמש בו כבר כעת.
החוקרים מציעים אותו כפתרון זול ופשוט לבעיית הזיהומים, שפוגעת לא אחת במפעלי מזון, במעבדות מחקר ובמפעלי תעשייה שנעזרים בחיידקים. לאחר שיקבל את האישורים המתאימים, הפולימר עשוי להפחית את נזקי הבקטריופאג'ים. לכתבה המלאה באתר.
פולימר אחד, שעשוי מיחידות חוזרות של חומצה אקרילית, מנע מהנגיפים להדביק את החיידקים. בקטריופאג' מדביק חיידק | Kateryna Kon, Shutterstock
מסע הכיבוש המתחמם של יתושי המלריה
על רקע התחממות כדור הארץ, יתושי האנופלס, מפיצי מחלת המלריה, מרחיבים את שטחי המחיה שלהם.
מחקר חדש, שסקר את תפוצת יתושי האנופלס באפריקה בשנים 2016-1898, אישר את הקשר בינה לבין שינויי האקלים העולמי. הממצאים מעלים שבתקופה הזאת היתושים הגדילו את טווח המחיה שלהם בכ-500 ק"מ דרומה, והגיעו לאזורים גבוהים יותר בכ-700 מטר, שהיו קודם קרים מדי עבורם. התהליך יכול להסביר את התפשטות המלריה ביבשת לאורך העשורים האחרונים.
מלריה אינה המחלה היחידה הנישאת על ידי יתושים, והחשש הוא שעם שינויי האקלים מחלות נוספות יתפשטו בעזרת חרקים לאזורים חדשים. להשלמת התמונה דרושים מחקרי המשך שיחזקו את ההשערה שאכן שינויי האקלים הם הגורם לשינויים הללו, וירחיבו את הבדיקה גם לחרקים מפיצי מחלות אחרים. לכתבה באתר.
בשנים 2016-1898 היתושים הגדילו את טווח המחיה שלהם בכ-500 ק"מ דרומה, והגיעו לאזורים גבוהים יותר בכ-700 מטר. ציור של יתושה עוקצת אדם. Shutterstock, SIRITAT TECHAPHALOKUL
תמר לביאהשינה הבטוחה של הדובים
מחקר גרמני שפורסם בכתב העת Science עשוי לסלול דרך לפיתוח טיפולים מצילי חיים נגד חסימות בכלי דם (פקקת) עקב התפתחות של קרישי דם בעת מנוחה ממושכת בחוסר תנועה, למשל בטיסות.
את הפתרון חיפשו החוקרים אצל דובים חומים, שמעבירים את חודשי החורף בשינה עמוקה הקרויה תרדמת חורף. מתברר שדובים בתרדמת חורף לא סובלים מפקקת במהלכה יותר מדובים פעילים. החוקרים מצאו שמניעת היווצרות החסימות קשורה לרמה נמוכה של חלבון שתפקידו לעזור לטסיות הדם להידבק זו לזו וליצור קריש. התופעה נצפתה גם אצל חזירים ועכברים, וגם אנשים משותקים עקב פגיעה בחוט השדרה לא נוטים לפתח פקקת יותר מאחרים, כך שנראה שמדובר במנגנון אבולוציוני קדום.
ברפואה מרבים להשתמש בתרופות נוגדות קרישה, אך הן מעלות את הסכנה לדימומים מסוכנים. לדברי אחד מעורכי המחקר, מנגנון דילול דם טבעי, הפועל בגוף לפי הצורך, עשוי להיות יעיל ובטוח יותר במניעת קרישי דם. לעת עתה עדיין לא ברור מה המנגנון שמפחית את ייצור חלבון הקרישה בעת תרדמת החורף של הדובים. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
דובים בתרדמת חורף לא סובלים מפקקת במהלכה יותר מדובים פעילים. ציור של דוב בתרדמת חורף | Pretty Vectors, shutterstock
