הקשר בין חיידקי מעיים לסרטן, קרב ב-16 זרועות, במרחק נגיעה מהירח, האם תבוטל הדקה המעוברת? ותקוות הקרפדות
מה חדש?
- הקשר בין חיידקי מעיים לסרטן
- קרב ב-16 זרועות
- במרחק נגיעה מהירח
- האם תבוטל הדקה המעוברת?
- תקוות הקרפדות
הקשר בין חיידקי מעיים לסרטן
סרטן המעי הגס קשור פעמים רבות לגורמים סביבתיים כגון אורח חיים לא בריא, מחלות מעיים דלקתיות וחיידקי מעיים מזיקים המפרישים רעלנים. חוקרים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית שיערו שייתכן כי חיידקי המעיים של אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות מפרישים גם הם רעלנים שמעודדים התפתחות של גידול סרטני.
במחקר שפורסם בימים אלה בכתב העת Science התגלה כעת שחיידקי Morganella morganii הנמצאים במעי החולים מפרישים חומר בשם אינדולאימין (Indolimine), שפוגע ב-DNA בתאי המעי. נזקים ל-DNA עלולים לפעמים ליצור שינויים גנטיים (מוטציות) שמובילים להתפתחות סרטן. באחד הניסויים השתילו החוקרים את החיידקים הללו במעיים של עכברים בריאים וראו שחלק ממנגנוני שכפול ה-DNA בתאי העכברים השתבשו. אצל עכברי קבוצת הביקורת, שקיבלו חיידקים מהונדסים גנטית שאינם מפרישים אינדולאימין, לא התפתחו השינויים הללו, מה שמחזק את השערת החוקרים.
המחקר הוא נדבך נוסף בהבנת השפעתם של חיידקי המעיים על בריאות בני אדם, ופתח עתידי לטיפולים חדשים למניעת סרטן. למאמר המלא (באנגלית).
מפרישים רעלנים שמעודדים התפתחות גידול סרטני. חיידקי Morganella morganii | צילום: Sciepro, Science Photo Library
קרב ב-16 זרועות
תמנונים הם יצורים שמבלים את רוב חייהם לבד, ונדיר לראות אינטראקציה ביניהם. במיוחד נדיר שהמגע הזה ייראה כקרב סוער בין שני תמנונים.
התמנונים צולמו באזור מפרץ ג'רביס באוסטרליה, שם הם חיים בצפיפות גבוהה. תיעוד מקרי ששלח צוללן הוביל את צוות החוקרים להניח במקום מצלמות שצילמו ברציפות לאורך שעות ותיעדו את התמנונים. בצילומים נראים מקרים שבהם התמנון, מהמין Octopus tetricus, אוסף צדפים ומשליך אותם לעבר תמנון אחר בעזרת סילון מים חזק היוצא מהסִיפוֹן, שהוא מבנה דמוי צינור בגוף התמנון. התמנון שנפגע הגיב לסילון בהתחמקות, בהרמת זרועות או בשינוי תנוחה. "לא הצלחנו להבין מה הסיבות לקרב הזה", הסביר אחד החוקרים, דיוויד שיל (Scheel), מומחה להתנהגות בעלי חיים. "אולי זו הדרך שלהם להתמודד עם העובדה שיש כל כך הרבה תמנונים סביבם".
לא נדיר שתמנונים משליכים שברי צדפים ואבנים, למשל כדי לסדר את סביבתם. כאן מצאו החוקרים רמזים לכך שההשלכה היא בכוונת פגיעה, אך התקשו לקבוע את זה בוודאות בגלל מיעוט הפגיעות וכיוון שחלק מהמטחים נחתו באזור ריק. צילומים כאלה יכולים לעזור לחוקרים להבין טוב יותר התנהגות של תמנונים בסביבתם הטבעית. לקריאה בהרחבה ולצפייה בסרטונים (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).
האם הם מתכוונים לפגוע? תמנונים משליכים צדפים | תמונה מתוך המאמר Godfrey-Smith et al., 2022, PLoS ONE
מאי שדהבמרחק נגיעה מהירח
חמישה ימים לאחר שיגורה של משימת ארטמיס 1, השלימה החללית אוריון את היעף המתוכנן שלה סמוך לירח, וחלפה רק כ-130 קילומטר מעל פניו. בשלב זה הופעלו מנועי העזר של תא השירות שלה, והיא התחילה בתמרון שיכניס אותה בסוף השבוע למסלול סביב הירח, אבל במרחק גדול ממנו יחסית. בשיא המסלול היא תהיה במרחק של יותר מ-90 אלף קילומטרים מהירח, רחוק יותר ממנו ומכדור הארץ מכל חללית המיועדת להטסת בני אדם. היא גם הספיקה לצלם לא מעט תמונות שבהן נראים הארץ הרחוקה, הירח הקרוב וחלקים מהחללית עצמה. "המשימה ממשיכה להתקדם כמתוכנן. מערכות הקרקע, צוותי הבקרה וחללית אוריון עצמה – כולם ממשיכים להתעלות מעל הציפיות שהיו לנו. כולנו ממשיכים ללמוד תוך כדי תנועה את החללית החדשה הזו למשימות בעומק החלל", אמר מייק סרפין (Sarafin) מנהל משימת ארטמיס 1.
אוריון אמורה לשוב לכדור הארץ ב-11 בדצמבר, לאחר מסע של 26 ימים, שיסלול את הדרך למשימה מאוישת של החללית בעוד כשנתיים. כתבה על השיגור.
חלפה רק כ-130 קילומטר מעל פני הירח. החללית אוריון ליד הירח, עם כדור הארץ ברקע | צילום: NASA
איתי נבוהאם תבוטל הדקה המעוברת?
הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות (BIPM) החליטה לבטל את הנוהג של הוספת שנייה ליממה מדי פעם, שמשמש לוודא שיישמר התיאום בין הזמן שמודדים שעונים אטומיים לבין משך השנה המציאותי, שאינו אחיד לגמרי.
השימוש ב"דקה מעוברת" החל ב-1972, ומאז היו 27 דקות כאלה, במועדים שאינם קבועים ואינם מתוכננים מראש, התלויים במידת הסטייה של סיבוב כדור הארץ מהזמן האטומי. אולם שיטת הדקה המעוברת מקשה מאוד על ניהול רשתות תקשורת ומחשבים, שצריכות להיות מסוכנרנות בדיוק של שברירי שניות. לכן הוחלט להפסיק את השימוש בה משנת 2035 ואילך. עם זאת, הלשכה לא אימצה שום פתרון אחר לתיאום השעון האטומי עם המציאות הטבעית, וחבריה מקווים כי עד ליישום השינוי יימצא פתרון כזה, שגם יאפשר פעילות רציפה של רשתות המחשבים. לכתבה המלאה. שנייה נוספת בשעון.
האם תמצא שיטה אחרת לסנכרן את השעון האטומי עם המציאות? שעון המראה את השנייה המעוברת | איור: Sahara Prince, Shutterstock
תקוות הקרפדות
בעשרים השנים האחרונות, מדענים ומתנדבים גילו מחדש 32 מינים של קרפדות שעד לאחרונה חשבו שנכחדו. קרפדות מהסוג אָטֵלוֹפּוּס, המכונות "צפרדעי הרלקין", היו נפוצות מאוד ביערות ובהרים של אקוודור עד לפני ארבעים שנה. אך שילוב של פטרייה קטלנית שהפיצו בני האדם, ושינויי האקלים, הוביל להכחדת כ-70 אחוז ממיני הקרפדות.
אך בתחילת שנות ה-2000 החלו להגיע דיווחים מתושבי האזור שמצאו פרטים מכמה מיני קרפדות אטלופוס שנחשבו נכחדים. עדיין לא ברור איך הקרפדות שרדו, ואם הן פיתחו עמידות לפטרייה הקטלנית. בדיקות גנטיות גילו שהמגוון הגנטי של הקרפדות השורדות מצומצם, דבר שמעלה את הסיכון למחלות תורשתיות ומקטין את יכולות הקרפדות להתמודד עם מחלות ועם סביבה לא יציבה. למרות הגילוי המשמח מספרן של הקרפדות עדיין נמוך והן נמצאות בסכנת הכחדה. "קיבלנו הזדמנות שנייה, אך עדיין יש הרבה לעשות לשימור הקרפדות" מסביר הביולוג קייל ג'יינס (Jaynes), הכותב הראשי במחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).
השמועות על מותה היו מוקדמות. צפרדע הרלקין | Kyle Jaynes
