להיגמל מעישון בעזרת הטלפון, כשהסבתא היא הזאב, נדן למסור של דג המסורן, הגנום העצום ביותר וספא העצים בעידן הקרח האחרון
מה חדש?
- להיגמל מעישון בעזרת הטלפון
- כשהסבתא היא הזאב
- נדן למסור של דג המסורן
- הגנום העצום ביותר
- ספא העצים בעידן הקרח האחרון
להיגמל מעישון בעזרת הטלפון
מדי שנה כמחצית מהמעשנים המבוגרים מנסים להפסיק לעשן. הם נעזרים לשם כך בתרופות, תחליפי ניקוטין, חומרי עזר כתובים, ייעוץ פרטני וקבוצות תמיכה, אך פחות מעשירית מהם מצליחים. למחקר ראשוני שנערך בפינלנד גויסו כמאתיים מעשנים כבדים שביקשו להיגמל אחרי עשרות שנות עישון. חציים נעזרו במדריכים כתובים לליווי תהליך הגמילה ומחציתם ביישומון ייעודי לטלפון החכם שפותח עבור הניסוי. היישומון שילב שיטות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כגון שאלונים ממוקדים להצבת מטרות ופתרון בעיות, תרגול מדיטטיבי (מיינדפולנס), ותמיכה מקוונת במטרה לסייע בגמילה ולקדם אורח חיים נטול עישון.
בתום שלושה חודשים התברר ש-20 אחוז ממשתמשי היישומון הפסיקו לעשן לעומת 7 אחוזים מחברי הקבוצה השנייה, והיתרון נשמר גם כעבור שלושה חודשים נוספים. לדברי מפתחי היישומון אפשר להתאימו לאוכלוסיות שונות ולשלב אותו עם שיטות גמילה אחרות. נראה שהטלפון החכם, הנפוץ והנגיש, יכול לשפר במידה ניכרת את הצלחת הגמילה מעישון, משימה שאיננה פשוטה כלל. לקריאה בהרחבה.
הטלפון החכם יכול לסייע בגמילה מעישון. סיגריות במאפרה | buenaventura, Shutterstock
כשהסבתא היא הזאב
זאבה אפורה קשישה בשם 907F הפתיעה לאחרונה כשהמליטה שוב, בגיל המופלג של 11 שנה. זוהי הנקבה השלטת של להקת זאבים אפורים (Canis lupus) שחיה בשמורת ילוסטון בארצות הברית. גיל 11 הוא מבוגר למדי אצל זאבים, ותוחלת החיים של הזאבים בשמורה נעה סביב ארבע שנים בלבד.
מה סוד ההצלחה שלה? נראה שהיא מצוידת באינטליגנציה ובניסיון חיים רב, והיא גם חיה בלהקה גדולה יחסית, המונה תשעה זאבים בוגרים. היא מניחה לחברי הלהקה הצעירים ממנה להתעמת עם זאבים מלהקות אחרות ולצוד איילים – סיבות המוות העיקריות של הזאבים. רוב הזמן היא שומרת על גורים צעירים ונהנית מהמזון שהזאבים האחרים מביאים להם ולה.
כמו רוב נקבות היונקים, זאבות יכולות להתעבר ולהמליט בכל גיל, אם מצבן הגופני מאפשר זאת. נראה ש-907F נהנית מבריאות טובה, בחסות להקתה המוצלחת, ולכן בגילה המופלג היא עדיין מכהנת כנקבה שלטת ואף ממשיכה להמליט. לקריאה בהרחבה.
תוחלת החיים של הזאבים בשמורה נעה סביב ארבע שנים בלבד. זאבה אפורה | Danita Delimont, Shutterstock
נדן למסור של דג המסורן
המסורן ארך השן (Pristis pectinata) הוא דג סחוס מסדרת הבטאים (Batoidea) שחי במי דרום פלורידה. למסורן חרטום ארוך המצויד בזיזים גרמיים חדים, שמסייע לו בציד דגים. מסורניות משריצות ולדות חיים, שבוקעים מהביצים בעודם ברחם. הזיזים על חרטומם מתחילים להתקשות כבר בשלב העוברי, כך שהצעירים עלולים לפגוע זה בזה או באימם.
לכן הם נולדים כשחרטומם הארוך נתון ב"נדן" שמגן עליהם. לאורך השנים תואר הנדן כקרום ג'לטיני. כעת, נתונים שנאספו לאורך 18 שנה אפשרו לראשונה לחוקרים לבדוק את המבנה המיקרוסקופי של תאי הנדן ולהפריך את התיאור הזה. נמצא שהנדן בנוי משתי שכבות של תאי עור המופרדות בקרומים. הוא צמוד לחרטום, ומשמש חלק מרצף של שכבות עוריות. לא קל להסירו בכוונה, אך הוא מתפרק מעצמו בתוך כארבעה ימים מההשרצה.
המסורן ארך השן נמצא בסכנת הכחדה חמורה ונתפס לדיגום רק לעיתים רחוקות. נדירותו, והאיסור לפגוע בפרטים שנתפסים, כמעט מונעים לחלוטין בדיקה מעמיקה יותר של הנדן. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
המסור עטוף בנדן מייד אחרי ההשרצה (מבט מעל A, מבט מלמטה B) | תמונה Poulakis et al
הגנום העצום ביותר
חוקרים גילו את היצור עם כמות החומר התורשתי הגדולה ביותר המוכרת לנו עד כה. מדובר בשרך מהמין Tmesipteris oblanceolate, שגדל באיים בדרום-מערב האוקיינוס השקט. הגנום שלו מכיל 160 מיליארד זוגות בסיסים (נוקלאוטידים) – פי חמישים מבני האדם.
נוקלאוטידים הם אבני הבניין המרכיבות את ה-DNA של כל היצורים בעולמנו. בעבר שיערו כי מספרם קשור לרמת המורכבות של היצור, אך עם הזמן התברר שאין בהכרח התאמה כזאת. החומר התורשתי עשוי להתרחב בדרכים שונות – למשל לכלול יותר משני עותקים של עצמו בתא (פוליפלואידיות), או כשב-DNA יש הרבה מאוד מקטעים שאינם גנים. שרכים, המשתייכים לקבוצה קדומה של צמחים, ידועים במיוחד בגנום המנופח שלהם. לעומתם, ידוע על מין של פטרייה שיש לה רק 2.3 מיליון זוגות בסיסים – קצת יותר מאלפית האחוז מה-DNA של השיאן החדש, ויש חיידקים שלא מגיעים אפילו למספר הזה. החוקרים מעריכים שהשיאן שהתגלה כעת מייצג כנראה את הגבול העליון האפשרי. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
שיאן כמות החומר התורשתי. השרך ממין Tmesipteris oblanceolate | מקור: Pol Fernandez
יעל וגנרספא העצים בעידן הקרח האחרון
איך שרדו עצים אוהבי חום בתקופות קור ממושכות? לפחות בצ'כיה, ייתכן שמעיינות חמים סיפקו לעצים סביבה חמימה בשיא עידן הקרח האחרון. ניתוח של משקעי צורן דו-חמצני שאותרו במקום מעיד שהייתה בו בעבר פעילות גיאותרמית שחיממה את המים לטמפרטורה של 35-15 מעלות צלזיוס.
ראיות ממאובנים בני 26-19 אלף שנים, שכוללות אבקנים, חלקי עלים וגזעים של עצי אלון, תרזה ומילה, מעידות שהעצים הללו שרדו בזכות המפלט ההידרותרמי הזה, שבו מי תהום חמים נבעו אל פני הקרקע. "ככל הידוע לנו, זוהי הראיה הראשונה ממקרו-מאובנים, לקיומם של עצים אוהבי אקלים ממוזג בשיא עידן הקרח", אמר המחבר הראשי של המאמר שתיאר את המאובנים, יאן הושק (Hošek).
עד כה סברו רבים כי בתקופת הקרח האחרונה העצים הללו שרדו באירופה רק באגן הים התיכון, וכשהאקלים התחמם מחדש נפוצו חזרה צפונה. התגלית החדשה מאתגרת את ההנחות הקיימות ומעידה על קיומם של אזורי מפלט נוספים מהקרחונים, שבהם שרדו צמחים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
ייתכן שנביעות מים חמים סייעו לעצים לשרוד. מעיינות חמים בנוף מושלג | The Sturdy Table, shutterstock
