המלחמה בהיפופוטמי הקוקאין, גנים של קרנפים קדומים - מצואה של צבועים, האבולוציה של הנשיכה, פינגווינים סופרים נקודות והמקור הקדום של הטעם המר
מה חדש?
- המלחמה בהיפופוטמי הקוקאין
- גנים של קרנפים קדומים - מצואה של צבועים
- האבולוציה של הנשיכה
- המקור הקדום של הטעם המר
- פינגווינים סופרים נקודות
המלחמה בהיפופוטמי הקוקאין
בקולומביה מתמודדים עם המין הפולש הגדול ביותר בעולם: היפופוטמים.
ראש קרטל הסמים פבלו אסקובר ייבא לאחוזתו ארבעה היפופוטמים. לאחר מותו ב-1993 הם ברחו והשתקעו בנהרות ובאגמים סמוכים. בלי אויבים טבעיים ובלי בצורות שידללו את האוכלוסייה, "היפופוטמי הקוקאין" התרבו ושגשגו בלי הפרעה, ומספרם הגיע לכמאתיים. הם מתחרים בבעלי חיים מקומיים כמו הקפיברות, והצואה שלהם משנה את הרכב המים בנהרות.
שרת הסביבה של קולומביה הכריזה לאחרונה על צעדים לצמצום אוכלוסיית ההיפופוטמים, בהם עיקור וסירוס, העברה לגני חיות במדינות אחרות והמתה של חלק מהם. העיקורים כבר החלו, והכוונה היא להגיע לארבעים ניתוחים כאלה בשנה. עוד לא ברור כיצד יבוצעו הצעדים הבאים של התוכנית, אבל האקולוגים במדינה מקווים שהם יחלו בקרוב. כפי שסיכמה שרת הסביבה: "אנחנו במרוץ נגד הזמן למנוע נזק בלתי הפיך לסביבה ולמערכת האקולוגית". לקריאה בהרחבה (באנגלית).
התרבו ושגשגו ללא הפרעה בקולומביה. היפופוטמים רוחצים בנהר | Steve Allen, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרגנים של קרנפים קדומים – מצואה של צבועים
עד לפני כ-14 אלף שנים שוטטו בצפון אסיה ובאירופה קרנפים צמריריים (Coelodonta antiquitatis), הדומים לקרוביהם המודרניים אך עם פרווה ארוכה. חוקרים הצליחו להפיק DNA מקרנפים סיביריים, אך באירופה לא נמצאו מאובנים שנשמרו טוב מספיק. ההזדמנות לפתרון הגיעה ממקור לא צפוי: צואה מאובנת של צבועי מערות, שנמצאה בגרמניה.
החוקרים הפיקו חומר גנטי מהצואה, ומצאו, לצד DNA של הצבועים עצמם, גם DNA מקרנפים שנטרפו על ידם. הם לא הצליחו לשחזר את החומר הגנטי העיקרי של הקרנפים, שנמצא בגרעין, אבל כן הרכיבו את הרצף של ה-DNA מהמיטוכונדריה, שהם אברונים קטנים בתוך התאים. ה-DNA המיטוכונדריאלי קטן הרבה יותר מזה שבגרעין התא, ובכל תא יש עותקים רבים שלו, לכן קל יותר להפיק אותו. רצף ה-DNA של הקרנפים האירופיים שונה מזה שנמצא אצל האסייתיים, ומראה ששתי האוכלוסיות נפרדו זו מזו לפני 150 אלף שנים לכל הפחות. נוסף על המידע הגנטי, המחקר מראה שאפשר למצוא אוצרות עתיקים גם במקומות שאולי לא היינו חושבים להסתכל בהם. למחקר המקורי (באנגלית).
חומר גנטי ממנו התגלה בתוך צואה מאובנת של צבועי מערות שטרפו אותו. קרנף צמרירי | aleks1949, Shutterstock
האבולוציה של הנשיכה
מי לא מכיר את הטירנוזאורוס רקס האימתני? במחקר חדש, חוקרים בחנו את הטי-רקס ומינים קדומים יותר של טירנוזאורים, כדי לחקור איך התפתחה יכולת הנשיכה שלהם. בעזרת שחזור תלת-ממדי של הגולגולות שלהם, הם חישבו את גודל שרירי הלסת ואת עוצמת הלחץ שכל גולגולת יכלה לשאת בעת נשיכה, ומכאן גזרו את עוצמת הנשיכה עצמה. הם מצאו שהטירנוזאורים מתחלקים לשתי קבוצות: בעלי חרטום צר, שכללו חלק מהטירנוזאורים הקדומים וגם טי-רקסים צעירים, ובעלי חרטום רחב – כמו הטי-רקס הבוגר.
כפי ששיערו החוקרים, לטירנוזאורים צרי החוטם הייתה נשיכה חלשה יותר מזאת של רחבי החרטום, והגולגולת שלהם יכלה לשאת פחות לחץ. נראה שהטירנוזאורים הקדומים ניזונו מבעלי חיים קטנים, ולא היו טורפי-על. גם לטי-רקסים הצעירים היה חוטם צר, אך הנשיכה שלהם הייתה חזקה יותר מזאת של טירנזואורים קדומים בוגרים באותו גודל. נראה שעוצמת הנשיכה של הטירנוזאורים הלכה והתעצמה במהלך האבולוציה, עד שהגיעה לשיאה אצל מלך הטירנוזאורים – טי-רקס. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
עוצמת הנשיכה של הטירנוזאורים הלכה והתעצמה במהלך האבולוציה. דינוזאור טי-רקס | Warpaint, Shutterstock
המקור הקדום של הטעם המר
אם אתם מתענגים על טעמו המר של הקפה, הכירו תודה לאבות אבותיכם, מלפני יותר מ-460 מיליון שנה.
אנו חשים בטעם מר בעזרת קולטנים שנמצאים בפינו. גנים ליצירת הקולטנים הללו נמצאים גם אצל עופות, זוחלים, ואפילו דגי גרם. כעת, חוקרים הראו שגן דומה קיים גם אצל דגי סחוס, כמו כרישים ובטאים, שרחוקים מאיתנו מאוד אבולוציונית. החוקרים בחנו את הגנומים של 17 דגי סחוס, ומצאו את הגן לקולטן המר אצל 12 מהם.
בשלב השני לקחו החוקרים את הגרסאות של הגן שנמצאו אצל שני מינים של כרישים, ובעזרת הנדסה גנטית גרמו לתאים בתרבית לייצר את הקולטנים. כשבדקו אותם, התברר שהם אכן מגיבים לחלק מהחומרים המרים שמפעילים גם את הקולטנים שלנו.
העובדה שאותו גן נמצא אצלנו ואצל הכרישים, מעידה על כך שהקולטנים התפתחו כבר אצל האב הקדמון המשותף לנו, שחי לפני יותר מ-460 מיליון שנים. כלומר, הדרך לחישת טעם מר התפתחה מוקדם מאוד באבולוציה, ככל הנראה כדי להגן עלינו מחומרים רעילים, שנוטים להיות מרים. למחקר המקורי (אנגלית). לקריאה בהרחבה (אנגלית).
חישת טעם מר התפתחה מוקדם באבולוציה, ככל הנראה כדי להגן עלינו מחומרים רעילים, שנוטים להיות מרים. בחור צעיר שותה משקה | Bohdan Malitskiy, Shutterstock
פינגווינים סופרים נקודות
איך פינגווינים מזהים את בני זוגם בין כל העופות במושבה הצפופה? במקרה של הפינגווינים האפריקאיים (Spheniscus demersus), מראה מחקר חדש, התשובה היא: לפי הנקודות על החזה.
לכל אחד מהפינגווינים הללו תבנית שונה של נקודות שחורות שמעטרות את חזהו הלבן, ועובדי גני חיות משתמשים בהן כדי להבדיל בין פרט אחד למשנהו. זה הוביל את החוקרים לבדוק אם גם הפינגווינים עצמם עושים משהו דומה. הם בחנו פינגווינים שחיים בגן חיות באיטליה, ונתנו לכל אחד מהם בתורו להסתכל על שתי תמונות של פינגווינים – אחת של בן או בת הזוג שלהם, והשנייה של חבר אחר בקבוצה. הפינגווינים הסתכלו משמעותית למשך זמן ארוך יותר על התמונה של בני זוגם, וכך הראו שהם מבדילים בין התמונות. אבל כשהחוקרים הסירו בפוטושופ את הנקודות מהתמונות, הפינגווינים הסתכלו על שתי התמונות בערך אותו משך זמן – כלומר, הם כבר לא הצליחו להבדיל ביניהן. כך הראו החוקרים שפינגווינים מסתמכים על ראייה, ובייחוד על תבנית הנקודות, כדי לזהות את בני זוגם. למחקר (באנגלית).
מזהים זה את זה לפי תבנית הנקודות. פינגווינים אפריקאיים עטורי נקודות בגן החיות באיטליה | מקור: Cristina Pilenga, מתוך המאמר
