על מה הייתה המהומה בתחרות האגרוף לנשים במשחקים האולימפיים, הברירה האומללה של הצפרדעים הזכרים, הכוח להצלה!, גודל האישון והזדקנות: בדרך לתאורה מותאמת אישית וסיבי העץ החדשים
מה חדש?
- על מה הייתה המהומה בתחרות האגרוף לנשים במשחקים האולימפיים
- הברירה האומללה של הצפרדעים הזכרים
- הכוח להצלה!
- גודל האישון והזדקנות: בדרך לתאורה מותאמת אישית
- סיבי העץ החדשים
על מה הייתה המהומה בתחרות האגרוף לנשים במשחקים האולימפיים
בסוף השבוע זכו המתאגרפות אימאן ח'ליף ולין יו-טינג, כל אחת בנפרד, בזהב אולימפי. דרכן אל המדליות הייתה רצופה השמצות והטלת ספק בנוגע למין (זוויג) שלהן ובזכאותן להתמודד כנשים. מקור הספק בטענות של גוף רוסי בשם התאחדות האגרוף הבינלאומית, שטוען ששתי המתאגרפות נכשלו בעבר בבדיקות לקביעת מינן.
איננו יודעים אם הן אכן נכשלו ומדוע, אך מה שכן ידוע הוא שהטענה שרק לזכרים יש כרומוזומי XY היא לא נכונה. לרוב עובר עם כרומוזומי XY אכן יתפתח לזכר, אך מצבים אחרים לא כל כך נדירים, כולל של זכרים עם הרכב כרומוזומים אחר.
על כרומוזום Y מצוי גן, שעם גנים נוספים, מוביל להתפתחות אשכים בגוף העובר, שיפרישו הורמונים שאופייניים לזכרים. אבל אם למשל הגן הזה חסר, או שגן אחר פגום ולא מאפשר לעובר להגיב להורמונים, יפעלו גנים אחרים למרות כרומוזום Y, והעובר יתפתח לנקבה שהכרומוזומים שלה הם XY.
להרחבה על הביולוגיה של מקרים כאלו, ועל השפעתם האפשרית על ביצועים ספורטיביים.
רבים מאשימים אותה שאיננה אישה. אימאן ח'ליף מנצחת בקרב | ProPhoto1234, Shutterstock
נעם לויתןהברירה האומללה של הצפרדעים הזכרים
בעונת הרבייה, צפרדעים זכרים מקרקרים במרץ כדי לפתות נקבות. אלו אכן מגיעות כדי לבחור לעצמן שידוך מוצלח, אך נראה שלעיתים הן מנצלות את ההזדמנות גם להשביע את תיאבונן בזכרים שלא נמצאו ראויים לזיווג. חוקרים שעקבו אחר צפרדעים אוסטרליות מהמין Litoria aurea במשך שלוש עונות רבייה צפו בנקבה טורפת זכר שניסה להזדווג, ובנקבות אחרות שטרפו צפרדעים ממין אחר. במין הזה הנקבות גדולות מהזכרים, דבר שנותן להן יתרון כטורפות.
קניבליזם הוא תופעה נפוצה אצל דו-חיים, אבל כמעט תמיד אלה בוגרים שטורפים ראשנים, או ראשנים שטורפים ראשנים קטנים מהם. כמעט שאין תיעוד של בוגרים שטורפים בוגרים אחרים. החוקרים מצאו רק 15 מאמרים קודמים שתיעדו טריפה בין בוגרים, אצל עשרה מינים של דו-חיים. מביניהם, ב-82 אחוז מהמקרים שבהם זוהה זוויג הטורף והנטרף, הנקבה הייתה הטורפת ורוב הנטרפים היו זכרים. כותבי המאמר הזמינו חוקרים אחרים לדווח על מקרי קניבליזם נוספים בין בוגרים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
יש זכרים בוגרים שנופלים טרף לנקבות. צפרדע מהמין Litoria aurea | מקור: Ken Griffiths, Shutterstock
הכוח להצלה!
זבובים ממשפחת הבוהקניים מזיקים מאוד לכבשים באוסטרליה. רימותיהם חיות בבשרן של חיות המשק ויוצרות פצעים שעלולים להוביל למותן. הנזק הכלכלי מכך עומד על 280 מיליון דולר בשנה. פינוי נבלות, שלעיתים קרובות נגועות ברימות, עשוי להוריד את התחלואה.
כאן נכנסים לתמונה אוכלי הנבלות. מחקר שנערך בדרום אוסטרליה השווה בין שלושה אזורים עם הרכב שונה של אוכלי נבלות טבעיים, למשל כוח רוזנברג (Varanus rosenbergi), ופולשים כמו השועל והחתול. לטאות הכוח אכלו יותר נבלות מהמינים הפולשים, וגם הגיעו לפגרים מהר יותר מהפולשים. במקומות שבהם היו יותר לטאות ופחות שועלים וחתולים, יותר פגרים נאכלו.
האזורים שנחקרו במחקר נמצאים בתוכנית פירוא (rewilding) שמטרתה לשקם את המערכת האקולוגית ולהחזירה למצבה הטבעי. סילוק השועלים והחתולים הוא שלב חשוב בתהליך, שיאפשר לכוח לתפוס מחדש את תפקידו כאוכל נבלות עיקרי. אך צריך לעשות זאת בזהירות רבה, כדי לא להישאר בלי אוכלי נבלות חיוניים. למחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
אוכל נבלות טבעי ויעיל באוסטרליה. כוח רוזנברג | Ken Griffiths, Shutterstock
גודל האישון והזדקנות: בדרך לתאורה מותאמת אישית
כמות האור הנכנסת לעין מווסתת בידי האישון, שקוטרו מצטמצם ל-2 מ"מ בתאורה חזקה וגדל ל-8 מ"מ בתנאי תאורה נמוכה. מחקר חדש מצא כי ככל שגילנו עולה האישונים שלנו מגיבים פחות לאור, וטווח התנועה שלהם מצטצמם.
החוקרים עקבו אחרי 83 משתתפים בני 87-18 באמצעות מכשירים לבישים בתנאי תאורה מגוונים, כגון תאורה מלאכותית, אור שמש וצפייה בצג של מחשב. המכשיר עקב אחרי תנועת האישונים וגודלם, ומדד את רמות האור המגיעות לעין. החוקרים גילו שמידת השינוי בקוטר האישון מושפעת ישירות מכמות האור הנבלעת בחלבון בשם מלנופסין הנמצא בעין. ככל שיש פחות מהחלבון הזה, פחות אור נבלע בו ותגובת האישון פוחתת. עם הגיל, קוטרו הממוצע של האישון בתאורה עמומה קטן בקצב של כ-0.4 מ"מ בכל עשר שנים.
הממצאים מסבירים מדוע אנשים מתקשים לראות בתאורה עמומה כשגילם עולה. בעזרתם אולי להתאים טוב יותר את התאורה במקומות ציבוריים ובבתים לגיל התושבים ועל ידי כך לשפר את איכות חייה של האוכלוסייה המבוגרת. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
ככל שאנו מתבגרים קשה יותר לראות בתאורה עמומה. עין של אדם צעיר ועין של אדם זקן | Rawpixel.com, Shutterstock
שגב נוה טסהסיבי העץ החדשים
הצינורות המשמשים להולכת מים בעצים בנויים מתאים שדופנותיהם מכילות בעיקר סוכרים, המספקים חוזק מכני, וחומרים דוחי מים. מבנה הצינורות בצמחים חשופי זרע, כמו האורן, שונה מזה של מכוסי הזרע רחבי העלים.
מחקר חדש בדק 33 מיני עצים ומצא כי הבדלי המבנה מתבטאים גם ברכיבים המיקרוסקופיים המרכיבים את התאים – סיבים בשם מקרופיברילות. בעוד שבעצים מחטניים נמצאו מקרופיברילות עבות, ברחבי העלים הן היו דקות יותר. בשני עצים מסדרת המגנולאים, שמבחינה אבולוציונית נמצאת בין חשופי הזרע העתיקים למכוסי הזרע הצעירים יותר, נמצאו מקרופיברילות בגודל ביניים. גם ההרכב הכימי של דופן התא משתנה מקבוצה לקבוצה. החוקרים הסיקו שההבדלים הגנטיים והשוני הכימי של דופנות התאים הם אלו שאחראיים להבדלים בקוטר המקרופיברילות.
החוקרים משערים שגודל הביניים, הייחודי למינים שהתפתחו בתקופה שהתאפיינה בירידה חדה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, סייע לצמחים ללכוד פחמן, אך קשה לאשש את ההשערה על סמך הידע הקיים. למאמר (באנגלית).
עבות יותר בעצים מחטניים. מקרופיברילות בדופנות תאי עץ אורן | מתוך Lyczakowski and Wightman
יעל וגנר