אמור לי מאיפה אתה ואוביל אותך אל הדבש, אכזבה מרה בדרך לירח, המוח המיוחד של שוערי הכדורגל ו"החוליה החסרה" בהיווצרות חורים שחורים

מה חדש?

  • אמור לי מאיפה אתה ואוביל אותך אל הדבש
  • אכזבה מרה בדרך לירח
  • המוח המיוחד של שוערי הכדורגל
  • "החוליה החסרה" בהיווצרות חורים שחורים

אמור לי מאיפה אתה ואוביל אותך אל הדבש

אחד משיתופי הפעולה הנדירים והמרתקים בין חיות בר לאדם הוא ההדדיות בין ציידי דבש אפריקאים לציפורי אוֹבִיל (Indicator indicator), שניזונות בעיקר מדונג מכוורות דבורים. הצייד מזמן בקול את האוביל לכוון אותו אל כוורת בר, שם האוביל מחכה שהצייד ישבור ויחמוס אותה כדי שיוכל לאכול גם הוא דונג, זחלים, גלמים ודבורים. חוקרים מצאו שבשני אזורים באפריקה, במוזמביק ובטנזניה, הקריאות שהציידים משמיעים לאוביל שונות לגמרי. הם השמיעו לאובילים בשני האזורים את שני סוגי הקריאות, וראו כי אובילים ממוזמביק הגיבו יותר לקריאה המוכרת להם לעומת הקריאה הזרה, וגם האובילים מטנזניה הגיבו יותר לקריאה שהם רגילים אליה, אפילו במקרים שבהם הצליל המוכר להם לא עבר היטב מבחינה אקוסטית בסביבתם. נראה שיש כאן אבולוציה הדדית תרבותית בין האוביל לאדם, המשמרת לאורך דורות שיתוף פעולה שמשתלם לשני הצדדים. אין ספק שבני האדם למדו את הקולות מאבות אבותיהם. האם גם הציפורים למדו מציפורים בוגרות את משמעות הקולות? כדי לענות על שאלה זו דרוש מחקר נוסף. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).


משיג דונג דבורים באמצעות שיתוף פעולה עם האדם. אוביל הדבש | Panaiotidi, Shutterstock

 

אכזבה מרה בדרך לירח

החללית "פרגרין" (Peregine) של חברת אסטרובוטיק מארצות הברית שוגרה השבוע בדרכה לנסות להיות החללית הפרטית הראשונה שתנחת על הירח, והחללית האמריקאית הראשונה שתעשה זאת מאז אפולו 17 ב-1972. השיגור היה גם שיגור הבכורה של הטיל החדש "וולקן קנטאור" של חברת ULA, המשותפת לבואינג ולוקהיד מרטין. הטיל החדש צלח את המבחן בהצלחה רבה, והציב את החללית במסלול אליפטי סביב כדור הארץ. החללית אמורה לשנות בהדרגה את המסלול בתמרונים של הפעלת המנוע, ולנסות לנחות על הירח ב-23 בפברואר.

ואולם, זמן קצר לאחר הפרדת החללית מהשלב השני של הטיל התברר כי עקב תקלה היא אינה יכולה לסובב את עצמה אל השמש, ולטעון את מצבריה. בהמשך הודיעה חברת אסטרובוטיק כי מהנדסיה הצליחו לסובב את החללית, אבל ככל הנראה דליפת דלק מהחללית גרמה לכך שהיא לא תוכל לכוון עצמה לטעינה במשך המשימה או לתמרונים הדרושים להגעה לירח. "במצב זה שמנו בראש סדר העדיפויות ניסיון להוציא כמה שיותר מידע מדעי מהמשימה", צייצה החברה.

בהמשך אישרה החברה כי מדובר בדליפת דלק, והבהירה כי התקלה נגרמה כנראה משסתום לקוי במיכל הליום, המשמש לדחיסת הדלק והחומר המחמצן המאפשר את הבעירה. החברה נאלצה לוותר על ניסיון הנחיתה, ועדיין לא ברור אם החללית תוכל אפילו להתקרב אל הירח לפני שתאבד את כושר התמרון ובעקבות זאת את אספקת החשמל שלה.

החללית נושאת כ-90 קילוגרם של ניסויים ומכשירים מדעיים, חלקם הגדול של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, שגם מימנה חלק גדול מהמשימה, במסגרת תוכנית CLPS לשיגור מטענים וניסויים של הסוכנות לירח בחלליות של חברות מסחריות. כמו כן היא נושאת רכב שטח זעיר שבנו סטודנטים, וחמישה רובוטים קרקעיים של סוכנות החלל של מקסיקו. החללית הייתה אמורה להביא לירח שרידים מאפרם של עשרות בני אדם שביקשו להגיע לשם למנוחת עולמים, בהם סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק ויוצר "סטאר-טרק" ג'ין רודנברי, וגם כלב אחד.

זה היה הניסיון השלישי להנחית חללית פרטית על הירח, אחרי הכישלונות של SpaceIL הישראלית ושל ispace היפנית, שלפחות הגיעו לירח, והתרסקו בתמרון הנחיתה. ניסיון נוסף צפוי כנראה כבר בחודש הבא, של הנחתת Nova-C של חברת Intuitive Machines, המיועדת לשיגור בטיל פלקון 9 של ספייס אקס. ייתכן שגם חברת Firefly, שהנחתת שלה מבוססת על "בראשית" הישראלית, תנסה לשגר השנה משימה פרטית אל הירח. לעוד חדשות מהחלל.


שוגרה בהצלחה, אך זמן קצר לאחר מכן התברר כי עקב תקלה היא אינה יכולה לסובב את עצמה אל השמש. שיגור החללית פרגרין בטיל וולקן-קנטאור מקייפ קנברל, פלורידה | צילום: ULA

המוח המיוחד של שוערי הכדורגל

מחקר חדש מראה ששוערים מקצועיים מעבדים קלט חושי בצורה שונה מאנשים אחרים. במחקר השתתפו שוערי כדורגל מקצועיים, כדורגלנים שאינם שוערים ואנשים שאינם משחקים כדורגל. החוקרים הציגו לנבדקים הבזק אור קצרצר יחיד, והשמיעו להם באותו זמן מספר צלילי "ביפ" מהירים. אנשים רבים נוטים לחבר בין הקלט השמיעתי - צלילי הביפ, לקלט הראייתי - ההבזק, ולחוות את ההבזק היחיד כסדרה של הבזקים. ככל שיישמעו יותר ביפים, כך תתחזק הנטייה לחוות את ההבזק הבודד ככמה הבזקים נפרדים. 

החוקרים מצאו שהשוערים המקצועיים דיווחו על פחות הבזקים משאר המשתתפים. כלומר, מוחם היה פחות מוטה לאשליה, והפריד בין קלט ראייתי לקלט שמיעתי בצורה נאמנה יותר למציאות. החוקרים משערים שיכולת כזו מאפשרת לשוערים להגיב במהירות ובמדויק לכדור שנבעט לעברם, תוך כדי עיבוד קלט מכמה חושים: מיקומו של הבועט, קול הבעיטה ומראה מעוף הכדור. 

האם מוחם של שוערי כדורגל מחווט אחרת מלידה או שמא היכולת מתפתחת עם האימון והניסיון? על שאלה זו המחקר טרם ענה. למחקר המלא (באנגלית).


מעבד קלט חושי בצורה שונה מאחרים. שוער תופס את הכדור בשער | EFKS, Shutterstock

"החוליה החסרה" בהיווצרות חורים שחורים

צוות מחקר בהובלת אסטרופיזיקאים ממכון ויצמן למדע סיפק בפען הראשונה ראיות תצפיתיות לכך שעצמים קומפקטיים כמו חורים שחורים וכוכבי נייטרונים נוצרים בעקבות סופרנובה – פיצוץ של כוכב גדול בסיום חייו. החוקרים, בראשות פינג צ'ן ואבישי גל-ים, עקבו אחר פיצוץ שזוהה במאי 2022 כ-75 מיליון שנות אור מאיתנו. הם זיהו הפרעה מחזורית קבועה בדעיכת עוצמת האור לאחר הפיצוץ, החוזרת כל 12.4 ימים. כמו כן הם מדדו תנועה קבועה של מימן ופעילות מחזורית של קרני גמא. הנתונים הובילו למסקנה כי הסופרנובה היתה פיצוץ של אחד הכוכבים במערכת כפולה, וגם לאחר שנותר ממנו עצם קומפקטי, הכוכב השני והעצם החדש ממשיכים לחוג זה סביב זה. "זאת הפעם הראשונה שרואים את המעבר מכוכב מסיבי לעצם קומפקטי באותה מערכת, ובעיני זו ממש פריצת דרך", אמר גל-ים לאתר מכון דוידסון. לקריאה בהרחבה ולעוד חדשות חלל.


ראיות תצפיתיות לכך שעצמים קומפקטיים כמו חורים שחורים וכוכבי נייטרונים נוצרים בעקבות סופרנובה. פיצוץ סופרנובה סמוך לכוכב, בעיני אמן | הדמיה: ESO/L. Calçada

0 תגובות