אחת התופעות הבולטות לקראת הבחירות לכנסת היא הסקרים שצצים בכל מקום. ברגע שמוכרז שהבחירות עומדות בפתח, עוד לפני שנקבע להן תאריך, כבר צצים בעיתונים ובאתרי האינטרנט החדשותיים סקרים שמנסים לחזות את כמות המנדטים הצפויים לכל מפלגה ומפלגה. אבל למרות השכיחות הגבוהה של הסקרים, יש בהם בעיות רבות, אפילו כשמי שמבצע אותם הוא גורם מקצועי ואמין. כאן נתייחס לכמה מהבעיות האלה.
האם המדגם מייצג?
סקר הוא מחקר סטטיסטי שנעשה על מדגם מתוך בעלי זכות ההצבעה מדינת ישראל שבודק שאלה אחת: לאיזו מפלגה יצביע הנשאל בבחירות? כמו בכל מחקר סטטיסטי, כדי שנוכל להסיק מהסקר מסקנות מדויקות וסבירות חשוב שנבחר את המדגם בצורה הטובה ביותר.
תנאי ראשון למדגם איכותי הוא שיהיה מייצג. במדגם מייצג כל חלק מהאוכלוסייה הנבדקת מיוצג באופן יחסי לגודלו בתוך האוכלוסייה כולה. נרצה גם לבחור מדגם גדול מספיק שיאפשר לנו להסיק ממנו מידע מדויק. הגודל הזה מושפע משורה של גורמים: גודל האוכלוסייה הנבדקת, השונות של התכונה שאנו חוקרים בתוך האוכלוסייה וגודל רווח הסמך הדרוש לנו. את שני הגורמים האחרונים אסביר מיד.
גורם השונות: כשיש שונות באוכלוסייה, כלומר כשהיא אינה אחידה והומוגנית לגמרי, צריך לתת ייצוג לתת-האוכלוסיות שבה. בסקרי בחירות הגורם הזה משפיע בשני כיוונים. ראשית, בישראל יש מפלגות רבות ולכן צריך שתוצאות הסקר יביאו לידי ביטוי את כל המפלגות המתמודדות – הרי ברור שסקר שהמשתתפים בו יבחרו רק את הליכוד, המחנה הציוני והבית היהודי לא יהיה אמין. בשביל להגדיל את הסבירות שהסקר ייתן ייצוג סביר לכל המפלגות, צריך בדרך כלל לבצע אותו על אוכלוסייה גדולה יותר ממה שהיינו צריכים אילו היו בישראל שתי מפלגות בלבד.
כיוון נוסף, שקשור גם הוא לאותו דבר, הוא שהמדגם צריך לייצג את מגוון האוכלוסיות הרב שיש בארץ. הבעיה היא שקשה להשיג ייצוג הולם של כמה מהאוכלוסיות הללו, כגון חרדים, צעירים שמשתמשים לרוב רק בטלפונים סלולריים שאת מספריהם קשה להשיג, עולים חדשים וערבים אזרחי ישראל, שלעתים אף אינם שולטים בשפה העברית שבה מדברים הסוקרים. את הבעיה האחרונה אפשר לפתור על ידי גיוס סוקרים דוברי ערבית, רוסית, אמהרית וכו'.
גודל רווח הסמך: רווח בר-סמך הוא אמצעי למדידת המהימנות של מסקנה שמבוססת על מדגם אקראי. מדובר בתחום מספרי שסביר להניח שהתוצאה האמיתית תימצא אי שם בתוכו. לסבירות הזאת נהוג לקרוא "רמת המובהקות" או "רמת הסמך" של הקטע.
כדי להבין את זה בואו נסתכל לרגע על מכונה שממלאת כוסות במיץ. אנחנו רוצים לדעת כמה מיץ היא ממלאת בכל כוס, וכיוון שאיננו יכולים לשקול את כל הכוסות שהיא תמלא אנחנו דוגמים 25 מתוכן ומגלים שהיא מילאה 250 גרם של נוזל בכל כוס בממוצע. בחישוב סטטיסטי לא מסובך נקבל שרווח בר-סמך ברמת מובהקות של 95 אחוז יימצא בטווח שבין 249.02 גרם ל-250.98 גרם. ובמילים אחרות, אם ניקח 25 כוסות אחרות, יהיה סיכוי של 95 אחוז שהמשקל הממוצע שלהן יהיה בתוך הטווח שמצאנו.
במקרה של סקרי בחירות נקבל עבור כל מפלגה רווח בר-סמך שיבטיח ברמת מובהקות מסוימת שאחוז הקולות האמיתי שתקבל המפלגה ייפול בתחום זה. כשעורכים סקר, המטרה היא שהרווח בר-סמך יהיה קצר, שכן כך הוא ייתן דיוק גדול יותר. בשביל רווח כזה צריך שהמדגם יהיה מייצג יותר, ולרוב המשמעות היא שהוא יצטרך להיות גדול.
קשיים בביצוע סקרים
גם כשיש לסוקרים פרטים של אזרחים שיכולים לאפשר להם לבנות מדגם גדול ומייצג לכאורה, עדיין מצפים להם כמה קשיים. חלק מהמרואיינים, למשל, לא מוכנים לספר לאיזו מפלגה הם מתכוונים להצביע. אחרי הכול, אחד מעקרונות הבחירות בישראל היא חשאיות, ויש אנשים ששומרים בקפידה על הזכות הזאת, גם כשמדובר בסקר אנונימי. למעשה, מספר הולך וגובר של אזרחים מסרבים לשתף פעולה עם סוקרים. זו תופעה עולמית שנובעת מסיבות רבות, כגון הגידול בכמות הסקרים ותכיפותם ומחוסר נכונות של אנשים לפתוח דלת או לענות לטלפון לאדם זר.
תופעה נוספת, ולא נפוצה, היא שאנשים מטעים את מבצעי הסקר בכוונה – הם מצהירים שיצביעו למפלגה אחת אבל מתכוונים להצביע למפלגה אחרת, וכך מעוותים את תוצאות הסקר.
פתקי הצבעה בקלפי בבחירות לכנסת ה-17 | צילום: דוד שי, ויקיפדיה
שינויים בין יום ביצוע הסקר ליום הבחירות
התוצאות שאנו מקבלים מסקרי דעת קהל, בהנחה שעברנו בשלום את כל הבעיות הקודמות שהזכרנו, מגלות מה היו התוצאות בבחירות אילו הן היו מתקיימות ביום ביצוע הסקר. אבל עד יום הבחירות יכולים לקרות עוד דברים רבים ואנשים עשויים לשנות את דעתם ולהצביע למפלגה שונה ממה שדיווחו.
כמו כן, בסקרים שמתקיימים לפני הבחירות יש עדיין אנשים רבים שלא החליטו למי להצביע והחלטתם יכולה לשנות באופן משמעותי את חלוקת הקולות בפועל. יש גם אנשים שמדווחים שהם מתכוונים ללכת להצביע, אבל ביום הבחירות עצמו הם לא יגיעו לקלפי, משלל סיבות. כל אלה עלולים ליצור סקר שתוצאותיו לא ישקפו ולא ינבאו את המציאות שתהיה באמת ביום הבחירות.
אין הרבה מה לעשות נגד התופעה הזאת, שכן היא בעיה מובנית בעצם קיומם של סקרים, אבל חשוב שמי שקורא את הסקר יבין שהם רק מתארים מצב נתון, ולאו דווקא יעילים כאמצעי חיזוי. על פירוש סקרים והשפעתם על תעמולת הבחירות ועל ההצבעה של אזרחים נרחיב בכתבה הבאה בסדרה.
יעל נוריק
המחלקה להוראת המדעים
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
