חוקרים פיתחו בדיקת דם פשוטה שתוכל לעזור בזיהוי מחלות ניווניות של המוח

תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים ועמה גם שכיחות מחלות הזיקנה, בהן מחלות ניווניות של המוח כגון דמנציה (שיטיון). מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקוד קליפת המוח ובהידרדרות קוגניטיבית ומנטלית, כמו במחלת האלצהיימר, שהיא גם השכיחה מביניהן. אף שהמחלות הללו שכיחות, רופאים ומטפלים עדיין מחפשים כלים יעילים ופשוטים לאבחון המחלות הללו, שיאפשרו לחולים לקבל טיפול תומך כמה שיותר מהר.

במחקר שהתפרסם בכתב העת Genome Biology דווח על בדיקת דם חדשנית שעשוייה לסייע באבחון דמנציה. הבדיקה אינה מחפשת סימנים למחלה, אלא דווקא סימנים ל"הזדקנות בריאה". היא מבוססת על הבדלים ברמות ה-RNA – מולקולה שמעבירה מידע גנטי מה-DNA בתהליך הקרוי שעתוק, ודרושה לייצור של חלבונים.


מחלת האלצהיימר היא השכיחה מבין המחלות הניווניות של המוח. מוח בריא (ימין) למוח של חולה אלצהיימר בשלבים מתקדמים של המחלה (שמאל) | תרשים: Designua, Shutterstock

הזדקנות בריאה

מרבית המחקרים בתחום מחלות הזיקנה מתמקדים באיתור סימנים מולקולריים ייחודיים למחלות זקנה, ובעיקר אלצהיימר, כגון שינויים גנטיים (מוטציות) ב-DNA (מערך הגנים כולו). המחקר החדש, לעומת זאת, בחן את השינויים שחלים ב-RNA במשך השנים והצליח לזהות דמנציה באופן כללי ולא רק אלצהיימר.

בבדיקה לקחו החוקרים דגימות שריר מ-15 מבוגרים בריאים בני 65 בממוצע (קבוצת ניסוי) ו-15 צעירים בריאים בני 25 (קבוצת ביקורת) והפיקו מהן מולקולות RNA. לאחר מכן הם השוו בין רמות ה-RNA של הצעירים לרמות ה-RNA של המבוגרים. בהשוואה הזאת גילו החוקרים 150 גנים שמספר העתקי ה-RNA שלהם היה שונה בין הקבוצות. 

מכיוון ששתי הקבוצות הן של אנשים בריאים, שלא היה הבדל משמעותי באורח חייהם, הם הסיקו שההבדלים ב-RNA נובעים מגיל, ולא ממחלה, וכך מהווים סממן ל"הזדקנות בריאה" . לאחר מכן הם וידאו שאותם מבוגרים אכן בריאים באמצעות סריקות תהודה מגנטית, למשל, של איבריהם השונים, בדגש על המוח.

על בסיס הממצאים החוקרים בנו מודל חישובי שמציין כיצד נראה דפוס ה-RNA בהזדקנות בריאה. דרך המודל החדש הם בדקו נבדקים נוספים בני 65 ומעלה וראו שככל שהסטייה מרמת השעתוק של ה-RNA שהוגדרה כהזדקנות בריאה היא גדולה יותר – כך גדל הסיכוי שאותו הנבדק סובל מאחת ממחלות הניוון של המוח. על סמך מידע קליני שהיה בידי החוקרים, הם ראו שככל שה-RNA של הנבדקים היה דומה יותר לזה שהתקבל מהדגימה הבריאה, כך  נטו התפקודים הקוגניטיביים של הנבדקים החדשים היו טובים יותר וכך גם הייתה הנטייה שלהם להאריך ימים.

נכון לעכשיו, הציון שמקבלים בהזדקנות בריאה מצליח לזהות ניוון מוחי מתפתח, גם בשלביו המוקדמים, בדיוק של 80-70 אחוז ואף את הסיכוי לאריכות ימים. לא מן הנמנע שמחקרים שיעסקו בביטוי הגנים שזוהו ב-RNA בדגימה הבריאה יאפשרו בעתיד לחזות טוב יותר את הסיכוי לניוון מוחי או מחלות מורכבות אחרות. דיוק של 80-70 אחוז באבחון מחלה נחשב לא רע, אך אינו מספיק כאמצעי אבחון יחיד. עם זאת, בדיקות דם הן הליך פשוט, שיכול להיעשות באופן קבוע, כחלק ממעקב שגרתי, ולאחר מכן את הממצאים בבדיקות נוספות.

0 תגובות