נראה כי בכל תקופה ותקופה, כשהתקדמות המדע והטכנולוגיה מביאה איתה שגשוג חדש, תמיד קיימים גם רצון ושאיפה להגיע רחוק יותר משאפשר, רחוק מכפי שהטבע מאפשר לנו.

אם בעבר האלכימאיים האמינו שימצאו דרך להפוך עופרת לזהב, ולעיתים אף שכנעו אחרים שהצליחו בכך, נראה כי היעד הבלתי מושג הגדול של תקופתנו הוא ההיתוך הקר, וגם אותו יש שוב ושוב אנשים הטוענים שהצליחו להשיג אותו.

מהו היתוך? היתוך הוא התהליך שבו אטומים מחומר מסוים מתחברים זה לזה עד שנוצר אטום מחומר אחר. הדגומה החשובה והמפורסם ביותר היא ההיתוך של שני אטומי מימן לאטום הליום. כשאם בוחנים את המסה של אטומי המימן לעומת המסה של כל ההליום ושאר תוצרי ההיתוך, רואים כי המסה של התוצרים קטנה יותר. מובן שמאסה עצמה לא נעלמה היא פשוט הפכה לאנרגיה, על פי המשוואה המפורסמת שניסח אלברט אינשטיין: E=MC2. ואת האנרגיה הזאת אפשר לרתום לצרכים שונים.


כור הביקוע הגרעיני לייבשטט בשווייץ – הפקת חשמל יקרה ומסוכנת בהשוואה להיתוך | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; יוצר התמונה: Roland Zumbuhl

היתוך, אם כך, הוא מקור אנרגיה מצוין. למעשה, זה בדיוק מקור האנרגיה של השמש שלנו, שבליבתה מתבצע היתוך של אטומי מימן. לא רק שבתהליך ההיתוך נפלטת אנרגיה רבה, אלא יש לו שני יתרונות חשובים לעומת התהליך ההפוך של הביקוע הגרעיני, שבו מייצרים כיום אנרגיה בכורים גרעיניים.

היתרון הראשון הוא סביבתי: תוצרי ההיתוך, כלומר אטומי ההליום, אינם רדיואקטיביים ואינם רעילים בשום צורה. למעשה, מכיוון שההליום הוא יסוד נדיר על פני כדור הארץ, אפשר יהיה למצוא שימושים חשובים לאטומים שיופקו בתהליך ההיתוך.

היתרון השני הוא הזמינות: המימן, שהוא חומר הגלם של ההיתוך, הוא חומר זמין מאוד על פני כדור הארץ, שכן הוא אחד משני המרכיבים של מולקולת המים, ומים כידוע הם אחד החומרים הנפוצים ביותר בעולמנו. שלא כמו ביקוע גרעיני, שדורש תהליך מורכב של כריית אורניום או פלוטוניום והעשרתם, גז מימן אפשר ליצור בתהליך פשוט יחסית ומחומר גלם זמין וזול.

היתוך, אם, כן הוא מקור האנרגיה האידיאלי, אולם קיימת בו בעיה אחת מרכזית. כדי לגרום להיתוך של אטומי המימן יש לגרום להם להתנגש זה בזה, אולם ככל שהאטומים מתקרבים זה לזה יותר כך גוברת עוצמת הדחייה ביניהם. לכן, על מנת להביא אותם למצב שבו יהיו קרובים מספיק כדי שיותכו יחד, יש להעניק להם אנרגיה התחלתית רבה.

בליבת השמש, הטמפרטורה גבוהה עד כדי כך שלאטומי המימן אכן יש אנרגיה רבה והם מצליחים להתגבר על הדחייה ההדדית שלהם וליצור היתוך. אולם כאשר אנו רוצים לנצל את ההיתוך להפקת אנרגיה על פני כדור הארץ, אנו מגלים שקשה מאוד לייצר טמפרטורה כה גבוהה.

כך נולד רעיון ההיתוך הקר, ומדענים רבים רדפו אחר השאיפה למצוא תנאים שבהם נוכל ליצור תהליך של היתוך אטומי מימן בטמפרטורות נמוכות יותר. וכך, אם האלכימאיים רדפו בעבר אחרי הזהב והעושר, בימינו פסגת שאיפתם של מדענים רבים היא למצוא את מקור האנרגיה המושלם.

החיפוש אחר ההיתוך הקר הגיע לשיאו בשנת 1989, אז הכריזו שני כימאים במסיבת עיתונאיים חגיגית שהם מצאו תהליך שבו במהלך אלקטרוליזה של מתכות בתוך מים כבדים נוצרת אנרגיה רבה יותר מזו שמושקעת בתהליך, בזכות היתוך קר של אטומי מימן במים. קבוצות רבות ניסו לשחזר את הניסוי הזה ללא הצלחה, ולבסוף נמצאו טעויות המדידה והטעויות התיאורטיות שנעשו בו והוכח שלמעשה לא הופקה כל אנרגיה בתהליך הזה. היתה זו עוד טעות אחת מרבות במאמץ הבלתי פוסק למצוא אנרגיה זולה (אם כי היו מי שהעזו לטעון שהיתה כאן רמייה מכוונת), כישלון נוסף ברצף הניסויים להשגת היתוך קר.

היתוך של אטומי מימן. הקושי הוא לגרום להם להתקרב | התרשים לקוח מוויקיפדיה

האם יש עתיד להיתוך הקר? היום רוב המדענים כבר משוכנעים שתהליך של היתוך קר אינו אפשרי, אולם ישנם עדיין חוקרים שמאמינים בו ומנסים למצוא דרך להשיגו אותו. עד כה אין כל הצלחה בתחום. מדי פעם מדווחים על ראיות להצלחה בביצוע היתוך קר, אולם הממצאים מופרכים במהירות, ולמעשה, מתקבלים מלכתחילה בספקנות ובחשד בקהילייה המדעית.

אחת מדרכי הביניים, בין היתוך קר להיתוך חם, היא הניסיון לבצע היתוך בתוך בועות מים, על ידי הפצצתם בגלי קול שיגרמו לקירות הבועה לקרוס במהירות, כך שלזמן קצר הבועה מתחממת לטמפרטורה גבוהה שמאפשרת היתוך. בשיטה זו ההיתוך אמור לכאורה להיות היתוך חם, אך יתרחש בסביבה קרה. עד כה, אף שגם כאן הדיווחים הראשוניים דיברו על הצלחה ביצירת תהליך ההיתוך, ניסויים חוזרים ונשנים לא הצליחו להוכיח שאכן התקיים בבועות המים היתוך.

ומה לגבי היתוך חם? תחום זה דווקא מתקדם בקצב מסחרר. אף שזה עשוי להישמע מפתיע, כבר קיימת כיום דרך, גם אם רק לזמן קצר ובאזור קטן ותחום היטב, ליצור טמפרטורה שעולה על זו המצויה בליבת השמש. אם מוסיפים באותו אזור אטומי מימן, מתרחש היתוך שלהם בדומה לתהליך שקורה במרכז השמש.

כך שהבעיה הפיסיקלית של מציאת דרך לבצע היתוך בכדור הארץ נפתרה כבר לא מעט בזכות העבודה שנעשית במחלקת הפיסיקה של מכון ויצמן, שבה אכן קיים ציוד שיוצר את הטמפרטורות הדרושות. המאמץ כעת מתמקד במציאת פתרונות הנדסיים שיאפשרו להפוך את התהליך הזה לכלי מעשי וכדאי מבחינה כלכלית ומבחינת מאזן אנרגיה. אם הדבר יעלה בידינו, אין ספק שעוד נראה תחנות כוח חשמליות המבוססות על היתוך של מימן. זו כיום הטכנולוגיה המבטיחה ביותר להפקת אנרגיה מתהליך ההיתוך.

ירון גרוס
דוקטורנט, המחלקה לפיסיקה של חומר מעובה
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

37 תגובות

  • קוץ

    היתוך חם

    כל פצצת אטום ניתן להעשיר באטומי מימן
    אז מה לוקח לאירן כל כך הרבה זמן?

  • nudnik

    היתוך קר

    מימן בין 2 מגנטים קבועים ניאודימים

  • נודניק

    מה עם זה?

    כל ילד יודע !!

    שמגנט נמשך לחומר מתמגנט

    אלא שיש למגנט בעיה

    הוא נדבק!!!

    על ידי חומרים מבודדים
    נוכל למנוע הידבקות של המגנט

    ולהשתמש בכח המשיכה שלו לכל צורך

    לדוגמא:

    מגנט ברזל

    מגנט ברזל

    מגנט נייר ברזל

    מגנט נייר ברזל

    המגנט רץ לברזל
    וכשהנייר נכנס הוא חוזר למקומו

    חומרים מבודדים (נשלטים רובוטית)
    צורכים הרבה פחות כח
    מכח המשיכה של המגנט

    נייר במשקל 2 ק"ג יבודד מגנט עם כח סחיבה של 5 ק"ג

    מי מרים את הכפפה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הוגשה - ונענתה

    שלום (נחמיה) - נראה שכבר הגשת את השאלה הזו בעבר, בפורום השאלות החדשות:
    http://davidson.weizmann.ac.il/webforms/askexpert
    בזמן: 11.06.2013 , 17:11.
    והשאלה שלך נענתה שם.

  • היתוך קר

    קר

    כל ילד יודע !!

    שמגנט נמשך לחומר מתמגנט

    אלא שיש למגנט בעיה

    הוא נדבק!!!

    לדוגמא:

    מגנט ברזל

    מגנט ברזל

    מגנט נייר ברזל

    מגנט מימן מגנט

    חומרים מבודדים (נשלטים רובוטית)

    צורכים הרבה פחות כח

    מכח המשיכה של המגנט

    נייר במשקל 2 ק"ג יבודד מגנט עם כח סחיבה של 5 ק"ג

    מי מרים את הכפפה?

  • זה היה לירון

    זה היה לירון

    יש לו מה זה סבלנות
    תראה איך התייחס יפה
    לכל ההפרעות שלי למטה

  • חולה

    אז למה במקום

    לשלם לתשובה על קידוחים של גז טבעי
    נשלח חללית לאסוף קצת מאנרגיית השמש
    לא קרוב לשמש שלא תשרף
    אבל קצת במרחק

  • ויצמן

    וייצמן

    אז למה לא מפיקים אנרגיה?
    אני משלם הרבה לחברת החשמל
    נמאס

  • ג'ינג'י

    דחיסה

    למה לא ניתן לבצע דחיסה של אטומי מימן
    ובכך הם ידחפו האחד את חברו?

    וכן למה לא נייצר אנרגיה מכח הדחיה של האטומים?

  • ירון גרוס

    דחיסת אטומים

    כאשר מנסים לדחוס אטומים האחד לכיוון השני, צריך להפעיל באופן חיצוני כח גדול מכח הדחיה שלהם. על מנת להתיך אטומי מימן זה לזה, יש להביא אותם קרוב מאוד אחד אל השני, הדבר דורש כוחות אדירים. כאמור ישנן דרכים לעשות זאת, אולם הן דורשות טמפרטורות גבוהות מאוד.

  • והשאלה השניה?

    והשאלה השניה?

    אז למה לא יוצרים אנרגיה מהדחיה?

  • ירון גרוס

    כח משמר

    הדחיה הינה דחיה חשמלית - זהו כח משמר. אפשר להמיר אנרגיה חשמלית פוטנציאלית לאנרגיה קינטית לדוגמה, אולם אין תהליך סגור בו אפשר להרוויח אנרגיה

  • ניצול

    ניצול

    לא רווח ניצול
    אם נפרק את האטומים במקום סגור
    ננצל את האנרגיה שתיווצר מההדף של דחית האטומים

  • ירון גרוס

    ביקוע

    סליחה לא הבנתי את כוונתך
    היתוך הוא תהליך של הרכבת אטומים דווקא - וכאמור דורש אנרגיה רבה (בצורת חום) על מנת להתחילה
    התהליך של פירוק נקרע ביקוע. והוא אכן מתרחש, בכורים גרעיניים אטומים מבוקעים.
    הרווח באנרגיה במקרה שכזה לא מגיע מהדחיה החשמלית בין חלקי האטום אלא מהכוחות הגרעיניים דווקא

  • קוף

    אז למה לא?

    אז למה לא נבקע אטומי מימן שהם יותר זמינים
    וננצל את הדחיה?

  • ירון גרוס

    ביקוע והיתוך

    כאשר מבקעים אטומים, מתחילים מאטום כבד, ומסימים עם שניים (או יותר) אטומים קלים יותר. מאחר והמימן הינו האטום הקל ביותר (יש בו פרוטון אחד בלבד). לא ניתן לבקע אותו.

    מעבר לכך חשוב לציין הכוחות המדוברים פה הם עצומים, אין לנו יכולת לבקע אטום לפי בקשתנו, אנחנו מוגבלים למה שהטבע נתן לנו. ישנם אטומים ליתר דיוק איזוטופים של אטומים מסוימים אשר מטבעם אינם יציבים ונוטים להתפרק - רדיואקטיבים. אלו הם האטומים אשר מהם מופקת האנרגיה בכורים גרעינים.
    לרוב התהליך הוא שמתחילים עם אטום יציב, מה שאנו כן מסוגלים לעשות באופו מלאכותי הוא להפציץ את האטום הזה בחלקיק כגון נוויטרון ובך לשנות אותו ולהפוך אותו לרדיואטקיבי ואז הוא מתפרק.

    באטום מימן פשוט אי אפשר לעשות את זה
    ושוב אני רוצה לציין לא מדובר בהפקת אנרגיה מהכוח האלקטרומגנטי, אלא מפירוק של הגרעין כלומר מכוחות גרעיניים.

  • מרגיש קופיף

    לא מבין

    אם ניתן להתיך
    זאת אומרת שלפני כן נעשה ביקוע או הפרדה כלשהי
    או שהחומר מופרד מטבעו?

  • ירון גרוס

    היתוך ביקוע והפרדה

    אני חושב שאתה מתבלבל בין הפרדה לאטומים בודדים כלומר בין מצב שבו הגז נמצא לא כמולקולות אלא כל אטום עומד בפני עצמו
    לבין ביקוע/היתוך שהם תהליכים שבהם המבנה הפנימי של גרעין האטום משתנה. וחומר אחד הופך לחומר אחר.

    להפריד מימן לאטומים בודדים לא נותן רווח אנרגטי. כנל בביקוע להפריד אורניום לאטומים בודדים לא מבין לרווח אנרגטי. על מנת להרוויח אנרגיה (ובכמויות גדולות) צריך להתרחש תהליך בו המבנה הפנימי של גרעין של אטום בודד משתנה כמו בתהליכי ביקוע/היתוך

    ספציפית לגבי מימן, בטמפרטורות בהם מתקיים ההיתוך המימן נפרד והוא אינו במצב של מולקולה אלא של אטומים בודדים
    אני מקווה שהבנתי נכון את הכוונה שלך הפעם

  • נחס

    כן תודה

    אבל עדיין אולי
    נוכל להקריב אותם חצי דרך
    ולהנות מהדחיה

  • ירון גרוס

    שימור

    כן נכנס בדיוק הרעיון של חוק משמר
    כדי לקרב אתום למרחק מסוים תשקיע אנרגיה X
    ואז הדחיה החשמלית ביניהם תרחיק אותם בחזרה והאנרגיה הקינטית שהם יצברו תיהיה - X
    תקבל בחזרה בדיוק את אותה אנרגיה שהשקעת

  • טמבל

  • איך?

    איך עובד הציוד?

    איך עובד הציוד?

  • ירון גרוס

    פירוט

    תוכל לפרט יותר? לא הבנתי למה בדיוק אתה מתייחס

  • איך?

    הציוד שמייצר

    את הטמפרטורה המתיכה את המימן

  • ירון גרוס

    היתוך - שיטות

    ישנן קיום שתי טכניקות מובילות
    בראשונה גז מיונן (פלזמה) נכלאת בתוך מלכודת בצורת גליל. זו לא מלכודת פיסית (קיר מוצק), אלא מלכודת המורכבת משדות מגנטים. כאשר זרם חזק מועבר דרך הפלזמה, לאורך הציר הראשי של הגליל, הפלזמה מתכווצת ומתחממת מאוד, עד לטמפרטורה שמבמרכז השמש (אולם רק לזמן קצר מאוד). בתוך הפלזמה נמצאים גם אטומי מימן, שבעקבות הטמפרטורה מותכים זה לזה

    בטכניקה השניה משתמשים בגוף מוצק, המכיל שני איזוטופים של מימן (טריטריום ודיטריום). חלק מן הגוף הזה מחומם באינטנסיביות על ידי קרני לייזר, הדבר גורם לו להתפוצץ, ותוך כדי הפיצוץ חלקים ממנו נדחסים בעוצמה, והיתוך מתרחש

  • והזרם המתקבל?

    והזרם המתקבל?

    והזרם המתקבל גדול יותר?

  • ירון גרוס

    חום

    הגדלים שמושווים הם האנרגיה שהושקעה בהזרמת הזרם לעומת האנרגיה הנפלטת כתוצאה מהיתוך המימן. אנרגיה זו נפלטת כחום.
    אכן יש רווח של אנרגיה בצורה זו, ונעשה מאמץ לבנות כור תעשיתי שיפיק אנרגיה שכזו (בצרפת ובארהב).

  • מפגר

    למיטב הבנתי

    זוהי סתירה לחוק שימור האנרגיה
    והדבר לא יתכן
    כל מי שעשה זאת עד היום נכשל
    ומואשם בהונאת הציבור
    ניתן לפנות אל הדוקטור סייאג
    שמאד כועס על רעיונות שכאלו

  • נדב בן מרדכי

    וגם מסיבת עיתונאים של האגודה האמריקאית

  • ירון גרוס

    E-cat

    אני אמנע מהתייחסות להאם המאמר מטופש או לא ואתייחס ישירות לטענה בדבר היתוך קר של רוסי (הE-cat).
    רוסי מעולם לא פירסם את השיטה בצורת מאמר מדעי לכן אין דרך לשפוט אותה כפי ששופטים דרכים מדעיות בדרך כלל. ועל כן נשפוט אותה לפי התוצאות

    רוסי הבטיח כי מתקן ראשון שיספק מגה וואט חשמל יחל לפעול ב2011. אולם נכון להיום, סוף 2013, לא נבנה כל מתקן נוסף על ידי רוסי, פרט למתקן הקטן בו הוא ביצע את ההדגמה (פעמיים בלבד למיטב ידיעתי) שהביאה לתמיכה באפשרות שהוא השיג היתוך קר.

    רוסי נכשל גם מבחינה מדעית בהוכחת הרעיון (או לא ניסה מעולם להוכיח אותו) וגם מבחינה מעשית ביישום שלו.

    עד תחילת 2013, מירב אולי אפילו כל האנשים שתמכו בו ועודדו אנשים לעשות עסקים עימו חזרו בהם. כך שגם במישור הפרסומי לבסוף הוא כשל

    כל זה לא אומר שביום מין הימים ימצא פתרון להיתוך קר, אולי אפילו של רוסי. אולם כיום, אם בוחנים את הנושא, אין ספק שכרגע ניתן להגיד שפרט להדגמות בודדות שטענו להדגמה של היתוך קר, שגם הופרכו (ושוב את של רוסי לא ניתן להפריך מאחר והוא מסתיר את התהליך שמתבצע כביכול במכשיר שלו), לא הושגה נכון להיום הוכחה ברורה להיתוך קר.

    לטענתו של רוסי המתקן שטען שיבנה ב2011 נרכש על ידי צבא כלשהו ולכן קיומו חשאי, אולם בקרוב מאוד אמורה להסתיים בניתו של המתקן האזרחי הראשון ואז ניתן יהיה לבדוק אותו, וכן תבוצע בדיקה מדעית של התהליך. אם אכן זה יקרה, אז ניתן יהיה להתייחס באופן מדעי לראשונה לקיומו של היתוך קר, כל עוד הדבר לא קרה, אין הוכחה מדעית להצלחה של תהליך זה. זה לא אומר שיאן מחקר בנושא, אולם הצלחה מוכחת אין.

    אכן צדקת שג'וזפסון שהינו פיזיקאי מוערך וזוכה פרס נובל תומך ברעיון של רוסי, וזהי כמובן לא הוכחה שהרעיון נכון. ראוי לציין שהרעיון אינו בתחום ההתמחות של ג'וזפסון (פיזיקה של חומר מעובה), וכמו כן שבשנים האחרונות ג'וזפסון עוסק בנושאים הרחוקים מאוד מהסכמה והזרם המרכזי של הפיזיקה (כמו תופעות פאראפסיכולוגית, טלפטיה וכו')

  • לא חשוב

    גם המאמר מטופש וגם תגובתך מטופשת

    המאמר כותב שורת טענות מוטעות או שקרים שהתעצלת לבדוק את אמיתותם. אני מפקפק בכישוריך כמדען מאחר ואינך בודק טענות וסתם מפריח אותן לחלל האויר. מדען מחוייב לדבר אמת בדוקה כמיטב היכולת ולא לטעון טענות בעלמא. לגבי הטענה שרוסי הבטיח שייצר כור המייצר חשמל. זו בדיה , מעולם הוא לא הבטיח דבר כזה. כל ההבטחות שלו הוא ייצור כורי חום. הפקת חשמל בר תחרות עם שיטות מסחריות היא סיבוך עצום של הטכנולוגיה שלו לכן הוא לא יבטיח אותה סתם כך כי הוא חוקר מאוד מאוד רציני. אתה מייחס לו אפריורי הונאה לכן אתה מדביק לו הבטחות שהמצאת או הבטחות שהמציאו אחרים ואתה בלעת אותן בלי בדיקה שמא האחרים שקרנים. לגבי השאלה האם יוספזון הפסיק לתמוך ברוסי. לטענתך הפסיק וזהו שקר גס שלא מתאים למי שמתיימר לעסוק במדעים מדווייקים. תכנס לדף שיחה של ויקיפדיה אנגלית energy catslyzer ותקרא כיצד הוא מגן בלהט על ההמצאה של רוסי. יוספזון לא הסתמך על ידע מדעי שלו כדי לתמוך ברוסי, כי אף אחד כולל רוסי לא יודע מה התהליך שיוצר חום עודף לעומת האנרגיה המושקעת. קרוב לוודאי שהוא שמע מספיק מידע על ההדגמות של רוסי והסיק מהן שייצירת החום העודף היא דבר אמיתי. כל אילו ששוללים יצירת חום עודף נשענים על הטענה החלושה והמעליבה את האינטליגנציה "הטענה שלו סותרת מוסכמות של פיסיקאים ומכאן שההדגמות שלו הן סתם נוכלות". למה עלבון לאינטליגנציה ? כי כל פריצות הדרך הגדולות במדע סותרות מוסכמות שקדמו להן, לכן סתירת מוסכמות אינה שוללת את נכונות של ראיות אמפיריות חדשות. לבסוף, מאז שרוסי השיג מימון למחקר ופיתוח בתחילת 2014 ההמצאה שלו מפותחת במהירות ומוצר מסחרי ראשון, כור 1 מגהווט אפשר שיתחיל בהליכי שייווק לאחר שנוסה בתנאי שדה קרוב לשנה וובתום ניסוי מוצלח, אם יהיה מוצלח. הניסוי בתנאי שדה יסתיים בפברואר 2014 והתוצאות היום מאוד מעודדות. מבחינה מדעית האימות וודאי על פי כל קנה מידה. תוצאות מוצלחות מבחינה מסחרית הן מחמירות פי אלף מהרמה של נסיון במעבדה, לכן במקרה הגרוע יהיה צורך לבנות דגם מסחרי משופר יותר מהדגם שעבר ניסוי.

  • לא חשוב

    הסתיים ניסוי שנתי בכור איקאט גדול. נימכרו 3 כורים כאילו

    בתאריך 17.02.16 הסתיים ניסוי בכור איקאט מסוג 1MW. הניסוי ארך 352 יום והכור חימם מים זורמים בפעולה מסביב לשעון כל השנה. הספק היציאה של 1MW הוא 1 מגאוואט ומכאן שמו.
    הכור 1MW שנוסה שנה הותקן בקוו ייצור של חברת הכימיקלים הבריטית JMC , שם מלא
    JOHNSON MATTEY CHEMICAL PRODUCTS. קוו הייצור הזה נבנה במיוחד בארצות הברית פלורידה למטרת הניסוי כי חברת JMC רצתה לקנות כורי איקאט מזמן ועכשיו יכלה לוודא את ביצועי הכור ללא שום מתווכים. מייד לאחר תום הניסוי השנתי חברת JMC הזמינה 3 כורי ECAT מסוג 1MW. 3 הכורים יותקנו בקווי הייצור של JMC בבריטניה במהלך שנת 2016. הכורים מוזילים את עלויות הייצור במוצרים הספציפיים שניבחנו. אם JMC תהיה מרוצה היא עשויה להזמין כורי ECAT נוספים. מה יעשו המדענים הבינוניים ? ימשיכו לטעון שהיתוך קר לא הוכח מעולם. כך הם יעשו מאז ניסוי פונס-פליישמן וכך הם ימשיכו לעשות שנים רבות. ההתנהגות של מדעני הגרעין בעניין LENR (ריאקציה גרעינית קרה, מה שמכונה בשפה עממית "היתוך קר") היא דוגמא למדע דקדנטי שמתחזה למדע איכותי.

  • נדב בן מרדכי

    פשוט תמשיך לעקוב אחרי הנושא :)

    והתנצלותי על שקראתי למאמר מטופש , זה פשוט ביטוי של תסכול שהצטבר משך שנים על כך שהמיין סטרים תומן את ראשו בחול.
    אתה תגלה בהדרגה :
    א שיש מוצר שעובד ופולט חום עודף
    ב שמקור החום אינו אינטראקציה כימית
    ג שאפילו פונז ופליישמן הצליחו לייצר חום עודף גם אם לא בכל המקרים ובכמויות ששונות מניסוי לניסוי .
    ד שיתר פתיחות מצד הממסד המדעי היתה יכולה להאיץ מאד פיתרון מעשי לשימוש יומיומי ליצור אנרגיה על ידי אפקטים דומים או זהים לאפקט פונז פליישמן ושהסירוב שלה לגלות פתיחות גרם למאות מיליוני בני אדם להמשיך לסבול מעוני וממחלות זיהומיות ,סבל שניתן היה למנוע אותו .

  • נדב בן מרדכי

    מאמר מטופש

    אתה לא קראת את המחקרים . זה ברור . בכל אופן אני מצרף לינק לראיון עם בריין ג'וזפסון שדווקא כן השתכנע באמיתותו של ההיתוך הקר
    http://www.youtube.com/watch?v=G8eIhth8Iw8

  • סתכל

  • ירון גרוס

    המצאה עכשיווית או דיווח נוסף על תהליך שלא נמצא כאמין?

    למיטב הבנתי כל ניסיון לעשות בדיקה עצמאית למכשיר המתואר בכתבה הזו נכשל, ומסיבה זו הוא גם לא ניתן היה להוציא עליו "פטנט". נראה שזוהי דווקא דוגמא נוספת לכשלון בניסיון להשיג היתוך גרעיני
    ניתן לקרוא על כך באתר וויקיפדיה באנגלית
    http://en.wikipedia.org/wiki/Energy_Catalyzer

  • משה

    המצאה עכשווית של היתוך קר

    המצאתו של אנדראה רוסי:
    http://science4anybody.blogspot.co.il/