שפעת החזירים נולדה במקור כזן שפעת ייחודי לחזירים. לאחר מכן עבר הנגיף התאמה לבני האדם בתהליך שנקרא העברה גנטית רוחבית, שבו נוסף לו מטען תורשתי מזני שפעת של בני אדם. תהליך דומה התרחש גם בשפעת העופות ובמחלות אחרות שעברו מבעלי חיים לבני אדם. הסרטון שלפנינו ממחיש איך התהליך הזה מתרחש.
 

הסרטון הופק בידי Michel Leconte

 

העברה גנטית היא תהליך של העברת גנים מזן אחד של אורגניזם לזן אחר שלו. אנו מכירים את התופעה בזנים השונים של נגיף השפעת, אך היא קיימת גם בחיידקים. עם זאת, לא ידוע על העברה גנטית בתאים אאוקריוטיים (שמכילים גרעין ואברונים), למעט מצב של הדבקה ויראלית. ההעברה יכולה להתרחש גם בין זנים רחוקים זה מזה, כפי שאפשר לראות כשעמידות לאנטיביוטיקה עוברת לעתים בין שני חיידקים שונים.

העברה גנטית יכולה להיות אופקית או אנכית. העברה אנכית היא תורשה, כלומר העברת חומר גנטי מהורה לצאצאיו, והיא צורת ההעברה הגנטית הנפוצה ביותר. ההעברה אופקית חומר תורשתי עובר בין שני יצורים שאין ביניהם קרבה משפחתית ובלי שמעורב בכך הליך רבייה.

בסרטון נראים שני זנים של וירוס השפעת שקיימים באוויר האחד שפעת אנושית והשני הוא נגיף של שפעת חזירים. כששני הזנים נפגשים במערכת הנשימה, הם עשויים להתאחות ולהחליף ביניהם קטעים של דנ"א. בדרך גלל מדובר בהחלפה סטטיסטית של מקטעים, אך אם הדנ"א החדש מאפשר לנגיף החזירי להדביק גם בני אדם הוא זוכה ביתרון (כמות ההדבקות הפוטנציאליות גדלה) והנגיף מתפשט לבני האדם. היות שמדובר בנגיף "חדש", המערכת החיסונית האנושית אינה מכירה אותו ואנשים נדבקים בו יחסית בקלות.

איחוי כזה בין שני וירוסים הוא מאורע נדיר מאוד שייחודי לסוגים מסוימים של וירוסים, ביניהם וירוס השפעת מסוג A.

העברה רוחבית יכולה להתקיים גם כששני נגיפים שונים פולשים לאותו תא. קטעי הדנ"א של שניהם מתערבבים ונוצרים וירוסים חדשים שהם מעין הכלאה בין השניים. הכלאה כזו יכולה לתת לווירוס החדש יתרון בהתמודדות עם מערכת החיסון, שלא מכירה אותו בצורתו זו.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות