סרטן אינו מחלה אחת, אלא אוסף של עשרות מחלות שונות שיש ביניהן כמה מכנים משותפים. הגורם הבסיסי ביותר שמשותף לסוגים השונים של המחלה הוא הנטייה של התאים הסרטניים להתחלק שוב ושוב, ללא סוף וללא ביקורת. בתאים נורמליים יש מנגנונים שתפקידם למנוע חלוקה בלתי מבוקרת, אך מוטציות מסוימות עלולות לפגוע במנגנוני הבקרה הללו ולהביא תא למצב סרטני. תא כזה יתחלק שוב ושוב, יצבור מוטציות נוספות, ובסופו של דבר יהפוך לגידול סרטני.
שני טיפולים נפוצים למחלת הסרטן הם הקרנות וכימותרפיה, אך שניהם סובלים מנקודת תורפה זהה – הם אינם מבחינים בין תאים בריאים לתאים סרטניים. שני הטיפולים פוגעים בתאים במהלך תהליך החלוקה שלהם, ומאחר שתאים סרטניים מתחלקים הרבה יותר הם הנפגעים העיקריים מהטיפול.
למרבה הצער, יחד עם הפגיעה בתאים סרטניים נפגעים גם תאים נוספים, במיוחד אלה שנוטים להתחלק בקצב מהיר יחסית כמו תאי השיער, הדם ומערכת העיכול. הסרטון הבא מציג בקצרה את האופן שבו מחלת הסרטן מתפתחת, את ההבדלים בין תאים סרטניים לבריאים ואת הדרך שבה הקרנות וכימותרפיה משפיעים על תאים מסוגים שונים.
ההרצאה הועברה בידי ג'ורג' זיידן במסגרת פרויקט TedEd
חלוקת התאים הבלתי מבוקרת היא רק השלב הראשון בהתפתחות הגידול. ככל שצבר התאים גדל, כך הוא זקוק לכמות גדולה יותר של חמצן וחומרי מזון. כדי לאפשר את הגעתם של החומרים האלה, תאי הסרטן מפרישים חומרים שמביאים ליצירת כלי דם חדשים שנכנסים אל הגידול ומספקים לו את האנרגיה שהוא צריך. בשלב הזה, תאים סרטניים עלולים לחדור אל כלי הדם, להיכנס דרכם למחזור הדם ולהגיע לאיברים נוספים. באיברים האלה התאים עשויים להיקלט, להתחלק וליצור גידול נוסף – תהליך שנקרא "מטסטזיס", או שליחת גרורות.
כל עוד התאים הסרטניים לא גרמו ליצירה של כלי דם חדשים ולא שלחו גרורות, אפשר להסיר בניתוח את הגידול כולו. אך אחרי שהתהליכים האלה החלו יש לא פעם צורך בטיפולים מערכתיים – כימותרפיה והקרנות – שאינם מבחינים בין התאים הבריאים בגוף לתאי הסרטן.
תופעות הלוואי השונות שהוזכרו בסרטון הן תוצאה של מנגנון הפעולה הלא-סלקטיבי של טיפולי ההקרנות והכימותרפיה, שפוגעים באוכלוסיות שונות של תאים בגוף. דור חדש של טיפולים שייכנסו לשימוש בשנים הקרובות מנסה להתגבר על בעיה זו על ידי התקפה ישירה של התאים הסרטניים בלבד. זה נעשה למשל על ידי הצמדה של חומרים כימותרפיים לנוגדנים שמזהים את התאים האלה אך לא את התאים הבריאים שנמצאים לידם. כך הנוגדן מביא את הכימיקל ישירות אל התא הסרטני כמעט בלי לגרום נזק למערכות אחרות בגוף, ואפילו לא לתאים הנמצאים בקרבת הגידול.
טיפולים נוספים שקיימים כיום פועלים נגד היכולת של הגידול הסרטני לצמוח ולשלוח גרורות. כדי לגייס כלי דם, הגידול צריך להפריש חומרים מיוחדים שגורמים להם להיווצר. באחד הטיפולים שמנסים למנוע את צמיחת הגידול משתמשים בנוגדנים שחוסמים את החומרים האלה וכך לא מאפשרים לצבר התאים הסרטניים להמשיך ולגדול, מאחר שהם אינם מקבלים את אספקת הדם המוגברת הנחוצה להם.
בשנים האחרונות חקר הסרטן צובר תאוצה רבה וחידושים רבים מעולם הביולוגיה הופכים לטיפולים קליניים שעשויים בעתיד להציל את חייהם של חולי סרטן או לשפר את איכות חייהם.
עידו קמינסקי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.