החשיבה, התנהגות והרגשות, הדעת בכלל,  הם ביטוי של פעילות המוח. אהבה, שמחה, צער, יצירתיות, סקרנות, הנאה וכל יתר הרגשות והתכונות, מקורם בפעילות המוח. זו התפיסה המקובלת במדע בימינו, והמסקנה הנובעת ממנה היא שהפרעות רגשיות ומחלות נפש יכולות להיחשב מחלות של המוח.

העדויות הראשונות לחשיבותו של המוח התקבלו מבדיקות שנעשו בבני אדם שמוחם נפגע ממחלה או מחבלה. על פי מהות הפגיעה פענחו החוקרים את הדרכים המרתקות שבהן אנו חושבים, חשים ומרגישים. בהמשך פותחו טכנולוגיות להתבוננות בתאי המוח, נחקרה הכימיה של המוח, וכיום אנו יכולים באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת של מכשירי הדמיה דוגמת ה-fMRI לחקור את המוח החי והבריא בפעולה.

נא להכיר  המוח
המוח נמצא בקצה העליון של גופנו, בתוך האיבר הגבוה ביותר שלנו – הראש. עם זאת, ולמרות מקומו הפגיע, המוח הוא מוגן יחסית בזכות הגולגולת הקשיחה שעוטפת אותו. להגנה נוספת עוטפים את המוח קרומים והוא צף בגולגולת בתוך נוזל שמונע ממנו לקרוס תחת משקלו (כ-1.1 קילוגרם).

המוח מחולק לשני חצאים (המיספרות), ימני ושמאלי, וביניהם מפריד חריץ עמוק. בכל המיספרה יש ארבע אונות שאנו מבחינים ביניהן על פי מקומן בגולגולת: אונה פרונטלית (קדמית), אונה פריאטלית (קודקודית(, אונה טמפורלית (רקתיות) ואונה אוקסיפיטלית (ראייתית, שנמצאת בצד האחורי של המוח). אם חוצים את המוח בין שתי ההמיספרות ומתבוננים בהן, מגלים שהמבנה הפנימי שלהן אינו אחיד ויש בהן חלקים שונים וחללים שמכילים נוזל.

כדי להבין איך מתפקדים כל החלקים הללו נעשה שימוש בחקר המוח בשיטות מחקר מגוונות, שמעניקות לנו ביחד תמונה רחבה על האיבר המרתק הזה: מידע קליני רפואי (פגיעות, מחלות והפרעות בתפקוד), ניסויי מעבדה ודימות (Imaging).

ללמוד על המוח מפגיעות שקורות לו
פגיעות בתפקוד המוח עקב מחלות, שכרות, תאונות, התמכרות ועוד מספקות לנו מידע רב. לדוגמה, כשנפגעת יכולת תפקודית מסוימת בגלל פגיעה במוח אפשר להסיק שהאזור הפגוע אחראי על התפקוד הזה. הדוגמה הבולטת היא הסיפור העצוב של פיניאס גייג'. סיפור חייו הפך לציון דרך חשוב בקישור שבין תפקוד המוח ליכולות אנושיות מורכבות כמו קבלת החלטות, חשיבה ושיקול דעת.


המוט הפוגע והגולגולת שהחלימה מהפציעה | תמונה: ספריית האקדמיה למדעים

זה הסיפור של פיניאס גייג: במהלך המאה ה-19 עבד גייג' כמנהל עבודה בהנחת מסילות רכבת במדינת ורמונט שבארה"ב. במהלך אחד הפיצוצים שנדרשו לצורך סלילת התוואי קרתה תאונה, חומר הנפץ התפוצץ מוקדם מדי והעיף לעבר גייג' מוט שחדר דרך ארובת העין שלו ופגע בו בקדמת המוח. למרבה המזל גייג' החלים מהפציעה הקשה, אך אישיותו השתנתה בעקבות התאונה. מאדם אחראי ושקול הוא הפך רגזן, חסר אחריות וחסר ושיקול דעת, ובסופו של דבר פוטר מעבודתו. הטרגדיה של גייג' שימשה הוכחה לקשר שבין התפקוד התקין של קדמת המוח לבין תכונות אישיות כמו קבלת החלטות ושיקול דעת.

דוגמה בולטת נוספת לקישור בין המוח ליכולות אנושיות גבוהות מצא הנוירולוג צרפתי פייר פול ברוקה (1880-1824) שהסיק ש"אנחנו מדברים עם ההמיספרה השמאלית". ברוקה בדק אנשים שאיבדו את יכולת הדיבור וגילה שכולם נפגעו באותו אזור בהמיספרה שמאלית, שקרוי כיום על שמו: אזור ברוקה. בהמשך נמצאו אזורים נוספים  שאחראים לתהליכים נוספים בדיבור כמו אזור וורניקה וכדומה.


פול ברוקה, צילום מהמאה ה-19

מבחינה מדעית, גם אם לא מתייחסים לנזק האישי והחברתי של סמים, השפעתם מהווה כלי מחקר על תפקוד המוח. גם נזקים שנגרמים למוח בהשפעת חומרים כמו אלכוהול וסמים מספקים לנו מידע על תהליכים מוחיים, ועל מהותם ומיקומם. בתחילת המאה ה-20, למשל, תוארה מחלת נפש שהתבטאה באובדן זיכרון, התנהגות מבולבלת ודיכאון, שרבים מהלוקים בה היו אלכוהוליסטים. למחלה נלוו גם סימנים גופניים כגון עור יבש, ובהדרגה התברר שכל התופעות הגופניות והנפשיות שלה נבעו ממחסור בוויטמין החיוני B1.

דוגמאות כאלה ממחישות איך התפקוד התקין שלנו, שבדרך כלל נראה לנו כה מובן מאליו, ובכלל זה היכולת לדבר, להתנהג ולזכור, נשען על פעילות מוחית תקינה – וכמה טרגי לאבד אותם בגלל פגיעה במוח, בין אם פיזית או בגלל השפעה של סמים.

חקר המנגנון של השפעת סמים, וההשפעה שלהם על הכימיה של תאי עצב, המבנה שלהם ועל מה שמתרחש בנקודות המגע ביניהם (סינפסות), מספק מידע רב על תפקוד המוח, בגלל השיבושים שהם גורמים.   המידע שמתקבל מכך מאפשר לנו לפתח תרופות שיכולות לסייע לאנשים שחולים ב"מחלות נפש" ובסיוע למשתמשים ולמכורים.

ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

תגובה אחת

  • אילה רוכוורגר

    שלום ד"ר כהן,

    כיום כשמתנהל ויכוח ציבורי על הלגליזציה של הקנאביס בישראל, הציבור שומע קולות מאוד מנוגדים וסותרים. כאלה המצטטים מחקרים המוכיחים שהקנאביס אינו גורם לשום בעיה מוחית, ואחרים המעידים כי ישנן פגיעות והשפעה קשה של הקנאביס על המוח.
    מאוד חסר לי קולה הברור של האקדמיה שיכולה להבהיר את האמת מאחורי המחקרים, מה הוכח ולמי להאמין...
    אני מרצה בנושא סמים ואלכוהול, והייתי רוצה לשמוע תשובה ברורה אקדמית ומבוססת בנושא.
    המייל שלי: ayala.rou@gmail.com
    תודה מראש!