ניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי) הוא אמצעי שהוכיח את יעילותו להפחתה במשקל לאורך זמן במצבים של השמנת יתר חולנית, כלומר עודף משקל משמעותי שמקושר עם נטייה מוגברת לחלות במחלות מסוימות. ניתוח כזה, על צורותיו השונות, מבוצע אחרי שאמצעים אחרים להפחתה במשקל, כגון שינויים באורח החיים, מתן תרופות וטיפולים אחרים, לא הניבו את התוצאה הרצויה.

מהי השמנת יתר
לפי מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית (NIH), קיימים כמה מדדים לקשר בין משקל הגוף לבין סיכונים בריאותיים. אחד מהם הוא מדד של מסת הגוף בשם BMI (קיצור של Body Mass Index). למדד הזה יש מגבלות מסוימות, כגון העובדה שהוא אינו מבדיל בין משקל שמקורו בשומן לבין משקל שמקורו במסת שריר. עם זאת, נמצא שככל שה-BMI גבוה יותר מעל לממוצע כך גובר הסיכון לחלות במחלות כמו סוכרת מסוג 2, בעיות נשימה, מחלות לב (לא עלינו) ועוד.

מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב משתמש במדד הזה כדי להגדיר מהו טווח המשקל הנורמטיבי והבריא, וממליץ על פיו מתי אדם הופך להיות מועמד פוטנציאלי לניתוח קיצור קיבה.

חשוב לציין שמצב בריאותי אפשר למדוד לפי קריטריונים רבים והמשקל הוא רק אחד מהם. לעיון נוסף בשאלה איך נמדד הקשר בין משקל לבין סיכונים בריאותיים, היכנסו לאתר מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (באנגלית).

BMI
את ה-BMI מחשבים לפי הנוסחה הבאה: משקל הגוף (בק"ג) לחלק לריבוע הגובה (במטרים). ערכי BMI  של 25-19 נחשבים בתוך הנורמה. לאדם בגובה 1.80 ששוקל 78 ק"ג, לדוגמה, יהיה BMI של 24, כך שלפי המדד הזה מסת הגוף שלו תקינה.

אדם שמחושב לו BMI קטן מ-19 סובל מתת-משקל. אנשים עם BMI בין 25 ל-30 מוגדרים שמנים, BMI של 35-30 כבר נחשב השמנת יתר, והשמנת-יתר חולנית מוגדרת לפי BMI הגדול מ-35. השמנת יתר חולנית עלולה לגרום מחלות קשות, גופניות או נפשיות, ביניהן דיכאון, יתר לחץ דם, בעיות פריון, סוכרת, כאבי גב ועוד.

לפי מדיניות מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, כדי שאדם יהיה מועמד לניתוח קיצור קיבה, עליו להיות עם BMI מעל 35 ולסבול ממחלות נוספות, או עם BMI מעל 40.

ניתוח לקיצור קיבה
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית עם הנשמה, כשהמטופל מקבל עירוי תת-ורידי של נוזלים ותרופות.

קיימים שני סוגים של ניתוח לקיצור קיבה: בראשון מגבילים את נפח הקיבה כדי שתחושת השובע תגיע מהר יותר, ולא מתאפשרת אכילה בנפחים גדולים. בעוד נפח קיבה רגילה מגיע ל-6-4 כוסות, נפח של קיבה אחרי ניתוח כזה יוגבל לכוס אחת בלבד. הסוג השני הוא ניתוחים של תת-ספיגה, כלומר ניתוחים שמצמצמים את ספיגת הקלוריות במעי הדק על ידי קיצור הגודל התפקודי שלו.

 קיימות שיטות שונות של ניתוחים:

1. ניתוח מעקף קיבה (בעגה הטכנית הוא מכונה ניתוח מעקף Roux-en-Y): מקטין את גודל הקיבה וגם מצמצם את ספיגת הקלוריות במעי הדק. המנתח מנתק את החלק העליון של הקיבה מהחלק התחתון שלה, כך שהחלק התחתון ממשיך להפריש מיצי עיכול בלי לקבל מזון. מהחלק העליון הוא יוצר כיס קטן. לאחר מכן המנתח חותך את המעי הדק, ומחבר את כיס הקיבה שנוצר ישירות למעי הדק. בדרך זו המזון עוקף את יתרת הקיבה, את התריסריון וחלק מהמעי הדק וספיגת המזון בגוף מצטמצמת באופן משמעותי.

ניתן לבצע את הניתוח הזה בשתי דרכים: ניתוח פתוח (כלומר עם חתך בבטן), או ניתוח באמצעות לפרוסקופיה. בשיטה המתקדמת הזו המנתח מחדיר לפרוסקופ (אמצעי לצפייה ולביצוע פעולות עדינות בחלל הבטן) ומכשירי ניתוח אחרים דרך כמה חתכים קטנים בלי צורך בפתיחה נרחבת של הבטן. הלפרוסקופ הוא מכשיר דק שמצויד בתאורה ומאפשר להקרין תמונות וידאו של האזור.


ניתוח שמתבצע באמצעים לפרוסקופיים | תמונה: ויקיפדיה

2. ניתוח טבעת (Gastric binding) הוא ניתוח שמגביל את נפח הקיבה וכך יוצר תחושת שובע מלאכותית כבר אחרי אכילה של כמויות קטנות. בניתוח הזה מתקינים טבעת סביב החלק העליון של הקיבה ויוצרים מעבר זעיר בין הכיס לבין שאר הקיבה, כדי להמשיך את תהליך העיכול. הנפח הקטן של הכיס, יחד עם הקצב האיטי שבו הוא מתרוקן, יוצרים צמצום משמעותי בצריכה הקלורית.

גם כאן קיימים סוגים שונים:

בניתוח השתלת טבעת, שמכונה גם ניתוח וי-בי-ג'י (VBG: Vertical Banded Gastroplasty) או Stomach Stapling, המנתח יוצר כיס קטן בחלק העליון של הקיבה באמצעות סיכות הידוק, ואז מכניס טבעת פלסטית קשיחה שמונעת מהכיס להתרחב. מזון יכול לעבור בהדרגה מהכיס הזה אל החלק התחתון של הקיבה ומשם להמשיך את תהליך העיכול.

בניתוח השתלת טבעת מכווננת, שמכונה גם ניתוח איי-ג'י-בי (AGB: Adjustable Gastric Band) או Lap-band, המנתח כורך טבעת מתנפחת סביב החלק העליון של הקיבה. ניפוח הטבעת גורם לקיבה להתכווץ ויוצר כיס צר בחלק העליון שלה. גודל הטבעת ניתן לשינוי בכל זמן. הניתוח נעשה באמצעות לפרוסקופיה.

אחד החסרונות בניתוחי השתלת טבעת הוא שאפשר לעקוף את ההשפעה שלהם אם אוכלים כמויות מזון קטנות אך עתירות קלוריות (כמו גלידה).

3. הטיה ביליופנקראטית (Biliopancreatic Diversion) היא תהליך תת-ספיגה שמצמצם את כמות הקלוריות שנספגות במעי הדק. המנתח כורת חלק מהקיבה ולאחר מכן תופר אותה לקצה המעי הדק. התהליך יוצר נתיב ישיר בין הכיס בקיבה למעי הדק ועוקף את התריסריון ואת לולאת המעי, וכך גורם לצמצום כמות הקלוריות והחומרים התזונתיים שנספגים במעי. גם הניתוח הזה מבוצע בלפרוסקופיה.

בסרטון הבא תוכלו ללמוד על מה שנעשה בניתוח לקיצור קיבה:

הסרטון הופק בידי Nucleus Animations. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

ההתאוששות מהניתוח
לאחר הניתוח מערכת העיכול צריכה להתאושש מהטראומה. לשם כך מגדילים בהדרגה את התזונה של המטופל ומשנים אותה ממזון נוזלי בלבד, דרך מזון עיסתי עד שלבסוף הוא חוזר לאכול מזון מוצק. קצב הירידה במשקל מהיר בהתחלה ומתמתן בהמשך. שמירה על הרגלי אכילה נכונים ואורח חיים הולם אחרי הניתוח חיונית להצלחתו לאורך זמן.

הסרטון והכתבה נועדו לתת אינפורמציה מדעית והמחשה למטרות חינוכיות בלבד ואין לראות בהם המלצה לטיפול או לשיטה כלשהם. המידע שבאתר אינו בא כתחליף לייעוץ רפואי ואין להשתמש במידע שבו כשיקול להעדפת טיפול זה או אחר.

דברת כהן
המחלקה למתמטיקה ושימושית ומדעי המחשב
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

תגובה אחת

  • אשל סילביה

    ניתוח גאסטרופלסטיה בשנות ה80

    שלום אני מחפשת את שם הניוח שבוצע אז עי סיכות בלבד וללא טבעת השם שקיבלתי הוא srvg שזה ניתוח סיכות של אז אבל עם טבעת פלסטית אני מחפשת את השם של רק סיכות ללא טבעת תודה מראש