המרכיב העיקרי בסיגריות הוא הטבק – צמח המכיל, בין היתר, ריכוז גבוה יחסית של חומר בשם ניקוטין – שהוא החומר הפעיל והממכר בסיגריות. אבל זו טעות לחשוב שסיגריה היא מוצר 'מן הטבע'. מאז שנות ה-50, יזמו חברות הטבק, בייחוד בארצות הברית, מחקרים מדעיים רבים שהניבו שינויים רבים בסיגריה, כדי להגביר את ההשפעה הביולוגית והפרמקולוגית (רוקחית) שלה. בשנים האחרונות – בעקבות שינויי חקיקה בארצות הברית ותביעות שהוגשו נגד חברות הסיגריות, אולצו החברות לפרסם מסמכים סודיים על המחקרים שביצעו במהלך השנים בנושא העישון. כמו כן אולצו החברות לחשוף את החומרים שהן מוסיפים לסיגריות.

מעיון באתר חברת פיליפ מוריס ארה"ב, יצרנית הסיגריות מרלבורו, L&M, פרלמנט, נקסט ועוד, אפשר לראות את רשימת החומרים הבאה, שמרכיביה מצורפים לתערובת הטבק בסיגריית מרלבורו (רשימת הרכיבים מייצגת גם את הסיגריות האחרות):


רכיבי סיגריית מרלבורו | תמונת מסך מאתר חברת הסיגריות פיליפ מוריס ארצות הברית

הרשימה בעברית:

  • טבק
  • מים
  • תערובת סוכרים
  • פרופילן גליקול
  • גליצרין
  • תמצית ליקריש
  • די-אמוניום פוספאט
  • אמוניום הידרוקסיד
  • קקאו ומוצרי קקאו
  • חרוב ותמצית חרובים
  • חומרי ריח טבעיים ומלאכותיים

יש לציין שגם בסיגריות של תאגיד חברת הסיגריות המתחרה אר-ג'י ריינולדס, שמייצרת בין היתר את הסיגריות וינסטון, קאמל, פאל-מאל ולאקי סטרייק, רואים בדיוק את אותם רכיבים. הנה לכם הרכיבים של סיגריות קאמל בלו:


רכיבי הסיגריה קאמל בלו | תמונת מסך מאתר חברת הסיגריות אר-ג'יי ריינולדס

הטענה של חברות הסיגריות היא שהרכיבים נועדו לשפר את טעם הסיגריה, אבל אם עוברים על רשימת הרכיבים אפשר לראות כי הרבה מהרכיבים שנוספו (אלה שכתבנו במודגש) פועלים על גוף האדם או על הניקוטין עצמו בצורה שמחזקת את השפעתו של הניקוטין כפי שיוסבר בפירוט בהמשך. האם זה מקרה? תשפטו בעצמכם:

תערובת סוכרים – נוסף על שינוי הטעם, שעוזר להסוות את המרירות של הניקוטין, כשסוכרים מתחממים ונשרפים הם פולטים חומר בשם אצטאלדהיד, ובאמת עשן הסיגריות עשיר באצטאלדהיד. מחקרים מראים כי כאשר אצטאלדהיד נספג ביחד עם ניקוטין ומגיע למוח, יש אפקט של העצמה (סינרגיה) – כלומר אחד החומרים מגביר את פעילותו של חומר אחר, כך שהשילוב שלהם חזק יותר מסכום ההשפעות של כל חומר בנפרד:

מחקרים מבוקרים שנערכו על חולדות (שמשמשות כחיית מודל להתמכרות לטבק) מראים כי תערובת של ניקוטין וכמות קטנה של אצטאלדהיד גורמת להתמכרות הרבה יותר חזקה מזו שגורם ניקוטין לבדו, וגרמה לחולדות לצרוך הרבה יותר ניקוטין בהשוואה לניקוטין 'טהור'. בנוסף, האפקט החזק ביותר נמצא דווקא אצל חיות צעירות. סביר להניח שמנגנון הפעולה מתבסס על עיכוב אנזים בשם מונו-אמין-אוקסידאז (MAO) שפעיל בתאי עצב במוח ואחראי על פירוק מוליכים עצביים – ולכן גורם לשהייה ארוכה יותר של חומרים גורמי הנאה שמשתחררים  במוח בהשפעת הניקוטין – למשל דופמין וסרוטונין.

מקור 1 Acetaldehyde enhances acquisition of nicotine self-administration in adolescentס  rats,
מקור 2 European Commission, Health and Consumer protection – Tobacco Additives
מקור 3 Abuse potential of non-nicotine tobacco smoke components: acetaldehyde, nornicotine, cotinine, and anabasine
Sales, Nicotine and Acetaldehyde Relationships מקור 4 מתוך מסמכים שחברת פיליפ מוריס אולצה לפרסם, על מחקרים שעשתה בשנת 1985, על הקשר בין היחס ניקוטין : אצטאלדהיד בסיגריות, לבין המכירות - כדי למצוא את היחס ה"אופטימלי" - מבחינתה

 

תמצית ליקריש – הליקריש (שוש בעברית) הוא צמח תבלין עם טעם אופייני – שמשפיע גם הוא על הטעם של הסיגריה. אבל אחד ממרכיביו העיקריים של הצמח הוא חומר בשם גליצירהיזין (Glycyrrhizin) – שהוא גם מרחיב סימפונות, כלומר חומר שמרחיב את צינורות האוויר בריאות, וכך מאפשר ליותר עשן לחדור לריאות, ולשטח גדול יותר, ולכן מגדיל את האפקט של העישון.


קנה הנשימה והתפצלותו לשתי הריאות. בתחתית: הסימפונות | איור: ויקיפדיה

על חשיבותו של הליקריש ועל היקף השימוש בו בסיגריות המודרניות תעיד העובדה שהוא תופס בין 1 ל-4 אחוזים ממשקל הסיגריה, וש-90 אחוז מהליקריש בעולם אינו משמש למאכל אלא נצרך בתעשיית הסיגריות.

מקור 1 Cigarettes: Some things you probably didn't know were in there (including licorice)
Seeing Through the Smoke -- The Secrets in a Cigarette מקור 2
מקור 3 Toxicologic evaluation of licorice extract as a cigarette ingredient

די-אמוניום פוספט ואמוניום הידרוקסיד – אלו שני כימיקלים שמשחררים גז אמוניה (NH3(g)). אמוניום פוספט ((NH4)2HPO4(s)) משחרר אמוניה כשמחממים אותו, לפי התגובה הכימית הבאה:

(NH4)2HPO4 (s) → NH3(g) + NH4H2PO4 (s)

אמוניום הידרוקסיד הוא פשוט תמיסה של גז האמוניה במים. ומה האינטרנס בשחרור אמוניה לתערובת העשן? ובכן – אמוניה, בהיותה בסיס מבחינה כימית, מסייעת לשחרר לחופשי בסיסים אחרים למצב טהור.

כאן דרוש הסבר: הניקוטין, בדומה לחומרים טבעיים אחרים (למשל הקוקאין) הוא בסיס מבחינה כימית. בסיסים נוטים להגיב עם חומצות וליצור מלחים. ואכן בתוך הטבק היבש הניקוטין מצוי כתרכובת עם חומצות כ"מלח ניקוטיני". כשהניקוטין נמצא במצב של מלח קשה לו יותר להיספג בגוף. האמוניה משחררת אותו לחופשי בכך שהיא מחליפה אותו בתרכובת המלח, ולכן מאפשרת לו להיספג ולפעול בעוצמה רבה יותר וביתר מהירות.

ככל שסם פועל מהר יותר על המוח, כך התלות שמפתחים בו חזקה יותר. זה בדיוק ההבדל בין הסם קוקאין לקראק – הסם הוא אותו סם, אבל לאחרון מוסיפים סודה לשתייה (בסיס) שגורמת לו להיות הרבה יותר חזק. על אותו משקל אפשר לומר שהוספת האמוניה לטבק הופכת את הניקוטין ל"קראק ניקוטין" שעוצמתו הרבה יותר חזקה מהניקוטין הרגיל.

מקור Brand differences of free‐base nicotine delivery in cigarette smoke: the view of the tobacco industry documents

קקאו ומוצרי קקאו – גם כאן מדובר כביכול בחומר תמים שנועד לשפר את הטעם, אבל גם הקקאו מכיל חומר פרמקולוגי שמשפיע על הריאות: תאוברומין (Theobromine).


המבנה הכימי של תיאוברומין, מרחיב סימפונות ונוגד שיעול | תרשים: ויקיפדיה

לתאוברומין יש השפעה כפולה על גוף האדם – הוא מרחיב את הסימפונות, בדיוק כמו החומר שנמצא בליקריש (למעשה, זה שימושו הרפואי), וכמו כן הוא חומר נוגד שיעול רב עוצמה (מחקר משנת 2004 מצא שהוא חזק יותר מקודאין – החומר הפעיל שנמצא בסירופים נגד שיעול), בכך שהוא מדכא את פעילות עצב הוואגוס (העצב התועה). כלומר, הוספת קקאו לעשן מדכאת את התגובה הטבעית של הגוף לעשן – שיעול – וכך מאפשרת למעשן להחזיק את העשן זמן רב יותר בריאות בלי שירגיש גירוי או צורך להשתעל. בעקיפין, גם זה מגביר את פעולתו של הניקוטין על הגוף, נוסף על הרחבת דרכי הנשימה בריאות, כי כך יכול העשן לשהות בריאות זמן רב יותר, וכך גוברת ספיגת הניקוטין מהריאות לדם.

מקור Theobromine inhibits sensory nerve activation and cough

חומרי טעם וריח טבעיים ומלאכותיים – חברות הטבק לא מפרסמות באתריהם בצורה פרטנית חומרים שריכוזם בסיגריה נמוך מ- 0.1 אחוז, אלא מאגדות את כל שאר החומרים שהן מוסיפות בקטגוריה הזו. הקטגוריה כוללת רשימה ארוכה של כימיקלים, שכפי שראינו סביר להניח שהפעילות של חלקם אין תמימה ואינה מתמצה רק בשינוי הטעם או הריח, אלא יש לה גם פעילות פרמקולוגית על הגוף: ספר שפורסם לאחרונה בארצות-הברית, על סמך מאות מסמכים שחברות הטבק בארה"ב אולצו לפרסם, מצא כי נוסף לכל הנ"ל מוסיפים לתערובת הטבק בסיגריות גם חומר בשם 'חומצה לבלונית' – שמגבירה את היצמדות הניקוטין לקולטנים במוח.

אם כך, תערובת הטבק בסיגריות מכילה חומרים רבים נוסף על הטבק, שפועלים על היבטים רבים מאוד כדי לחזק את האפקטים הביולוגיים הממכרים של הסיגריה. הם מעצימים את פעילות הניקוטין, מגדילים את ריכוזו, מקצרים את הזמן שבו הוא הופך זמין, מרחיבים את דרכי הנשימה ובולמים את רפלקס השיעול. החומרים האלה נוספו לתערובת אחרי תהליכים ארוכים של מחקר ופיתוח מדעי שיזמו חברות הסיגריות לאורך שנים.


כלבי ביגל במחקר לפיתוח סוג חדש של סיגריה. הצילום עורר זעזוע כשפורסם לראשונה בשנת 1975 | צילום: מארי ביית', בורנמות' טיימס

במילים אחרות, סיגריות הן מוצר שעבר התאמה (בצורה שלילית),תוך ניצול לרעה של כלי המחקר ושל הידע המדעי כדי שיהיה חזק וממכר עוד יותר מהמצב הטבעי שלו. מחקרים חדשים מראים כי 25-10 אחוז מהאנשים יפתחו תסמינים של התמכרות לסיגריה אפילו אחרי עישון של סיגריה אחת.

בהתחשב בסכנות הבריאותיות הרבות של העישון, ובסיכוי הרב מאוד להתמכר אליו, שכפי הנראה חברות הטבק פעלו להגבירו עוד יותר בגלל כל הסיבות שהזכרנו, מאוד לא מומלץ לנסות לעשן אפילו פעם אחת.

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

10 תגובות

  • חובב

    הכנת הסיגריות

    רציתי בבקשה לברר האם ידוע לך אם במהלך תהליך הכנת הטבק לסיגריות טובלים את עלי הטבק בנוזל אלכוהול כלשהו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אינני יודע

    אינני יודע אם כן או לא, החברות לא מפרטות את תהליכי ההכנה שהן מבצעות...

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חיים

    ניקוטין

    אתם מדברים על סיגריות ועשן הסיגריות אבל אם צורכים ניקוטין טהור דרך מדבקות הוא לא ממכר וגם ככל הנראה לא מזיק. על פי מחקרים הניקוטין מכיל חומרים אנטי דלקתיים חזקים ויכול לסייע במחלת הקוליטיס הכיבית. אז סיגריות זה בהחלט לא בריא וגם מסוכן אבל הניקוטין בכמות מועטה יכול אולי לסייע למחלות אוטואומיוניות.

  • גיל

    מה אתה חושב על ההתמכרות לניקוטין בסיגריות אלקטרוניות?

    האם היא זהה/חזקה/חלשה מסיגריות רגילות?
    האם גם בהם יש "העצמה " של ההתמכרות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התחילו גם

    סיגריות אלקטרוניות זה תחום חדש יחסית, אבל גם הן התחילו עם המחקר והפיתוח - ובשנתיים האחרונות חברה אחת הגיעה לפריצת דרך מחקרית בנושא:
    בכל הסיגריות האלקטרוניות עד השנים האחרונות, הניקוטין היה כחומר חופשי - משום שסברו שכך הוא פועל הכי חזק. הריכוז הכי גבוה שאנשים יכלו לסבול היה בסביבות 2%. מעל ריכוז זה כבר זה היה בלתי נסבל.
    פתאום לפני כשנתיים פרצה בסערה לשוק בארה"ב חברת ג'ול - עם סיגריה אלקטרונית שבה ריכוז הניקוטין הוא 5.9%. בינתיים היא כבר אוחזת ב-75% מהשוק האמריקאי. וזה הפליא - איך הצליחה להעלות כל-כך את ריכוז הניקוטין בלי לגרום להרגשת צריבה? - כמו במאמר - משחק עם רמות החומציות. היא הוסיפה חומצה אורגנית, וכך הניקוטין שהוא בסיס מגיב איתה ויוצר מלח שלא צורב את הגרון, אבל הוא מהיר פירוק מספיק כדי להגיע מיד לזרם הדם וכך הצליחה להשיג סיגריה אלקטרונית עם אפקט דומה לסיגריה רגילה - מה ששום סיגריה אלקטרונית לפניה לא הצליחה.
    מאז השוק של 'מלחי ניקוטין' בסיגריות אלקטרוניות מתחיל לפרוח.
    אגב - בישראל הגבילו את ריכוז הניקוטין בסיגריות אלקטרוניות ל-2%. חסמו את השוק הזה.
    אבל -
    בקהילה הרפואית-מדעית-רגולטוריות יש הבדלי גישה, בבריטניה - העמדה הרישמית של משרד הבריאות היא שסיגריה אלקטרונית היא דבר חיובי, כי הניקוטין עצמו איננו הגורם לסרטן, ומעבר של כל המעשנים לסיגריות אלקטרונית יציל מיליוני אנשים. הטענה היא שמעבר לסיגריה אלקטרונית מפחית ב 95% לפחות את הנזק בהשוואה לסיגריה רגילה. וזה לא איזה גוף 'קיקיוני' או אינטרסנטי - אלא משרד הבריאות הבריטי. כיוון שהתחום חדש אין לדעת מה האמת, בארצות הברית עוד לא החליטו, במדינות ישראל הגישה הפוכה. ברור שיש המון אינטרסנטים ומיליארדי דולרים ומאות מיליוני חיים של בני אדם - כך שעדיין קשה לראות מה האמת בכל העסק.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אביה

    תחושת הרוגע בעקבות הסיגריה

    היי,
    יודעים היום מה גורם לתחושת הרוגע אחרי עישון הסיגריה? האם ההרגשה היא נטו פסיכו-סומטית, או שהרכיבים באמת אחראיים לכך? הרי ידוע שניקוטין מעלה את הדופק, ולכן לא ברור לי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מחקרים בנושאי תחושות

    מחקרים בנושאי תחושות הם בעייתיים. מטבע הדברים - אי אפשר לבצע אותם על בעלי חיים, ולכן מאוד מצומצמים.
    מחקר שמצאתי משנת 2009 ניסה לענות על השאלה ששאלת: במחקר מצאו כי מתן ניקוטין לקבוצה של לא-מעשנים, אחרי שניסו להרגיז אותם אכן עזר להרגעה. התיאוריה היא שהניקוטין מעורר איזורים שאחראיים על דיכוי כעס (ובכך בעצם מעורר רוגע).
    כאן קישור לכתבה על המחקר, באנגלית:
    https://www.sciencedaily.com/releases/2009/04/090423193946.htm
    כאן קישור למחקר עצמו:
    Nicotine-induced brain metabolism associated with anger provocation
    https://behavioralandbrainfunctions.biomedcentral.com/articles/10.1186/1...

    (מחקר אחד, לא לקחת את זה כאמת הסופית)
    בנוסף – חלק מתחושת ההרגעה בוודאי נובעת משבירת תחושת ההשתוקקות. צריך לזכור שסיגריות הן דבר ממכר מאוד, וברגע שרמת הניקוטין בדם המעשן המכור יורדת הוא מתחיל להרגיש אי-שקט ועצבנות. הסיגריה גורמת לרוגע כי בעצם מספקת למוח שהתמכר את מנת הסם שלו. כלומר היא משככת את העצבנות שהיא עצמה יצרה. אני כלל לא בטוח שסיגריה תגרום להרגשת רוגע לאדם לא מעשן.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ששש, נשוי +3

    תודה

    חדשת לי הרבה דברים

  • יובל

    מפחיד!

    מעבר לנזקים הנגרמים מעישון, האם יש הבדל בהתנהגות זו של יצרני הסיגריות בהשוואה ליצרני המזון? (מבחינת הגברת ההתמכרות של הלקוחות), האם יש לגוף האדם מנגנוני הגנה כנגד פעולות אלה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מזון טעים

    האינטרס של יצרני המזון - ליצר מזון טעים, וגם שם בחברות הגדולות ישנן מחלקות מחקר ופיתוח. השאלה שלך מתפרצת לדלת פתוחה, תחקיר שפורסם בשנה שעברה (2013) על ידי עיתונאי זוכה פרס פוליצר מצא כי חברות החטיפים בארה"ב מצאו במחקריהם ששילוב של שומן + סוכר + מלח ביחס ריכוזים מסויים יוצר 'שיא' של טעם טוב, והם משתמשים ביחס זה ברוב החטיפים היום.
    אם אתה רוצה לקרוא את התחקיר (באנגלית) - ראה כאן:
    Salt sugar fat – how the food Giants hooked us
    אבל - צריך לזכור: אוכל הוא כמובן צורך קיומי, ואין להשוותו בשום אופן לעישון.
    קשה להאמין שקיימים מנגנוני הגנה נגד כך - האבולוציה עיצבה אותנו במשך מליוני שנים לחפש מאכלים עם שמן / סוכר / ומלח (סמן לחלבון) - כדי שנדע מה לאכול, ואיזה מזון כדאי לנו לאכול. כשאנו אוכלים מזון 'טעים' אנחנו בעצם מתאימים את המזון לפי הנטיות הטבועות בנו.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע