משחר ימי ההיסטוריה חיפשו בני אדם דרכים יעילות יותר להרוג זה את זה, ופיתחו לשם כך כלי נשק יותר ויותר מתוחכמים. אחת מדרכי הלוחמה היעילות והמחרידות שפיתחה האנושות היא הלוחמה הביולוגית.

הרעיון העומד בבסיס סוג הלוחמה הזה הוא פשוט מאוד: הדבק כמה שיותר אנשים, כמה שיותר מהר, במחלה עם סימפטומים כמה שיותר מחרידים. ללוחמה מהסוג הזה יש אפקט כפול – היא פוגעת פיזית באויב ומנטרלת אותו, ובה בעת זורעת בהלה בקרב ההמונים (מה שלפעמים תורם למאמץ המלחמתי יותר מאשר המחלה עצמה).

לוחמה ביולוגית אפקטיבית תועדה כבר במאה השישית לפני הספירה בדמות הרעלת מקורות מים בפטריות רעילות, השלכת כדים עם נחשים ארסיים ועוד, אך את הדוגמה המובהקת ביותר ללוחמה ביולוגית מצאנו אצל המונגולים במאה ה-14. במהלך מצור על העיר קאפה שלחוף הים השחור פשטה באזור מגפת דבר (המוות השחור), והמונגולים השליכו את מתיהם על תוך חומות העיר. בעיר פרצה מגפה שהפילה חללים רבים. כמה סוחרים הצליחו להימלט משם לאיטליה והביאו איתם את המחלה שבשלוש השנים הבאות חיסלה כשליש מאוכלוסיית אירופה.

מאז ועד היום השתכללו מאוד דרכי השימוש בנשק ביולוגי, וכיום כבר לא מיידים גופות מרקיבות בקטפולטות, אלא מפילים מהשמיים מכלים מלאים בנבגים או בנשאי המחלה (למשל פרעושים) על מרכזי אוכלוסייה.

בכתבה הזו אסקור בקצרה כמה מחלות שיכול להיעשות בהן שימוש בלוחמה ביולוגית. כפי שתיווכחו, מדובר בכמה מהנגעים המחרידים ביותר המוכרים לעולם. אז הכי חשוב... בלי פאניקה!

אבעבועות שחורות


נגיף האבעבועות השחורות | תמונה: ויקיפדיה

אפשר למצוא תיעוד של מחלת האבעבועות השחורות עוד בשחר ההיסטוריה. המחלה נודעה כנגע שאיש אינו חסין מפניו ופגעה בלי אבחנה בפשוטי העם ובמלכים גם יחד, כפי שחווה על בשרו גם רעמסס החמישי.
מדובר במחלה מדבקת מאוד וקטלנית מעוד, ושיעורי התמונה בה נעו בין 25 ל-90 אחוז בהתאם לזן. הגורם לה הוא נגיף בשם Variola, שגורם בין היתר לשלפוחיות שמכסות את כל הגוף. תוך כמה ימים השלפוחיות מתייבשות ומשאירות צלקות לכל החיים בגופם של כל אותם חולים שלא מתו בדרך מדלקת ריאות או מאלח דם.

במאה ה-18 הפילה האבעבועות השחורות מאות אלפי קורבנות בשנה, והמלחמה בה הייתה מה שהוביל את הרופא אדוארד ג'נר לפתח את החיסון הראשון בהיסטוריה. באמצע המאה ה-20 הוחלט למגר את המחלה והופעל מאמץ עולמי לחסן אוכלוסיות נרחבות, בעיקר במדינות עולם שלישי, באמצעות זיהוי של נשאי המחלה וחיסון כל מי שבסביבתם. המאמצים נשאו פרי ובסוף שנות השבעים נצפה המקרה האחרון של המחלה, למעט תאונת מעבדה בודדת בשנות ה-90.

אחרי שהמחלה מוגרה הוצא גם החיסון מתוכנית החיסונים, כך שכיום היא הפכה למחלה מושלמת ללוחמה ביולוגית, היות שאין יותר חסינות טבעית באוכלוסייה נגד המחלה והאוכלוסייה שחוסנה נגדה בעבר הולכת ומצטמקת.

גחלת (אנתרקס)


חיידקי הגחלת | תמונה: ויקיפדיה

מחלת הגחלת נגרמת בידי החיידק Bacillus anthracis ומדבקת מאוד לבני אדם ובעלי חיים. המחלה באה בין היתר לידי ביטוי בנגעים שחורים בעור. היא מדבקת מאוד וניתנת להעברה מבעלי חיים לבני אדם ולהיפך.

חיידק הגחלת מייצר שני רעלנים (טוקסינים) וגורם מגן, שבנפרד אינם מסוכנים אך יחד יוצרים תרכיב קטלני שזורע הרס בתאי הגוף. נבגי החיידק חודרים לגוף בנשימה, באכילה או דרך חתכים בעור. הם נאספים על ידי תאים בולעניים (מאקרופאג'ים), מובלים לקשרי הלימפה ושם מתפרצים לזרם הדם ולשאר אברי הגוף.

חיסון למחלה פותח בידי לואי פסטר כבר במאה ה-19 והיה מבוסס על חיידקים מוחלשים. כיום יש לה חיסון, שיעילותו מוגבלת, שניתן רק לאוכלוסיות באזורי סיכון. פירוש הדבר שמדינות שבהן החיסון לא ניתן חשופות לאיום הזה.

אבולה


נגיף האבולה | תמונה: ויקיפדיה

בשנת 1976 התפרצה מחלה מסתורית סמוך לנהר אבולה בזאיר ֹ(כיום קונגו) שבאפריקה. המחלה המסתורית היתה מידבקת מאוד (בנוזלי הגוף, אך לא בנשימה) וקטלנית להחריד (90-50 אחוז מקרי מוות, כולם בייסורים קשים).

גורם המחלה הוא נגיף דמוי מקל רועים הקרוי אבולה, על שם הנהר. הנגיף פוגע בעיקר בתאים הבולעניים (מאקרופאג'ים) שמובילים אותו לתוך זרם הדם, בתאי אנדותל (רקמת חיבור של כלי הדם) דבר הגורם לדימומים, ובתאי הכבד.

שיעור התמותה מהנגיף גבוה מאוד, אך למזלנו הרב הוא מוגבל נכון להיום לאפריקה. יתכן שהסיבה לכך היא גורם סביבתי כמו תזונה ירודה, מערכת חיסונית מוחלשת, רקע גנטי של תושבי אפריקה ועוד. ייתכן גם שהסיבה היא שהקוף הנשא המעביר את הנגיף חי רק באזורים מסוימים באפריקה, ואולי מדובר במזל עיוור ותו לא.

בשנות ה-90 הופקו כמה סרטים על הנגיף, שהמפורסם שבהם הוא "התפרצות" בכיכובו של דסטין הופמן. תוארו שם תסמינים מאוד קיצוניים של דימומים קשים והפרשת נוזלים מוגזמת, כשבפועל רוב הדימומים שגורמת המחלה הם פנימיים ובאים לידי ביטוי בנגעים אדומים בעור ובחולשה. עם זאת, קיימים גם דימומים חיצוניים, הקאות ושלשולים דמיים. נכון להיום אין לנגיף הזה. שיהיה לנו בהצלחה.

בוטוליזם


חיידקי הבוטליניום | תרשים: ויקיפדיה

את הרעל הקטלני ביותר בטבע מייצר חיידק ה-Clostridium Butolinium. החיידק הזה מידבק בשאיפה, בבליעה (צריכת בשר מקולקל ושימורים) ובחתכים עמוקים. הוא נובט במערכת העיכול ומפריש שם את הרעלן שלו.

הבוטוליניום פועל על סינפסות תאי העצב ומונע הפרשת אצטילכולין וכך מונע למעשה העברת אותות עצביים וגורם שיתוק. באופן אירוני, הרעלן הקטלני הזה משמש גם לצרכים קוסמטיים בזריקות הבוטוקס המסייעות ליישור קמטים.

כיום החיידק הרבה פחות קטלני מבעבר, בזכות טיפול מציל חיים שניתן אחרי אבחון המחלה. עם זאת הדבקה מהירה של אוכלוסייה גדולה תהיה קטלנית למדי.

דֶבֶר


חיידקי דבר | תמונה: ויקיפדיה

מחלת הדבר מועברת בידי חיידק ה-Yersinia Pestis, ופרעוש שמשמש לו כמאכסן ביניים. הפרעוש הנגוע נטפל לחולדה, וכשהיא מתה מהמחלה הוא נאלץ לחפש פונדקאי חלופי ולא פעם מוצא דווקא בן אדם. בגוף האדם החיידק מגיע למחזור הדם ולקשרי הלימפה ונודד לריאות, שם הוא מגרה את החולה להשתעל וכך מפית את עצמו הלאה.

המחלה נקשרה עם המגפה השחורה שמחקה בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה בשלהי המאה ה-14. מדובר במחלה מדבקת מאוד ובהיעדר טיפול שיעור התמותה ממנה נע בין 60 ל-90 אחוז. פי רוב ניתן כיום לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה, אולם לפני כמה שנים התגלו זנים עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה, שיועלו לשמש נשק ביולוגי מצוין.

שפעת


נגיף השפעת | תרשים: ויקיפדיה

כן, שמעתם נכון. השפעת, אותה מחלה שמשכיבה חלק מאיתנו לשבוע כל חורף מחדש, יכולה להיות קטלנית לא פחות מהמחלות האחרות ברשימה. בתחילת המאה העשרים התפשטה בעולם מגפת שפעת קטלנית, שכונתה "השפעת הספרדית" אף שהיא התפשטה כמעט בכל העולם וגבתה עשרות מיליוני קורבנות.

מפעם לפעם אנו שומעים על זנים חדשים של שפעות, כמו שפעת העופות ושפעת החזירים. מה שמסוכן בהם הוא העובדה שמדובר בנגיף מדבק בעל יכולת התפשטות גבוהה בגוף, ועם תדירות השתנות גבוהה יחסית שמאפשרת לזנים חדשים להתפרץ מדי שנה בלי שתהיה לנו היכולת לפתח חיסון יעיל שיחזיק יותר משנה.

מחלת השפעת נגרמת בידי נגיף ה-Influenza שתוקף את מערכת הנשימה. רוב החולים מחלימים ממנה בתוך כשבוע, אולם בקבוצות סיכון עלולים להיות סיבוכים כמו דלקת ריאות ואף מוות. רוב תסמיני המחלה אינם נובעים ישירות מהנגיף אלא מתגובת מערכת החיסון נגדו (נזלת, חום, כאב גרון וכו'). בשילוב של תנאים מתאימים מחלת השפעת יכולה להתפתח למגפה קטלנית.

הלוחמה הביולוגית היא אחד מסוגי הנשק היעילים והאכזריים ביותר שידועים לאנושות. המשותף לכל מחוללי המחלות הללו הוא שילוב של מנגנוני הידבקות יעילים, התקדמות מהירה, ברוטליות ושיעור תמותה גבוה. נקודת האור היחידה בסיפור היא שלרוב סוגי הלוחמה הביולוגית הללו יש חיסונים, לפחות בצד שישתמש בהם נגד יריביו.

ושרק נהיה בריאים!

הכתבה נכתבה בסיועה של ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מתמחה לאפידמיולוגיה בבית החולים הכרמל.

ארז גרטי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

3 תגובות

  • דבורה נויגרשל

    לוחמה ביוולגית דרך הדבקת בעלי חיים?

    ראשית, המאמר ברור ומאיר עיניים.
    לגבי כותרת תגובתי- אני כעת בתהליך בניית סיפור מותחן לנוער, רציתי לשלב בו ניסיון ללוחמה ביולוגית של גורמי טרור.
    יש מצב, הייתכן בכלל של הדבקת בעלי חיים- צאן, במקרה שאני רוצה להביא, במטרה להפיץ מחלות באוכלוסיה?
    אודה לתשובה מדעית אפשרית או להפניה למקורות מתאימים שיוכלו לעזור לי בתחקיר טרום כתיבת העלילה.
    אם אפשר בבקשה דרך המייל.
    תודה לכל סיוע!

  • יונה שגב

    מי כסף -מים קולואידים

    האם מי כסף הנחשבים למוצר אנטיביוטי שחיידקים,פיטריות אינם עמידים בפניו נותנים פתרון כל שהוא לחוליים המתוארים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    לא

    מי כסף אמנם מסוגלים לקטול חיידקים במבחנה, אך לא נמצאו יעילים כטיפול במינון סביר בבני אדם.

    שימוש במי כסף במקום אנטיביוטיקה לטיפול בתחלואים כמו אלו שתוארו לעיל הינו לא פחות מחוסר אחריות.

    מקווה שעזרתי

    ארז