עובדה ידועה היא שכל אדם דומה לשני הוריו במראה, באופי, בתכונות גופניות ועוד. הסיבה לדמיון זה היא שבשלב יצירת העובר מתאחדים המטענים הגנטיים של תא הזרע של האב ותא הביצית של האם ויוצרים שילוב של שניהם. כל אחד מהתאים הללו מכיל עותק אחד של המטען הגנטי, בניגוד לתאים רגילים שמכילים שני עותקים.

הסרטון שלפנינו מציג איך נוצרים תאים עם עותק אחד, שנקראים "גמטות" או "תאים הפלואידיים", על ידי חלוקת הפחתה או מיוזה. לצפייה בכתוביות בעברית לחצו על המלבן שבתחתית הנגן ובחרו ב-Hebrew.

הסרטון הופק בידי Virtual Cell. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

תהליך חלוקת ההפחתה דומה מאוד לחלוקה תאית רגילה (מיטוזה). כמו במיטוזה, תהליך החלוקה מתחיל בהכפלה של הדנ"א ולמעשה של המטען הגנטי כולו. אחרי שההכפלה מסתיימת מתרחש אירוע ייחודי שנקרא שחלוף. במהלך השחלוף הכרומוזומים המקבילים נצמדים והכרומטידות (שתי זרועות הכרומוזום) המקבילות מחליפות ביניהן מקטעים מקבילים. האירוע הזה הוא אחד השלבים החשובים בחלוקת ההפחתה והוא מאפשר יצירת מגוון גנטי גדול יותר.

אחרי תום השחלוף, בדומה למיטוזה, הכרומוזומים נפרדים ומתיישרים לאורך קו המשווה של התא, שם סיבי הכישור מתחברים אליהם ומושכים אותם אל קטבי התא. כשהתנועה מסתיימת התא מתחלק לשני תאים לא זהים (בגלל השחלוף).

היות שהתאים האלו עתידים להפוך לתאי מין, עליהם לעבור חלוקה נוספת כדי שיישארו עם עותק יחיד של המידע הגנטי – שבעתיד יושלם על ידי עותק נוסף מתא המין של בן או בת הזוג. הכרומוזומים מסתדרים מחדש סביב קו המשווה, וסיבי הכישור נקשרים ומושכים את הכרומטידות לקטבים. אחרי הגעתם התא מתחלק שוב ונוצרים לבסוף שני תאים. כעת קיבלנו ארבעה תאים לא זהים שלכל אחד מהם מטען גנטי יחיד, והם מוכנים לשמש כתאי מין.