פלואידיות היא מונח שמתאר את מספר העותקים של החומר התורשתי בתא נתון. הפלואידיות היא מצב שבו יש לאורגניזם עותק אחד של החומר התורשתי ודיפלואידיות היא מצב שבו יש לו שני עותקים. אצל אורגניזמים רבים, ביניהם היונקים, רוב תאי הגוף (פרט לתאי המין) הם דיפלואידיים. הסרטון שלפנינו מסביר מהן הפלואידיות ודיפלואידיות ולמה שני המצבים הללו נחוצים.
הסרטון הופק בידי Great Pacific Media. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין
נשאלת השאלה המתבקשת: למה נחוצים שני עותקים של החומר התורשתי? אחד לא מספיק? הסיבה לכך היא אבולוציונית. כדי לאפשר ליצור מגוון גנטי צריך להשאיר לדנ"א של התא מרחב עבודה, כלומר אפשרות לעבור שינויים הדרגתיים (מוטציות) בלי לפגוע תוך כדי כך באופן חמור בתפקוד התא. שני העותקים של הדנ"א הומולוגיים, כלומר דומים מאוד אבל ממש לא זהים. קיימים גנים שעברו שינוי בכרומוזום אחד ולא השתנו בשני.
מצב של דיפלואידיות מאפשרת ערבוב של הגנים בין שני הכרומוזומים ההומולוגיים על ידי שחלוף של דנ"א לפני חלוקת ההפחתה (מיוזה). אם כן, איך מצליח התא לתפקד עם כפילות גנים? קיימים מנגנוני בקרה ברמת השעתוק, שמונעים שעתוק יתר של גנים. ההומולוגיה בין הכרומוזומים יוצרת ביניהם משיכה מסוימת ומאפשרת להם להסתדר בזוגות בעת חלוקת התא.
קיימים בטבע גם מצבים של פוליפלואידות, כלומר שיש בהם שלושה עותקים שונים של הדנ"א או יותר מכך. המצב הזה נפוץ בעיקר בצמחים שעברו כמה אירועים של הכפלת הגנום במהלך האבולוציה.
