צ'רלס דרווין (1882-1809) הגה את תורת האבולוציה, שטוענת שכל המינים התפתחו מאב קדמון משותף. ההתפתחות הזו נעשתה על ידי תהליכים של התאמה הדרגתית לסביבה, ברירה טבעית ושרידה של המותאמים ביותר, שהורישו את תכונותיהם הגנטיות לדורות הבאים.
הסרטון הופק בידי 'קרן Welcome trust ותורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
האבולוציה היא תהליך שבו יצורים חיים עוברים שינויים גנטיים אקראיים בקצב אטי, ואחרי כל שינוי כזה (דור) מתקיימת ברירה טבעית. אם היצור שורד מספיק זמן בשביל להעמיד צאצאים פוריים, השינוי שחל בו יישמר ויעבור הלאה לדור הבא. אם הוא לא הספיק להעמיד צאצאים פוריים, מכל סיבה שהיא – בין אם היא תלויה בשינוי ובין אם לא – השינוי ייעלם יחד עם מי שנשא אותו. מכאן נובע שאם השינוי נותן ליצור יתרון (מאורע נדיר מאוד), הפרט יוכל להעמיד יותר צאצאים פוריים, יעביר להם את התכונה המשופרת וכך היא תישמר.
כשהשינוי מספיק מוצלח (מאורע נדיר עוד יותר), שיעור היצורים שנושאים אותו באוכלוסייה יגדל בהדרגה עם הזמן והם ידחקו את השאר, וכך למעשה התכונה החדשה קונה לה אחיזה באוכלוסייה ומתקבעת. מכאן מגיע מטבע הלשון "החזק שורד", אם כי במושגים אבולוציוניים נכון יותר לומר ש"המותאם שורד" (Survival of the fittest).
נאמר לדוגמה שקיים דג שטורף דגים אחרים. לאותו דג נולדים שני צאצאים, שאחד מהם שוחה מהר יותר מהשני. הדג המהיר יותר יוכל לטרוף יותר דגים אחרים ואילו האטי יטרוף פחות. הדג המהיר, לפיכך , יהיה מותאם יותר לסביבתו ולכן יעמיד יותר צאצאים, שכמו אביהם יהיו מהירים, בשעה שהדג האטי יהיה פחות מותאם, וייתכן שלא יגיע כלל לבגרות ולכן לא יעמיד צאצאים ותכונת השחייה האטית שלו תיעלם איתו. כעבור כמה דורות, צאצאי הדג המהיר יתפסו נתח גדול יותר באוכלוסייה וידחקו את שאר הדגים, היות שהם יהיו מותאמים יותר, וכך השינוי שהקנה לדג המקורי את המהירות ישתלט אט-אט על אוכלוסייתה הדגים כולה.
בסרטון ראינו איך היצורים משתנים בהדרגה. כל שינוי כזה ארך שנים רבות מאוד והמון שלבים של ניסוי וטעייה. המון שינויים לא מוצלחים, או כאלו שלא שינו את מאפייני היצור בתנאים שבהם הוא חי, התרחשו ומעטים הם השינויים המוצלחים. אך אם נאסוף את כל השינויים המוצלחים שהצטברו לאורך הדורות נקבל את סולם ההתפתחות האבולוציוני של המינים.
