האם המדע הוא מקור כל הצרות בעולם? האם הוא הסיבה לאסון שרק גיבור-על יוכל להציל את האנושות מפניו? ומדוע הוא נמצא בפני מתקפה בלתי פוסקת מצד גורמים שמרניים? במאמרו מתאר אבי בליזובסקי את המצב העגום השורר כיום, כשבעלי אינטרסים מנסים להילחם במדע ובקידמה, לעתים בסיוע של אמצעי התקשורת.

"יש הרואים באנטי מדעיות הפושטת בעשרים השנים האחרונות אות מבשר רעות אף לעצם קיומה של האנושות. הקולנוע משתף פעולה כאשר הוא הופך את המדענים לנבלים האולטימטיביים"
- אבי בליזובסקי

הקריין האינטלגנטי ביותר בתקשורת הישראלית, אורן נהרי, פתח לאחרונה את משדר 'הכל דיבורים' שבהגשתו בתובנה מעניינת על סצנת גיבורי העל של הקולנוע האמריקאי:

"המדע הוא הסיבה לאסון שממנו יציל את האנושות הגיבור או גיבור העל. אם אתם רואים בקולנוע שלדמות מסוימת יש ספרייה גדולה, הוא קורא, משכיל, מדבר במבטא מטופח – הוא יהיה הנבל. מדוע בעצם? מתי זה קרה? הרי המדע במיטבו הוא זה שהאריך את חיינו, מפענח את סודות האטום והיקום, את המולקולות המרכיבות את החומרים, הביא את המהפכה הירוקה שמצילה מאות מיליונים מרעב, וסיפק את כל הטכנולוגיה – המחשבים, הלוויינים, הסמארטפונים וכל שאר הדברים שהתמכרנו אליהם. ועוד דבר אחד – אנטי-מדעיות הולכת יד ביד עם אנטי-רציונליות, עם אמונות הבל למיניהן, שחלקן גם מנסות לחדור למערכות החינוך, ולמרבה הצער לפעמים גם מצליחות. לא זו הדרך לעתיד טוב יותר".

בריאיון הטלוויזיה האחרון שנתן קרל סייגן בחייו, בשנת 1996, הוא הזהיר מפני סכנות הבורות בתחום המדע, דווקא בתקופה שבה אנו תלויים במדע ובטכנולוגיה בכל צעד בחיינו.

"במוקדם או במאוחר התערובת הנפיצה הזו של בורות וכוח תתפוצץ לנו בפרצוף. מי ינהל את המדע והטכנולוגיה במדינות הדמוקרטיות אם אף אחד לא יידע עליהם דבר?" אמר. "והדבר השני שמדאיג אותי הוא שהמדע אינו סתם גוף יידע – מדע זו צורת חשיבה, דרך של חקירה, ספקנות כלפי היקום, עם הבנה טובה של הפגיעוּת האנושית. אם לא נוכל לשאול שאלות ספקניות, לחקור את אלו הטוענים שמשהו אמיתי, להטיל ספק בבעלי הסמכות, נהיה פגיעים לכל שרלטן פוליטי או דתי שיצוץ מולנו".

לא האמנתי עד כמה גדולה השנאה למדע עד ששמעתי את דבריו של שדרן הרדיו האוסטרלי רובין ויליאמס, בעל תוכנית בענייני מדע, שהתארח באוקטובר 2010 באקדמיה הלאומית למדעים. "האמינות של המדע נמצאת תחת מתקפה עצומה מצד גורמים שמנסים לקעקע את יסודות המדע, משום שהממצאים המדעיים אינם תואמים אג'נדה דתית, כלכלית או אחרת", אמר במפגש עם עיתונאי המדע הישראליים שהתקיים במשרדי האקדמיה. בהמשך הוא מנה שורה ארוכה של תחומים שבהם האמון במדענים מעורער מאוד: התחממות כדור הארץ, תורת האבולוציה, הנדסה גנטית של צמחים, שיבוט, תאי גזע עובריים ועוד.

בכל אחד מהנושאים הללו יש ציבור חשדן, ולכאורה לא בלי סיבה. התחממות כדור הארץ, למשל, מפרה את הסטטוס-קוו שבו טייקונים חומסים את משאבי הטבע אבל נמנעים לשלם על הנזק שהם גורמים, ובגלל הדיסוננס הקוגניטיבי הכרוך ביציאה נגדם כדי להציל את כדור הארץ החליטו הגורואים של הימין האמריקני, בתמיכת אלי נפט, ללכת ולשנות את היחס כלפי העובדות. במקום לחפש נתונים שישכנעו את המדענים לשנות את דעתם, הם החליטו לשנות את דעת הציבור בעזרת מערכת מדעית חלופית (ודמיונית) שבו, שבה אין לאדם השפעה על הטבע. ואם אין השפעה, כמה נפלא, אין בעיה ואין נגד מה להילחם.

על ההתנגדות הדתית לתורת האבולוציה כבר נכתב רבות, אך אף על פי שכל הראיות בנושא תומכות בתיאוריה באופן חד-משמעי, עדיין מופעלים בכל העולם לחצים על מערכות החינוך נגד האבולוציה. בישראל, למשל, פשוט לא מלמדים את דבר קיומה של האבולוציה, אלא אם כן בחרתם לעשות 5 יחידות בגרות בביולוגיה, וגם אז זה רק נושא רשות. המצב הזה שקול ללימוד אנגלית תוך דילוג על השלב של לימוד האותיות.

באירופה יש טאבו כמעט מוחלט על הנדסה גנטית של צמחים, בעקבות רגרסיה לזוועות שחוללו הנאצים במלחמת העולם השנייה. העובדה שבשנות הארבעים כלל לא ידעו על הדנ"א אינה חשובה לוויכוח, ולכן מעדיפים שם לזרוק תירס מהונדס שמגיע מארה"ב, רק לא להתמודד עם הפחד הפסיכולוגי הזה. ברור שיש גם בעיות רבות עם ההנדסה הגנטית – למשל המונופול שיש בתחום לחברות בודדות, שנאבקות משפטית בכל חקלאי שלא קונה מהם בטענה שהוא לכאורה גונב מהם, ועוד כל מיני צרות שמקורן בכלכלה חמדנית ולא במדע וייפתרו אם הרגולטור יתערב.

שיבוט של בני אדם נאסר כמעט בכל העולם בגלל המחאה הציבורית, אף על פי שברור שאם ייוולד תאום זהה בגנים שלו לאדם בוגר הוא לא יירש ממנו שום תכונה חברתית. מאחר שהוא חי בתקופה אחרת ולומד במערכת חינוך מודרנית, אין שום סיבה שיהיה דומה לכפילו המבוגר, אפילו אם יבקשו לשכפל כך את היטלר או את סטלין. ושוב – הבורות של הציבור הרחב לא מאפשרת למדענים אפילו להסביר את זה.

תאי גזע עובריים לא היו מעוררים כנראה שום בעיה אלמלא הילת הקדושה הבלתי מוסברת שמייחסים נוצרים פונדמנטליסטים לעובר החי כבר משלב התא הבודד. בישראל, אגב, מסתדרים עם זה לא רע, כי לפי ההלכה היהודית עובר מקבל צלם אנוש רק בגיל 40 יום.

וכמובן קיימת גם תופעת ההתנגדות לחיסונים, שנפוצה בעיקר  בבריטניה אך התפשטה משם לכל העולם. זה התחיל אחרי שרופא בשם אנדרו ויקפילד טען במחקר שתוצאותיו זויפו שיש קשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. התוצאות שלו הופרכו מאז שוב ושוב, אך תנועת המתנגדים לחיסונים חיה ובועטת.

לדוגמאות הללו נוסיף את רעיונותיהם ההזויים של חובבי קונספירציות, שבעשור האחרון חוגגים במיוחד. מדבר באנשים ששמו להם למטרה לתקוף כל אמת מתוך ההנחה שמישהו למעלה החליט לעבוד עליהם. כך צצו להם סיפורים הזויים, כמו זה שטוען שמשתתפי כנס בילדרברג – שועי עולם שמינו את עצמם למעין ממשלה עולמית – החליטו לצמצם את אוכלוסיית העולם לחצי מיליארד בני אדם והם עושים את זה באמצעות הכנסת פלואור למים (במציאות הפלואור מוכנס למי השתייה כדי לשמור על בריאות השיניים של ילדים), באמצעות חיסונים, ואת ארגון הבריאות העולמי הם אפילו מכנים "ארגון המתת החסד העולמי".

כוחה של התקשורת
לבעלי העניין הללו, שחלקם נהנים מאספקה בלתי נדלית של כסף מבעלי הון ומגופים כנסייתיים, יש בעלי ברית חזקים מאוד שמעצימים את הבורות – כלי התקשורת.

היחס בתקשורת האמריקאית למדע הוא מחפיר (ואני ממליץ לכם להיכנס אל מדור המדע והסביבה באתר ביקורת התקשורת "מדיה מאטרס"). לכך מצטרפת תעשיית הקולנוע, שגם סרטי גיבורי העל האחרונים שיצאו בה – ספיידרמן וסופרמן – מביאים את המדענים בתפקיד הנבלים.

להערכתי, נהרי נגע בנושא רק על קצה המזלג. מחקרים רבים מתייחסים לנושא הזה, ובמיוחד למיתוס המדען המטורף שקם יום אחד, נכנס למעבדה ומוציא משם נשק להשמדה המונית. הגדיל לעשות הסופר מייקל קרייטון שכל ספריו הוקדשו לקטסטרופות שבהן המדע יוצא משליטה, החל בדינוזאורים שהוחזרו לחיים ומשתלטים על אי שנועד לשמש אתר נופש וכלה בחומר אפור הממלא עיירות שלמות וממית את יושביהן. הוא לא הסתפק בספרות ובשנת 2004 כתב ספר עיון שבו יצא נגד המוסכמה המדעית בדבר התחממות כדור הארץ.

חזרה לוויליאמס. השדרן האוסטרלי סיפק בדבריו דוגמאות לעוינות הגדולה כלפי מדענים. אחת מהן היא שכדי לשמוט את הטיעון שהתחממות כדור הארץ נובעת ממעשינו (טענה שנויה במחלוקת ציבורית אך מבוססת מבחינה מדעית), ושזה מוכח כמו הקשר בין השפעת העישון על הבריאות, יש אנשים שמנסים לסתור גם את האנלוגיה הנלווית. לשם כך הם טוענים כיום, שנים רבות אחרי שכל הדברים הללו הוכחו בוודאות, שבכל זאת לא נמצא באמת קשר בין עישון לסרטן. העיקר מבחינתם הוא שיוכלו לטעון את אותו הדבר גם על הקשר בין פעילות האדם להתחממות כדור הארץ או נגד תורת האבולוציה.

תגובה שקיבלתי לאחרונה ממגיב שהזדהה רק באות מ', שביקש לבקר את היחס של אתר "הידען" להתחממות כדור הארץ, מסבירה את הנקודה: "לא שהאתר ודת הירוקים פחות מגבילים ושוטפים את המוח של האנשים בכזבים ובורות, עוד לא ראיתי אפילו דיון אמיתי אחד רציני כאן שנותן במה לכולם, חוץ מהשמצות. פעם הייתי מאמין באמונה עיוורת במדע, אבל מאז השקר הירוק, אני מתחיל לפקפק גם באבולוציה. אולי באמת הדתיים צודקים ומאכילים אותנו שקרים".

אסיים בדבריו של נהרי: "גם אני יודע שכל דבר שהאדם הגה או המציא, בסופו של דבר הוא גם השתמש בו לרעה. אבל האדם במיטבו, האנושות במיטבה, יכולים גם לגעת בשמים, בחלליות, בטלסקופים, באמנות נשגבת – ולשם צריך לשאוף. לאמת. במדע, באמנות, בפילוסופיה. לא לברוח ממנה".

דמות המדען המטורף צוחקת עלינו מגבוה, וממסך הקולנוע הוא נהנה לראות איך בורים מחריבים את המפעל המדעי.

 

 

קריאה נוספת
לקראת קץ העידן המדעי השני?, פרופ' יובל נאמן

אבי בליזובסקי
עורך וכותב באתר הידען



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

9 תגובות

  • מה עם אנדראה רוסי

    ,e cat

    אנדראה רוסי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מתן

    התייחסות למדענים כנבלים בקולנוע

    בטוח שיש כזו התייחסות למדענים בקולנוע ובספרות? יש לי כמה שמות בשבילך:
    צ'ארלס אקסוויר ("אקס-מן", פסיכולוג / ביולוג), הנרי מקוי ("אקסמן", גנטיקאי / מתמטיקאי), ריי פאלמר ("האטום", פיסיקאי), מייקל הולט ("מיסטר טריפיק", פיסיקאי / כימאי / מהנדס), ריד ריצ'ארדס ("פנטסטיק פור", אסטרופיסיקאי / מתמטיקאי), טוני סטארק ("איירון מן", מהנדס), ג'ון הנרי ("סטיל", מהנדס), מרטין שטיין ("פיירסטורם", פיסיקאי), ברוס באנר ("הענק הירוק", פיסיקאי), האנק פיים ("אנט מן", ביוכימאי / פיסיקאי).
    בטח יש עוד בויקיפדיה...

  • אבי בליזובסקי

    דווקא תגובתך מראה מדוע במגע עם קהל חיצוני עדיף להיות ממוקדים

    קודם כל אני מסכים איתך שיש מדענים לא ישרים, ויש בעיות בשיטה המדעית אבל חוזקה של השיטה בגודלה. כל מדען מתחרה עם כל מדען אחר על שיפור ההבנה של הידע האנושי, לפעמים טועים, ולפעמים טעות כזו נגררת קריירת חיים שלמה (לדוגמה פרד הויל והתנגדותו לתיאורית המפץ הגדול למרות העדויות החזקות לקיומו). היופי הוא שהעושר הזה יוצר מנגנון תיקון עצמי. רק לדוגמה שיטת ביקורת העמיתים מונעת מכל מיני אנשים שאין להם ידע בתחום או חלילה יש להם ידע אבל גם אינטרס לתקוף את המדע הקיים, מלהחדיר את המאמרים שלהם. קרה כבר שעורכים העדיפו להתפטר לאחר שמאמרים לא תקינים נכנסו במשמרת שלהם.
    בנוסף, יש גם מקרים כמו המקרה של אנדרו ויקפילד והמחקר שהוכיח לכאורה קשר בין אוטיזם וחיסונים, שבהם המאמר הוצא רטאורקטיבית מהמגזין.
    באשר לאבולוציה, נמצאו אינספור חוליות ביניים בין מינים רבים, ולא רק זה, אנשי מכון דיסקברי מתעלמים מהרצף שיש בבדיקות ה-DNA של מינים שונים, שהוא הרבה יותר חלק מאשר כפי שהדבר נראה לעין במאובנים. אם אדם משכיל סבור שהאבולוציה מלאה חורים, רק כי תעמולה שמשתמשת בתקציבי עתק ומשתלטת על מערכת החינוך קבעה כך, סימן שצריך עוד יותר לחזק את המדע מול התוקפים אותו.
    אני נאלץ להסכים, למרות שטכנית הדבר לא מדויק, אבל נכון לכל צורך מעשי - לקרוא לאבולוציה עובדה ולא תיאוריה, כפי שעושה ריצ'ארד דוקינס, לנוכח העיוות המכוון של המוני תיאוריה בידי מכחישי האבולוציה.

  • יובל מסלקר

    מאמר זה הוא ההוכחה מדוע ההדיוטות חוששות ממדע וממדענים

    מקודם, לחצתי בטעות על הלחצן הלא נכון וכך פורסמה התגובה הקודמת והבלתי גמורה שלי. אבקש למחוק אותה ולפרסם את התגובה הזו.

    אני בעל תואר ראשון בהנדסת חומרים. כבר מגיל צעיר התענייננתי במדע, הייתי מוקסם ממנו וזה עדיין לא השתנה אצלי. אני עדיין סבור שמדע הוא אחד מפסגות היצירה האנושית. ואכן למדע יש גם ערך מוסף אשר חורג מעולם המדע והוא שיטת החשיבה המדעית המבכרת את הרציונל ואת הביקורת העצמית -- דברים הרצויים והנכונים לכל תחומי החיים. אני גם מסכים שיש המון בורות בקשר למדע ויש המון אינטרסים זרים המעוניינים להפיץ שינאה כלפי המדע.

    אבל המאמר הזה רק מחזק באופן בלתי עקיף דווקא את אלה אשר נלחמים כנגד המדע. המאמר כתוב באופן חד-מימדי, ללא ביקורת עצמית של כותב על המדע ועל המדענים. כאילו עולם המדע זה עולם שכולו טוב, כאילו שאין בו טעויות, כאילו שאין בו אינטרסים זרים, כאילו שכל המדענים תמיד פועלים אך ורק מתוך אידאלים טהורים. כאילו שאין בכלל קטנוניות ופוליטיקה נמוכה אצל המדענים. כאילו שאין כלל מקום לחשש כלשהו מכוונות וממעשים של מדענים מסויימים העלולים להתפתות לבצע כסף, או לסבול משיכרון הכוח וכו'. כאילו שהמדענים אינם בסופו של דבר בני-אדם ככל בני-אדם. כאילו שאין מקום לפיקפוקים אמיתיים בממצאים המדעיים השונים. לדוגמא: המפקפקים באמונה העיוורת של המדענים בתאוריית הברירה הטבעית, שהמדענים הפכו אותה ל"פרה קדושה" שלהם, שואלים שאלה מאוד פשוטה:
    אם על-פי תאוריית הברירה הטבעית המינים התפתחו לאט, לאט ובצורה הדרגתית ממין אחד לאחר, מזן אחד לאחר, הכיצד לא מוצאים בכלל או כמעט בכלל את כל זני הביניים בממצאים הפרי-היסטוריים השונים ??

    לעניות דעתי, כותב המאמר, לאורך כל המאמר, מפגין דוגמאטיות מדעית ואמונה עיוורת בשיטה המדעית בדיוק כמו הפנאטים הדתיים שהוא כותב נגדם. הרי גם בדתות השונות מבטיחים לנו המטיפים השונים שכל מה שמנחה אותם זה אידאלים טהורים, שהם אינם פועלים מתוך אגואיזם פרטי ושכל מה שהם אומרים לחסידיהם בא מתוך אמיתות אוניברסליות שאין בילתן. כל מי שמפקפק בדבריהם הופך מיידית לכופר וחוטא נגד האל שבעדו הם מטיפים לנו.

    כך בדיוק מצטייר כותב המאמר הזה בעיני מתבונן מהצד. במקרה זה האל שלו זו השיטה המדעית, הממצאים המדעיים הם כמו ההתגלויות הדתיות, והתאוריות המדעיות שהמדענים בונים על סמך הממצאים המדעיים הן כמו האמיתות הדתיות והכאילו אוניברסליות הנבנות סביב ההתגלויות הדתיות.

  • אברום רותם

    התנשאות כמסווה לאי-ביטחון, כמסווה לפחד כמסווה לבורות ....

    ההתדיינות כאן אודות המדע משקפת תפיסה שגויה ונפוצה מדי, הגורסת שמדע זו תפיסה אחת מיני הרבה אמונות ודעות, ואפשר לבחור בין לבין או גם וגם. הנימוקים לתפיסה שגויה זו הן בעצם מהות המדע, שהוא חקר, תהיות והתנסויות, ללא כל יומרה להציג אמת מוחלטת שאין בילתה. טעויות, תובנות משתנות, אבולוציה של תאוריות, וגם שרלטנות לפעמים של מדענים לא נאורים במיוחד, נתפסות כפגמים ואי שלמות, ומכאן זו לא "אמת".
    אז נשים ת'דברים על השולחן: מדע זה מדע. אם לא יטעה ולא ישתנה ולא יעדכן עמדות ותאוריות , הוא לא יהיה מדע. בורות זו בורות, ומי שפוסל מדע הוא עושה זאת כדי לא להתעמת עם הבורות שלו, או כילד מתבגר לא בשל, לחשוב שבידיו האמת המוחלטת שאין בילתה, ופסילת וערעור המדע היא הדרך שלו להתמודד עם אימוץ "אמת" זו שלו.
    השוני בין המדע לשאר הוא בכך, שהמדע מביא תוצאות חומריות, הבנה של תהליכים בחומר, ומכאן כל העולם הטכנולוגי של היום. לא התנ"ך, לא הקוראן ולא התלמוד ולא השרימד-בהגוותם לא הביאו להמצאת הגלגל, נורת השמן, הנורה, המחשב, המטוס, המלבוש, הסלולר והמזונות שאנו אוכלים כיום, והבנת היקום (חלקית אמנם) גם בשמיים וגם על ציר הזמן. בתכלס כל ההישרדות הפיזית שלנו לפחות, תלויה אך ורק בו. אין שום חיסרון לדבוק באמונה דתית, ב"רוחניות" ואף לא בהבלים המושתתים על בורות לשמה, כמו בריאתנות למשל, בתנאי שהם לצד המדע, ולא במקומו. יש מקום לכל ובכיף, אך אין תחליף למדע. המדע, בניגוד לשאר, דורש מאמץ אינטלקטואלי שמתישב עם מה שהפיק עד כה, ובו בזמן להראות תוצאות חומריות, "שזה עובד". פשוטו כמשמעו. בתפיסות שאינן מדעיות, מספיקות אמירות המורכבות ממילים בלבד, סיסמאות ופסוקים מספרים עתיקים, כולל פסילת המדע, ואין כל חובה להוכיח ולהראות בתכלס שום דבר. וזהו ההבדל, שמשום מה נבלע בלהט נימוקים חסרי משמעות לחובה הפשוטה להוכיח/ להראות בפועל, לחזות על סמך התובנות המדעיות, תופעות שעוד לא התרחשו בתכלס, בדיוק מדהים. לא לקשקש.
    אז יש מדע ויש בלה בלה, כשהבלה בלה חיוני מאד לעולם הרגשי של האדם, ותפיסת עולמו "מי אני למה ומה", אך אין או-או. יש מדע ויש השאר, וכל אחד מוזמן לאמץ על פי דרכו מה שהולם אותו, אך תשאירו את המדע כממלכה נפרדת, תוקירו ותכירו. ההנמכה, הפסילה של המדע, היא רק עדות אילמת לנמיכות המאד מאד נמוכה של העושים זאת.
    ויפה שעה אחת קודם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    הערה

    מאמר זה הוא טור דעה של אבי בליזובסקי אשר חושש, ובצדק, משחיקת מעמדו של המדע בקרב ההמונים. השיטה המדעית לא מושלמת אבל אני לא מצליח לתאר שיטה טובה יותר ממנה.

    עם זאת הייתי רוצה להתייחס לנקודות שהעלת לגבי האבולוציה. כתבתי לא מזמן מאמר על שגיאות נפוצות בהבנת תורת האבולוציה, ואני ממליץ לך לקרוא אותו (ואולי גם עוד כמה כתבות שכתבנו בנושא אשר קישורים אליהם מופיעים בגוף המאמר) ואם הנושא עדיין לא יהיה ברור לך אשמח להסביר.

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%A9%D7%92%D...

    כל טוב

    ארז

  • יובל

    הערות ושאלות

    גם אני שותף לחשש משחיקת מעמדו של המדע בקרב הציבור. אבל בניגוד למדענים מהזרם המרכזי, אני לא מוכן לפסול על הסף רעיונות אלטרנטיביים העשויים להיראות לכאורה כמנוגדים לחשיבה המדעית המקובלת, או לייחס להן מייד בורות או כוונות זדון. עם זאת, במקרה הספציפי של תורת האבולציה של דארווין, אין העלאת ספקות מצידי כלפיה אומרת שאני תומך אוטומטית ברעיונות אלטרנטיביים כלשהם, לרבות הרעיון של תכנון תבוני מטעם כח עליון שהוא באמת נראה לי מגוחך. פיקפוק בעיקרון של הברירה הטבעית, אין פירוש הדבר שחייבים מייד לתת במקומו רעיון אבולוציוני אחר, או שחייב להיות איזה מניע פסול או אנטי-מדעי ביסוד הפיקפוק. הפיקפוק עצמו (במקרה זה בעיקרון הברירה הטבעית) הינו נדבך נוסף בחשיבה המדעית אם הוא בא מתוך ידיים נקיות ולא מתוך אינטרסים זרים.

    קראתי את מאמרך על השגיאות הנפוצות בהבנת תורת האבולוציה. אתיחס לנקודות בודדות ממנו.
    כבר בפתיחת המאמר הינך בא בגישה שלילית כלפי הספקניים. לכן סלח לי על הבוטות, אבל הרושם שנוצר ממה שאמור להיות ויכוח מדעי הוא יותר של מלחמת אגו ולא ויכוח מדעי. ולזה בדיוק התכוונתי בתגובתי המקורית למאמרו של ד"ר אבי בליזובסקי כאשר כתבתי על חששן של ההדיוטות ממדע וממדענים. זה לא עניין של הבנת המדע אלא עניין של האם ניתן באמת לסמוך על המדענים ועל שיקול דעתם כאשר האדם הממוצע רואה את התקפות הזעם והבוז שיוצאות מהם כנגד מי שמפקפק ב"פרות הקדושות" שהם יצרו או כנגד מי שמעלה רעיונות אלטרנטיביים לרעיונותיהם ה"מדעיים".

    אלך לקראתך ואומר שאולי אכן 90% מהטענות נגד הברירה הטבעית באות מתוך אינטרסים זרים או מתוך חוסר הבנה מדעית. אבל עדיין נשארו לנו לפחות 10% של טענות מוצדקות שצריך לחקור ולבדוק. כדי להמחיש את חשיבות העניין: אתה עצמך נותן את תורת היחסות של איינשטיין כדוגמא לתאוריה (שהתבררה כמוצלחת). אז הבה נבדוק מהיכן צמחה התאוריה הזו. איינשטיין בתור רושם פטנטים צעיר בתחילת המאה ה-20 מצא את עצמו בעולם מדעי שהיה בטוח שהצליח לענות על כל שאלות היסוד החשובות הנוגעות לפיזיקה. הפיזיקאים דאז בנו מודל של החומר והיקום שהיה בעיניהם חסר פגמים, למעט מספר שאלות שהיו בעיניהם זניחות לעומת ההצלחה הכבירה שלהם לענות על המון שאלות חשובות בפיזיקה. אבל איינשטיין תקף את המודל הפיזיקלי הקיים בדיוק מכיוון של אותן שאלות "זניחות" שאף מדען בולט בימיו לא סבר שהן כה חשובות. והנה איינשטיין הוכיח שדווקא בחוסר היכולת של המודל הקיים דאז לענות על אותן שאלות "זניחות", מסתתרת החולשה המרכזית של אותו מודל שנבנה בעמל רב -- דבר שגרם למהפכה רבתית לא רק בתחום הצר של הפיזיקה, אלא למהפכה כוללת בחשיבה האנושית ובתפיסות הכי בסיסיות שלנו בתור בני-אדם.

    לשאלה שהעליתי בנוגע לאי-מציאת עדויות לקיומם של מיני הביניים, לא מצאתי במאמרך תשובה המניחה את הדעת. אני מסכים שאין לצפות למצוא בין המאובנים עדויות לכל מין ומין שהיה קיים אי-פעם. אבל השאלה היא מדוע בתוך מה שכן מוצאים בין המאובנים, כמעט תמיד מוצאים אך ורק את המינים הנפרדים ולא את מיני הביניים ?? הרי זה לא שכל מיני הביניים הופיעו רק בהתחלה ולאחריהם כל המינים הנפרדים. אם האבולוציה התרחשה בהדרגה והמינים השונים התפתחו בשלבים שונים לאורך ההיסטוריה, אז הרי גם מיני הביניים היו אמורים להופיע בין לבין לאורך ההיסטוריה. האם זה לא מצדיק העלאת ספקות מהותיות מסויימות לגבי תורת האבולוציה המקובלת ??

    לגבי העמידות של חיידקים טרם הופעת האנטיביוטיקה -- ענית שם שלאחוז מסויים מהם היתה מראש עמידות חלקית לאנטיביוטיקה. מעניין לדעת אם עמידות זו שהיתה להם מראש, היתה עמידות מאוד ספציפית כנגד אנטיביוטיקה (נניח בצורה של סידור מולקולרי מאוד מסויים אצלם המתאים ספציפית לעמידה בפני אנטיביוטיקה) או שזו היתה עמידות אקראית (כלומר הם החזיקו באיזו שהיא תכונה מיוחדת אבל מאוד כללית, שהתאימה במקרה גם לעמידה בפני אנטיביוטיקה).

    ציינת במאמרך שבתי-ספר מסויימים בארה"ב הכניסו לתוכניות הלימודים שלהם טיעונים אלטרנטיביים. איני יודע אם אלה בתי-ספר דתיים נוצריים או לא. אבל אם לא, ייתכן מאוד שהם מצאו שאכן יש פגמים מהותיים מסויימים בתורת האבולצויה המקובלת ולכן מצאו לנכון לתת ביטוי גם להשקפות אחרות שגם בהן יש פגמים. אני אישית מעדיף פי עשרות מונים את תאוריית האבולוציה המקובלת עם הפגמים שבה, על-פני התאוריות על תכנון תבוני. אבל בכל זאת, אם הייתי מנהל בית-ספר הייתי רואה חובה דמוקרטית לתת ביטוי ליותר מהשקפה אחת אם אכן היה מתברר לאחר עיון מעמיק שאין אף תאוריה אחת שהיא חסרת פגמים לחלוטין, כולל תאוריית הברירה הטבעית.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום יובל
    ברשותך אתחיל מהסוף. המדע אינו דמוקרטיה. נכון להיום אין אלטרנטיבה מדעית לאבולוציה. יש כל מני תאוריות המתחפשות למדעיות כמו התכנון התבוני, אך ברגע שמתעמקים בטיעונים שלהן, רואים שמעבר לנסיונות לא מוצלחים במיוחד להתנגח באבולוציה הן ריקות מתוכן. כיום האבולוציה נהנת ממעמד של חוק טבע כמו החוק השני של התרמודינמיקה או חוקי ניוטון. האם מנסים ללמד אלטרנטיבות מדעיות לתאוריות אלו? מובן שלא. לא חייבת להיות סימטריה. מה שצריך ללמד בשעורי מדע זו את התמונה המדעית הקיימת כיום. אילו הייתה מחלוקת, המצב היה שונה, אבל מדובר במיעוט בקהילה המדעית שעושה הרבה רעש.

    במאמר שלי אני באתי בגישה שלילית כלפי הספקנים על מנת להבהיר שאין מחלוקת בקהילה המדעית בנושא זה, ממש כפי שאין מחלוקת בתאוריות מבוססות אחרות (חוקי ניוטון, החוק השני של התרמודינמיקה וכו'). עם זאת ציינתי גם שברגע שיצטברו מספיק עדויות המעידות אחרת, תורת האבולוציה תקרוס או לפחות תשתנה. הדבר עוד לא קרה אם יש לך עדויות מדעיות (מגובות במחקרים) המראות אחרת אני אשמח לראות אותן.

    לגבי עניין מיני הביניים, על סמך מה אתה טוען זאת? יש מיני ביניים. יש הרבה מיני ביניים, למעשה כל מין הוא מין ביניים בין האב הקדמון שלו לצאצאיו. הבעיה היא שכל חוליה מקשרת שנמצאת, אוטומטית מקוטלגת ומוגדרת ואז קמים אנשים ואומרים, זה לא לטאה אלא ציפור או ההיפך. אין לזה סוף. אם אתה מחפש דוגמא יפה, אני ממליץ לך ללכת לראות את תערוכת הסוסים במוזיאון הטבע בניו יורק. שם תמצא הרבה מיני ביניים.

    http://www.amnh.org/exhibitions/past-exhibitions/horse

    על כל פנים, אם אתה רוצה להעלות ספקות אמיתיים, זה לא מספיק "לא למצוא מספיק מאובנים" הרי בוא לא נשכח שהיווצרות מאובן הוא מאורע מאוד נדיר. צריך קצת "עדויות חיוביות" כלומר שרשרת ארועים שנוגדת את כללי האבולוציה. למשל הצטברות עדויות על מינים של בע"ח שלא עוברים אבולוציה לאורך זמן בסביבה משתנה. אני יכול לספר לך על ניסוי שנערך בו לקחו לטאות מאי אחד ושמו אותן באי אחר שלא היו בו לטאות מאותו המין. חזרו כעבור 36 שנה ומצאו שינויים מורפולוגים וגנטים בלטאות באותו האי שנבעו מהתאמתן לצמחייה באזור. עד כדי שינוי מבנה לסת ותחילת היווצרות שסתום במעי. אם זה לא אבולוציה אני לא יודע מה כן.

    http://www.pnas.org/content/105/12/4792.full

    נעבור לחיידקים. כאשר שואלים אותי איזו הוכחה אני מכיר לאבולוציה אני אוהב לספר סיפור אמיתי שחוויתי במעבדה למיקרוביולוגיה בתואר ראשון: לקחנו מושבה של חיידקים (כלומר אוכלוסייה שמקורה בחיידק בודד על כן הם זהים גנטית פחות או יותר), וגידלנו אותם בתרבית. למחרת זרענו את התרבית על צלחת המכילה אנטיביוטיקה. על הצלחת גדלה מושבה אחת, כלומר מכל החיידקים שזרענו חיידק אחד היה עמיד לאנטיביוטיקה. תרשה לי להזכיר שמקור התרבית גם הוא במושבה אחת, כך שלא יתכן שכולם עמידים. איך הדבר יתכן? אבולוציה. באותו חיידק בר מזל היתה המוטציה הרלוונטית שמאפשרת עמידות וזה אפשר לו לשרוד. המוטציה שגורמת לעמידות מוכרת, ידועה ואפילו יודעים לחשב את תדירות ההופעה שלה. אל חשש זו אבולוציה. אם אתה רוצה לקרוא עוד על הנושא, כתבתי מאמר בשם "אבולוציה בעידן המודרני" והוא נמצא כאן באתר.

    תרשה לי לסכם: תורת האבולוציה מוגדרת כחוק טבע או אמת מדעית. אין הדבר אומר שלא ניתן לסתור אותה בהינתן ראיות מתאימות, אך ראיות כאלו טרם נמצאו. שים לב שהאלטרנטיבות היחידות לאבולוציה הינן תאוריות בריאתניות שלא עומדות באמות מידה מדעיות בסיסיות (כמו יכולת ההפרכה). בעבר היתה קיימת תאוריה בשם למקריזם, אך היא הופרכה לפני כמאה שנה. כמו כן בסוף המאמר אתגרתי את הקוראים לתת טיעונים נגד האבולוציה. עד עכשיו לא קיבלתי שום דבר רציני.

    שבוע טוב

    ארז