אני די בטוח שאם על הדלת של חדר מסוים יהיה תלוי השלט "קרינה אלקטרומגנטית", רוב האנשים יימנעו מלהכנס אליו. המילה "קרינה" מפחידה. "אלקטרו-מגנטי" זה חשמל ומגנטיות... נשמע לא בטיחותי במיוחד. עדיף לא להיכנס לחדר הזה.
מי שחושב ככה טועה, כמובן, משום שרוב סוגי הקרינה האלקטרומגנטית אינם מסוכנים כלל. האור הנראה הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית, על כל הצבעים שבו, מכחול ועד עד אדום. קרני רנטגן, קרניים על-סגולות (אולטרה-סגולות) ותת אדומות (אינפרה-אדומות), גלי המיקרו בתנורי המיקרוגל שלנו וגלי רדיו, כולם דוגמאות לקרינה אלקטרומגנטית. אנחנו יודעים שקרניים על-סגולות יכולות לגרום סרטן עור ולכן נמרחים בגללן בקרם שיזוף, אך האם גם האור הנראה מסוכן? וגלי רדיו? ומה ההבדל בין אור על-סגול לגלי מיקרו?
קרינה אלקטרומגנטית היא בעת ובעונה אחת גל בעל תדירות מסוימת וגם חלקיק שנקרא פוטון. התכונה הזו מכונה "דואליות החלקיק והגל". באופן קצת פשטני אפשר לומר שהאנרגיה בפוטון גדלה ככל שתדירות הגל גדלה.
תדירות היא מספר הפעמים שמשהו קורה ביחידת זמן. כשמדברים על גלים, כמו בקרינה אלקטרומגנטית, לכל גל יש שיא ושפל שחוזרים על עצמם באופן מחזורי, והתדירות היא מספר השיאים של הגל בשנייה.
אנרגיה היא עניין אחר. הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן, שהתפרסם בכישרונו להסביר מושגים מסובכים בלשון פשוטה, כינה את האנרגיה "הכסף של היקום" ואמר, "כל דבר שרוצים לעשות, יש לשלם עליו". מובן שאם רוצים לעשות משהו יקר צריך הרבה כסף. כשמדובר בפוטונים, תדירות גבוהה משמעה הרבה כסף ותדירות נמוכה פחות כסף.
אבל בניגוד לאינטואיציה, שאומרת שאפשר לאסוף הרבה מטבעות קטנים עד שמצטבר סכום גדול, במקרה שלנו מה שאנו מבקשים לקנות נמצא במכונת ממתקים שמקבלת רק מטבע מסוג מסוים! אם אנחנו רוצים לקנות משהו בשקל, חייב להיות לנו מטבע של שקל ביד. אין לנו מה לעשות בשני מטבעות של חצי שקל או בעשרה מטבעות של 10 אגורות. אפילו מאות ואלפי מטבעות של 10 אגורות לא יאפשרו לנו להוציא מהמכונה את המסטיקים שאנחנו כל כך רוצים.
קרינה מייננת
כדי לשבור קשר כימי צריך הרבה אנרגיה. במשל שלנו, מה שאנחנו צריכים הוא מטבע של 1,000 שקל. הפוטונים היחידים שיש להם מספיק אנרגיה, כלומר תדירות גבוהה מספיק, הם קרינה על-סגולה, קרני רנטגן וקרני גאמה. לכן קרינה בתדירויות האלה נקראת "קרינה מייננת", כלומר קרינה שיכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים ולשבור קשרים כימיים. כשקרינה כזאת פועלת על מולקולות מורכבות כמו הדנ"א בתאים שלנו, שבירת קשרים כימיים בחומר הגנטי שלנו עלולה לגרום לשינוי, כלומר מוטציה, ולפעמים מוטציות כאלה גורמות סרטן.
קרינה בתדירות נמוכה יותר אינה מייננת, כך שככל הידוע כיום למדע הן אינן מסרטנות. תדירות הקרינה העל-סגולה היא 1016 הרץ ואילו האור הנראה הוא בתדירות 1015 , הגלים במכשיר המיקרוגל הביתי, לעומת זאת, הם באזור ה-109 הרץ, או ג'יגה הרץ, כלומר כמיליארד תנודות בשנייה, מדובר בתדירות הרבה יותר נמוכה מהקרינה העל-סגולה, ולכן קרינת מיקרו אינה מייננת ואינה מסרטנת ככל הידוע לנו. הפער בין האנרגיה של אור נראה לגלי מיקרו הוא שישה סדרי גודל, בערך כמו להשוות טיפוס על חצי מדרגה בגובה של 8 סנטימטר להעפלה על האוורסט.
תדר הגל של תנור המיקרוגל גורם למעשה לתנועה של מולקולות מים וסוכר. התנועה הזו היא בעצם חימום (ההבדל היחיד בין מים חמים לקרים הוא מהירות התנועה של המולקולות). לכן, הסיכון הידוע היחיד כשאוכלים אוכל שחומם במיקרוגל הוא לחטוף כווייה.
מערכות רבות משתמשות בגלי מיקרו. טלפונים סלולרים ואלחוטיים, WiFi, מכ"ם. ועוד. לפוטונים האלה יש אנרגיה נמוכה, כלומר מעט "כסף". מה שהם יכולים "לקנות" מסתכם בהזזה מהירה של מולקולות, אך הם אינם יכולים לשבור קשרים כימיים. עוצמת הקרינה מתבטאת במספר הפוטונים, כך שקרינה בעוצמה גבוהה מאפשרת "קנייה" גדולה, כלומר נותנת לנו להזיז הרבה מולקולות ולחמם את האוכל לטמפרטורה גבוהה. אבל גם המוני הפוטונים האלה אינם יכולים ככל הידוע לנו ליצור מוטציות כלשהן בחומר הגנטי שלנו.
ארגון הבריאות העולמי פרסם לאחרונה כי אחרי בחינה של עשרות אלפי מחקרים נראה שקרינה בתדירות של עד 300 ג'יגה הרץ אינה מסוכנת לרוב. למה לרוב? כי עדיין חוקרים ובודקים את הנושא, וכל עוד הוודאות אינה גבוהה מספיק אי אפשר עדיין לטעון לוודאות. ובכל זאת, עשרות אלפי מחקרים שכבר עשו לא מצאו קשר בין קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת לסרטן.