קרני המיקרוגל מקיפות אותנו מכל עבר, בין אם בקרניים קוסמיות, קרינה הסלולרית, האינטרנט האלחוטי ואצלנו במטבח. במאמר שלפנינו מסביר ד"ר כהן מהי קרינת מיקרוגל, במה היא שונה מסוגי קרינה אחרים והאם יש לחשוש ממנה.



אני די בטוח שאם על הדלת של חדר מסוים יהיה תלוי השלט "קרינה אלקטרומגנטית", רוב האנשים יימנעו מלהכנס אליו. המילה "קרינה" מפחידה. "אלקטרו-מגנטי" זה חשמל ומגנטיות... נשמע לא בטיחותי במיוחד. עדיף לא להיכנס לחדר הזה.

מי שחושב ככה טועה, כמובן, משום שרוב סוגי הקרינה האלקטרומגנטית אינם מסוכנים כלל. האור הנראה הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית, על כל הצבעים שבו, מכחול ועד עד אדום. קרני רנטגן, קרניים על-סגולות (אולטרה-סגולות) ותת אדומות (אינפרה-אדומות), גלי המיקרו בתנורי המיקרוגל שלנו וגלי רדיו, כולם דוגמאות לקרינה אלקטרומגנטית. אנחנו יודעים שקרניים על-סגולות יכולות לגרום סרטן עור ולכן נמרחים בגללן בקרם שיזוף, אך האם גם האור הנראה מסוכן? וגלי רדיו? ומה ההבדל בין אור על-סגול לגלי מיקרו?

קרינה אלקטרומגנטית היא בעת ובעונה אחת גל בעל תדירות מסוימת וגם חלקיק שנקרא פוטון. התכונה הזו מכונה "דואליות החלקיק והגל". באופן קצת פשטני אפשר לומר שהאנרגיה בפוטון גדלה ככל שתדירות הגל גדלה.

תדירות היא מספר הפעמים שמשהו קורה ביחידת זמן. כשמדברים על גלים, כמו בקרינה אלקטרומגנטית, לכל גל יש שיא ושפל שחוזרים על עצמם באופן מחזורי, והתדירות היא מספר השיאים של הגל בשנייה.
אנרגיה היא עניין אחר. הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן, שהתפרסם בכישרונו להסביר מושגים מסובכים בלשון פשוטה, כינה את האנרגיה "הכסף של היקום" ואמר, "כל דבר שרוצים לעשות, יש לשלם עליו". מובן שאם רוצים לעשות משהו יקר צריך הרבה כסף. כשמדובר בפוטונים, תדירות גבוהה משמעה הרבה כסף ותדירות נמוכה פחות כסף.

אבל בניגוד לאינטואיציה, שאומרת שאפשר לאסוף הרבה מטבעות קטנים עד שמצטבר סכום גדול, במקרה שלנו מה שאנו מבקשים לקנות נמצא במכונת ממתקים שמקבלת רק מטבע מסוג מסוים! אם אנחנו רוצים לקנות משהו בשקל, חייב להיות לנו מטבע של שקל ביד. אין לנו מה לעשות בשני מטבעות של חצי שקל או בעשרה מטבעות של 10 אגורות. אפילו מאות ואלפי מטבעות של 10 אגורות לא יאפשרו לנו להוציא מהמכונה את המסטיקים שאנחנו כל כך רוצים.

קרינה מייננת
כדי לשבור קשר כימי צריך הרבה אנרגיה. במשל שלנו, מה שאנחנו צריכים הוא מטבע של 1,000 שקל. הפוטונים היחידים שיש להם מספיק אנרגיה, כלומר תדירות גבוהה מספיק, הם קרינה על-סגולה, קרני רנטגן וקרני גאמה. לכן קרינה בתדירויות האלה נקראת "קרינה מייננת", כלומר קרינה שיכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים ולשבור קשרים כימיים. כשקרינה כזאת פועלת על מולקולות מורכבות כמו הדנ"א בתאים שלנו, שבירת קשרים כימיים בחומר הגנטי שלנו עלולה לגרום לשינוי, כלומר מוטציה, ולפעמים מוטציות כאלה גורמות סרטן.


הספקטרום האלקטרומגנטי | התרשים לקוח מוויקיפדיה; נוצר בידי DMY

קרינה בתדירות נמוכה יותר אינה מייננת, כך שככל הידוע כיום למדע הן אינן מסרטנות. תדירות הקרינה העל-סגולה היא 1016 הרץ ואילו האור הנראה הוא בתדירות 1015 , הגלים במכשיר המיקרוגל הביתי, לעומת זאת, הם באזור ה-109 הרץ, או ג'יגה הרץ, כלומר כמיליארד תנודות בשנייה, מדובר בתדירות הרבה יותר נמוכה מהקרינה העל-סגולה, ולכן קרינת מיקרו אינה מייננת ואינה מסרטנת ככל הידוע לנו. הפער בין האנרגיה של אור נראה לגלי מיקרו הוא שישה סדרי גודל, בערך כמו להשוות טיפוס על חצי מדרגה בגובה של 8 סנטימטר להעפלה על האוורסט.

תדר הגל של תנור המיקרוגל גורם למעשה לתנועה של מולקולות מים וסוכר. התנועה הזו היא בעצם חימום (ההבדל היחיד בין מים חמים לקרים הוא מהירות התנועה של המולקולות). לכן, הסיכון הידוע היחיד כשאוכלים אוכל שחומם במיקרוגל הוא לחטוף כווייה.


תנור מיקרוגל – קרינה לא מייננת | התמונה לקוחה מוויקיפדיה

מערכות רבות משתמשות בגלי מיקרו. טלפונים סלולרים ואלחוטיים, WiFi, מכ"ם. ועוד. לפוטונים האלה יש אנרגיה נמוכה, כלומר מעט "כסף". מה שהם יכולים "לקנות" מסתכם בהזזה מהירה של מולקולות, אך הם אינם יכולים לשבור קשרים כימיים. עוצמת הקרינה מתבטאת במספר הפוטונים, כך שקרינה בעוצמה גבוהה מאפשרת "קנייה" גדולה, כלומר נותנת לנו להזיז הרבה מולקולות ולחמם את האוכל לטמפרטורה גבוהה. אבל גם המוני הפוטונים האלה אינם יכולים ככל הידוע לנו ליצור מוטציות כלשהן בחומר הגנטי שלנו.

ארגון הבריאות העולמי פרסם לאחרונה כי אחרי בחינה של עשרות אלפי מחקרים נראה שקרינה בתדירות של עד 300 ג'יגה הרץ אינה מסוכנת לרוב. למה לרוב? כי עדיין חוקרים ובודקים את הנושא, וכל עוד הוודאות אינה גבוהה מספיק אי אפשר עדיין לטעון לוודאות. ובכל זאת, עשרות אלפי מחקרים שכבר עשו לא מצאו קשר בין קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת לסרטן.

ד"ר מתי כהן
בעל תואר שלישי בבביוכימיה ממכון ויצמן ועובד כביולוג מבני בכיר בחברת הזנק לתכנון תרופות



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

15 תגובות

  • רון

    הקשר לסלולרי לא ברור

    מוזכר רק במילה לקראת הסוף שסלולרי מופעל באמצעות קרינת מיקרו (ולא רדיו). אם זה נכון תמיד, אשמח לדעת. אם זה נכון אפילו בד''כ, אני חושב שמבחינת השיח הציבורי, זה היה צריך לקבל מקום יותר משמעותי במאמר. ''קרינה סלולרית לא גורמת סרטן'' לעומת ''קרינת מיקרוגל לא מסרטנת'', הם שתי הצהרות שונות מבחינת השיח הציבורי, עם אם המשמעות הפיזיקלית זהה.
    תודה על כל המאמרים המעניינים, גם כשלא מזדמן לי להגיב בהם.

  • עמיר

    הגישה שאם הקרינה לא מייננת

    הגישה שאם הקרינה לא מייננת ולא מחממת אז היא לא מסוכנת, היא נאיבית בכל הקשור לסיכון בחשיפה לקרינה. היום אנחנו יודעים שהסברה כי קרינת מיקרו-רדיו אינה מסרטנת היא שגויה.
    זאת משום שיש היום כבר מחקרים שמראים על קשר נסיבתי בין שימוש בסלולרי
    (הפולט הן קרינת רדיו ובמקרים מסוימים הן קרינה בתדרים נמוכים מאוד) לסרטן
    (אינטרפון 2011, ומחקריו של הרדל) .
    על סמך מחקרים אלו הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם (IARC 2011).
    מעבר לכך הנאיביות עומדת בניגוד למחקרים שמראים על השפעות ונזקים של קרינת רדיו-מיקרוגל ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום ובתדרים שלא גרמו לינון.
    השפעות אלו הן שבירת מחסום דם מוח (סלפורד 2003), שברים ופגיעה בDNA שלא על ידי ינון או חימום
    (לאי 1996), יצירת רדיקאלים חופשיים (פירדמן יוסי 2007), השפעה על פעילות המוח (וולקוב 2011) , שינוי מנגנון ה VGCC (מרטין פול 2013), ועוד.
    חלקם מובאים בדף באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h לדעתי היום יש מספיק עדויות מדעיות כדי להבין כי הקרינה הבלתי מייננת
    אינה בלתי מסוכנת ולהתחיל לצמצם את הפריסה והשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי.
    מה גם שיש כבר נפגעים בשטח. אותם רגישים לקרינה שאני נמנה עליהם. אבל
    במקום להבין שהקרינה מסוכנת מנסים לטשטש את העדויות ולהדיר את הנפגעים מהשיח הציבורי. במקום לבדוק את הבעיות מתעלמים מהם וממי שמדווח אותם.
    בקצב הזה רוב האוכלוסייה תהיה רגישה לקרינה הרבה לפני שיהיה קונצנזוס מדעי כי הקרינה מסוכנת.
    מי שכבר נפגע וכבר מרגיש כאבי ראש ותסמינים נוספים בעת שימוש בסלולרי ובאלחוטי מוזמן לצמצם חשיפה ושימוש. מי שמבין את המשמעות כנ"ל. מי שלא רוצה להבין ורוצה להמשיך להשתמש , שיהיה לו לבריאות. עמיר - ללא קרינה בשבילך

  • בן שפירו אבא שלך

    stfu bitch ass nigga

    what do you know about sience בוא אני אספר לך שאני תלמיד מגמת ביו ואני טוען שדבריך שגויים אז גט רקט נוב

  • צביקה

    עמיד ממול מיקרוגל

    שלום,
    לא הבנתי אם בשורה התחתונה האם אפשר לעמוד ממול/ליד מיקרוגל בעת פעולתו או עדיף להתרחק (ואם כן כמה)? אם התשובה משתנה בין מכשירים שונים, מה צריך לבדוק בהם בכדי לדעת?
    תודה!

  • ארנון

    קראתי כי אנטנות סלולריות כן מסרטנות

    שלום,
    תודה רבה על המאמר,
    קראתי במספר אתרים כי ישנם מחקרים כי קרינה של אנטנות סלולריות גורמת לעלייה בכמות החולים בסרטן. (מצ"ב קישור: http://www.healthy.org.il/node/12)
    איך זה ייתכן לאור ההבחנה המדעית בין קרינה מייננת לקרינה בלתי מייננת

    אודה להסבר
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    קרינה סלולרית

    שלום ארנון,

    אתה מוזמן לקרוא כתבה נרחבת בנושא קרינה סלולרית כאן באתר.

  • רוני

    קרינה לא מייננת, בעוצמה חזקה יכולה להיות מסוכנת.

    הכותרת של המאמר מדברת על סרטן, אבל בטקסט כתובים הרבה דברים לא מדוייקים בלשון המעטה. למשל - "מי שחושב ככה טועה, כמובן, משום שרוב סוגי הקרינה האלקטרומגנטית אינם מסוכנים כלל. " - מה שלא נכון. מה שנכון להגיד זה שברוב המקרים עוצמת השידור היא הרבה מתחת לרמה שהוכחה כבטוחה. למשל - אני מאוד לא ממליץ למישהו לטפס על אנטנת רדיו כשהיא משדרת. או לעמוד מול מכ"ם שעובד. ואם כתוב "זהירות קרינה אלקטרומגנטית" יש סיבה שרשמו זהירות. http://en.wikipedia.org/wiki/Electromagnetic_radiation_and_health

  • מתי

    תגובה

    אתה צודק. קרינה אלקטרומגנטית של אנטנת רדיו יכולה לשדר באורך גל של מיקרו גל... כמו בבית. מה שיקרה זה המים בגוף יתחממו וטמפ' הגוף תעלה וזה מסוכן. אין לזה קשר לסרטן!

  • סטודנט

    זה פשוט לא נכון. תקרא בעיון את הערך בויקיפדיה.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Electromagnetic_radiation_and_health
    אם תקרא בעיון אתה תבין שההצהרה שלך לא נכונה.
    במיוחד את הערך של Microwaves.

  • מתי

    תגובה

    קראתי. מה בדיוק מטריד אותך בערך? הגוף אכן יכול להתחמם מחשיפה לקרינת מיקרו גל. זה מסוכן. אין לזה קשר לסרטן. ההכללה היא הבעיתית בעיני. גפרור לא מסוכן כי להיות באמצע יער בוער זה מסוכן. שניהם אש... אך תסכים איתי שיש הבדל. ומה שחשוב לרוב במוצרים הביתיים קרינת המיקרו גל שאנחנו נחשפים משולה לגפרור.

  • ברק

    וואו איזה חידוש

    ב"ה ממש חידוש בשבילי תודה רבה תמיד אני מזיז את כולם מהמיקרו שהוא עובד!!

  • אסף

    אז מדוע נזהרים כל כך מקרינה שידועה כלא מייננת

    הרי במיקרוגל הביתי יש מנגנונים שדואגים שלא תיפלט כלל קרינת מיקרו, ואנשים נזהרים מלגור על יד אנטנות ראשיות של תקשורת סלולארית. האם אין בכך צורך והם נזהרים וחוששים ללא סיבה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אסף
    פחד לא חייב להיות רציונלי ויש לכך המון דוגמאות בחיי היום יום. אנשים פוחדים מסוגים מסויימים של מזון, מטיפולים רפואיים מסויימים, טכנולוגיות חדשות ועוד. כאן המדע נכנס לתמונה ובודק האם הפחד מוצדק או לא. התשובה איננה חד משמעית אף פעם בגלל אופיו הספקני של המדע אבל היא נותנת מענה בסבירות גבוהה כמו במקרה זה. יתכן ובעתיד יופיעו ראיות שקושרות קרינת מיקרוגל למחלה זו או אחרת והדבר ישנה את ההמלצות, אך מצב כזה, כרגע, נראה לא סביר. זאת הסיבה שפעמים רבות רשויות הבריאות נוקטות ב"זהירות מונעת" כלומר המלצות לצמצום מינון או המנעות גם כאשר אין ראיות חותכות לרמת סיכון גבוהה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • איתן

    מהו היא אם כן הסכנה בכל זאת בקרינה בעלת אנרגיה גבוהה?

    אני מניח שלגובה המשרעת יש השפעה על כמות הנזק. ברור לי שבתדיריות נמוכות לא תיווצר שבירה כימית של התאים, אך נזק יגרם לתא (למשל כוויה).

  • מתי כהן

    תשובה

    שלום איתן,
    יש בלבול בין מושג האנרגיה לעוצמה. אנרגיה גבוהה משול למטבע בסכום גבוהה. עוצמה משול למספר המטבעות. תדירות נמוכה או במילים אחרות אנרגיה נמוכה אך בעוצמה גבוהה יכולה לגרום לנזק חום לדוגמא כוויה.