לאחרונה אנו שומעים בחדשות, בעקבות התדלדלות משאבי המים, על פרוייקטים של התפלת מי ים. מפעלי התפלה, כמו זה שקיים כבר שנים רבות באילת, מטהרים מי ים מלוחים והופכים אותם לכשירים לשתייה. כיום התפלה נעשית בשיטת האוסמוזה ההפוכה, בה נעשה שימוש בממברנות מיוחדות המאפשרות מעבר מים אבל לא יונים. הסרטון שלפנינו מסביר על תהליך התפלת המים בשיטה זו. הסרטון הינו בשפה האנגלית, על כן הוספנו תרגום והסברים בהמשך הטקסט.
סרטון זה הופק בידי חברת oceanit
כאשר יורד גשם, המים מחלחלים דרך שכבות סלע חדירות אל מאגרי מים תת קרקעיים הנקראים אקוויפרים. אקוויפר המים המתוקים הוא מקור המים הנוכחי שלנו. מתחת לאקוויפר המים המתוקים, ישנם מים ים מלוחים. מי הים והמים המתוקים מתערבבים באזור ביניים. המים נשאבים מאזור מי הים בעזרת בארות עמוקות (בישראל המים נשאבים ישירות מהים דרך צינורות). מים אלו מכילים ריכוזים גבוהים יחסית של מלח, העושים אותם בלתי ראויים לשתייה. המים תחילה עוברים סינון במסננים מיוחדים המסננים חלקיקים קטנים. המים המסוננים עוברים דרך משאבה בלחץ גבוה ונשאבים אל תוך צינורות אוסמוזה הפוכה בלחץ גבוה מאוד של עד 450 ק"ג ל-2.5 ס"מ מרובע. בתוך הצינורות הללו, המים עוברים על גבי ממברנה מסולסלת. ממברנה זו משמשת כמסננת המונעת מרוב יוני המלח לעבור, ובכך מפרידה מהמים המלוחים את המים המטוהרים. המים המטוהרים זורמים אל צינור במרכז המבנה, אשר סביבו כרוכה הממברנה. כאשר המים עוזבים את הצינור, הם נקיים מרוב יוני המלח וחומרים אחרים. המים שנותרו, הם בעלי ריכוז גבוה של מלחים המוזנים חזרה לים. המים המותפלים, לאחר טיפול נוסף, מוכנים לשתייה ומוזנים ישירות למערכת המים העירונית. שימוש בשיטה זו נעשה גם במטהרי מים ביתיים.
מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
