בימים האחרונים התרחשה סדרה של רעידות אדמה בצפון הארץ, בכנרת ובסביבתה. הרעידות היו חלשות יחסית, בעוצמה של 3.5 בסולם ריכטר, אך הן עוררו מחדש את החששות מפני רעידת אדמה גדולה שעלולה להתחולל כאן בעתיד הקרוב או הרחוק.
חמש רעידות האדמה שאירעו לאחרונה (אוקטובר 2013) התרחשו לאורך העתק אלמגור – שבר המשתרע מאזור דרום עמק החולה (ליד גשר בנות יעקב), דרך אזור גשר אריק ואל תוך הכנרת. הרעידות התרחשו על העתק אחד מתוך סדרה ארוכה של העתקים שמתחילה בטורקיה בצפון ומסתיימת ליד שארם א-שייח בקצה הדרומי של חצי האי סיני. כולם שייכים ל"בקע ים המלח", הנמצא על הגבול שבין הלוח הטקטוני של ערב ללוח של אפריקה. לאורך הגבול הזה התרחשו בעבר רעידות אדמה חזקות רבות, ועוד יתרחשו כאלה בעתיד.
השאלה שהתעוררה בימים האחרונים היא האם צבר הרעידות הנוכחי מעיד על רעידה גדולה שבדרך. למרבה הצער אין בכוחם של הגיאולוגים לענות על השאלה. הדרך הטובה ביותר לדעת היא לבחון מה קרה בעבר במקרים דומים, ומתברר שבעבר אכן קרו מקרים שבהם אחרי כמה וכמה רעידות קטנות, לאורך כמה חודשים, התרחשה רעידה גדולה. כך קרה ברעידת האדמה באיטליה בשנת 2009 וכך גם ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה לאורך בקע ים המלח, בשנת 1995 כמה עשרות קילומטרים מדרום לאילת.
מצד שני, יש גם צברים של רעידות קלות שאחריהן לא מתרחשת רעידה גדולה. דוגמה לכך היא צבר רעידות האדמה שהתרחש בדרום לבנון בשנת 2008 במשך שמונה חודשים. כמו כן, הרבה רעידות אדמה חזקות מתרחשות בלי רעידות קטנות שיתריעו עליהן מראש, כך שאין לנו במקרה כזה כל אות אזהרה מוקדם. כך שלצערנו אמנם אפשר לראות בצבר הרעידות הנוכחי אות אזהרה, אך איננו יכולים להעריך אם בסופו אכן תתרחש באזורנו רעידת אדמה גדולה.
שאלה נוספת הנשאלת היא האם הרעידות הללו משחררות לחץ בתת הקרקע וכך מקטינות את הסכנה לרעידה גדולה בהמשך. סולם ריכטר מוגדר כך שרעידה בדרגה מסוימת בו חזקה פי 30 מרעידה בדרגה אחת נמוכה יותר (נתון זה אינו מדויק לחלוטין אך נכון בקירוב סביר). לפיכך, רעידת אדמה בדרגה 7 חזקה בערך פי 27,000 מרעידה בדרגה 4. מכאן אפשר להבין שרעידות קטנות אמנם משחררות לחץ בתת-הקרקע, אך השחרור הזה בטל בשישים לעומת העוצמה האדירה של רעידות גדולות.
איך אפשר להתגונן?
אין דרך למנוע רעידת אדמה ונכון לעכשיו גם איננו יודעים לחזות אותה, אך בהחלט אפשר להתכונן אליה. ההכנה הזאת צריכה להיות קודם כל ברמה האישית: עלינו להחזיק בבית בקבוקי מים, פנסים, טרנזיסטור שמופעל על ידי בטריות (כי עלולה להיות הפסקת חשמל וגם מערכת הטלפונים עלולה לקרוס), ולעשות עוד הכנות בהתאם לפירוט המופיע בהנחיות פיקוד העורף והמשרד להגנת העורף.
ברמה היישובית, כל רשות מקומית צריכה להתארגן לקראת רעידה כזו, משום שברור שברעידה גדולה המדינה תתקשה לתת מענה נקודתי לכל מקום ומקום ובשלב הראשון יצטרך כל יישוב לעזור לעצמו.
לבסוף, ברמה הלאומית, צריך להקפיד על בנייה שעומדת בתקנים המחמירים ביותר ולחזק מבנים קיימים שאינם עומדים בתקנים האלה. לשם כך דרושות השקעות תקציביות משמעותיות.
מעבר לכל הצעדים האלה, קיימת גם מערכת טכנולוגית זולה יחסית שיכולה לתת התרעה מסוימת מפני רעידות אדמה, אך נכון לעכשיו מדינת ישראל משתהה ביישומה. את הרעידות אמנם אי אפשר לחזות, אך כאשר הן קורות יש אפשרות לתת התרעה קצרת מועד. ההתרעה מתבססת על כך שלגל הסייסמי גורם הנזק (גל S) לוקח זמן לעבור בתת-הקרקע, כך שאם מוקד הרעידה נמצא בכנרת, יידרשו לגל כ-18 שניות להגיע לחיפה, 33 שניות לתל אביב ו-35 שניות לירושלים. אם נזהה את הרעידה קרוב למוקד שלה ונשלח מיד אות אלקטרומגנטי (הנע במהירות האור) שיגיע כמעט מיד לשאר חלקי הארץ, עדיין יהיה לנו זמן להגיב ולצמצם את הנזק. נוכל להפסיק פעילות של מקורות חשמל, לסגור מגופים במפעלים כימיים, לסגור ברזי גז בבניינים, וחלקנו נוכל גם להגיע למקום מבטחים בשניות המעטות שיהיו לנו לכך. אלה שנמצאים בקומות נמוכות יוכלו לברוח החוצה מהמבנה, ובקומות גבוהות יוכלו אנשים לרוץ למקומות בטוחים יותר, כמו ממ"ד או חדר המדרגות.
למרבה הצער, נכון להיום מערכת התרעה כזו אינה קיימת. כבר בתחילת שנת 2007 הונח מסמך בנושא מערך ההתרעה על שולחן הממשלה, אך מאז חלפו כמעט שבע שנים והנושא עדיין נמצא בדיונים, והתקבלו גם לא מעט החלטות שטרם יושמו.
כאמור, אין לנו דרך למנוע רעידות אדמה, אבל אפשר להיערך לקראתן, ויפה שעה אחת קודם!
ד"ר אריאל היימן
מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
