צל גשם או מדבר בצל גשם הינה תופעה גיאוגרפית ואקלימית שנוצרת כתוצאה מכך שרכס הרים מונע מעבר של רוחות הנושאות אויר לח אל צידו השני של הרכס המוגן מפני הרוח.


תרשים המתאר היווצרות מדבר בצל גשם (תורגם מויקיפדיה)

ככלל, אויר חם הוא בעל יכולת לשאת כמות רבה יותר של אדי מים (לחות) מאויר קר. ככל שטמפרטורת האויר יורדת יכולת נשיאת הלחות שלו יורדת. כלומר, יתכן מצב שבו אויר חם הנושא כמות רבה של לחות יתקרר עד כדי כך שלא יוכל לשאת עוד את כל הלחות, מה שיוביל להתעבותה לעננים ולירידת משקעים. תהליך זה מתרחש למשל כאשר אויר חם הנושא לחות רבה נישא על גבי רוחות לכיוון רכס הרים. כאשר רוחות אלו נתקלות בהרים הן נדחפות כלפי מעלה ומטפסות בגובה היכן שהלחץ האטמוספירי הנמוך גורם להתפשטות האויר ולהתקררותו (כחצי מעלת סלציוס לכל 100 מ'). כאמור, אם האויר מתקרר מספיק הלחות שבו תתעבה ויווצרו עננים אשר לעיתים גורמים לירידת גשמים. תהליך זה מתרחש בצד של הרכס הפונה לכיוון הים או האוקיינוס שהוא בדרך כלל המקור ללחות באויר.

אולם מה קורה כשהאויר חוצה את הרכס? כיוון שהאויר קר הוא יורד במורד המדרון בצידו השני של הרכס. האויר בשלב זה הוא יבש הרבה יותר משום שרוב הלחות שבו התעבתה לעננים אשר הורידו גשם. בנוסף לכך גם הלחות המועטה שהוא נושא לא מתעבה לעננים בגלל שהאויר מתחמם עם ירידתו בגובה (כמעלה לכל 100 מ'), וכזכור כושר נשיאת הלחות של אויר חם גדול יותר. כך נוצר בצידו השני של הרכס צל גשם.

בישראל דוגמא מובהקת למדבר בצל גשם הוא מדבר יהודה. האויר הלח מגיע עם רוחות מערביות מהים התיכון. עם תנועתו הוא נתקל בהרי יהודה, ועל מורדותיהם המערביים יורדים מרבית המשקעים. כאשר האויר חוצה את הרי יהודה הוא כבר יבש הרבה יותר, ועם ירידתו לכיוון ים המלח הוא מתחמם ונוצר צל גשם באזור מדבר יהודה. כך בעוד שבאזור ירושלים והרי יהודה יורדים בממוצע כ-600 מ"מ של גשם בשנה, במדבר יהודה עומד הממוצע על כ-100 מ"מ.


מדבר בצל גשם הנוצר על ידי רכס הרי האנדים בדרום אמריקה. רכס האנדים (המסומן בקו אדום), מהווה גם את הגבול בין צ'ילה (משמאל) וארגנטינה (מימין). בתמונת לווין זו ניתן לראות שבעוד שצ'ילה שופעת בצמחיה, אזור זה של ארגנטינה הוא מדברי. מדבר זה הוא כתוצאה של צל הגשם הנוצר על ידי רכס האנדים. החיצים מסמנים את הרוח הנושבת מכיוון האוקינוס השקט. (תמונת לווין בצבעים מקוריים, באדיבות סוכנות החלל האמריקנית).

ברחבי העולם קימות מדבריות רבות נוספות שנוצרו בשל צל גשם. אחת המפורסמות שבהן היא זו שנוצרת על ידי הרי האנדים בגבול שבין צ'ילה וארגנטינה (ראו תמונה). רוחות לחות מערביות מכיוון האוקיינוס השקט נתקלות בהרי האנדים שפסגותיהם באזור זה מעל ל-7,000 מ'. כתוצאה מכך רב הגשמים יורדים במורדותיו הצ'יליאנים של הרכס בעוד שמצידו הארגנטינאי נוצר צל גשם. אזורים אלו משני צידי הרכס הם אזורים חשובים לתעשיית היין בשתי המדינות, אולם בעוד שבצד הצ'יליאני כמות המשקעים עומדת כל כ-500 מ"מ בשנה, בצד הארגנטינאי כמות המשקעים הממוצעת היא פחות ממחצית מכך ועל כן יש צורך בהשקיה נוספת של הגפנים.


מאת: חגי כספי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • ניר הגבר

    אני גבר

  • מיכל

    ירידה ב 3 מעלות

    סה"כ ההסבר ממצה ביותר אך לא ברור מדוע דווקא בצד השני של הרכס יש ירידה ב 3 מעלות ל 100 מ' אם בצידו השני הוא עלה ב 1 מעלה ל 100 מ'.
    כמו כן נראה לי שיש טעות לגבי הגובה של הרי האנדים

  • חגי כספי

    תשובה

    ראשית, תודה על התיקון.
    בכדי להבין את ההבדל בקצב שינוי הטמפרטורה בעלייתו ובירידתו של האויר יש להבין את הגורמים להם:
    א. כאשר האויר מתרומם הוא נחשף לירידה בלחץ האטמוספירי הגורמת להתפשטותו. העבודה שהאויר מבצע בתהליך ההתפשטות גורמת להתקררותו. (מעיון במקורות נוספים מדובר בכמעלה לכל 100מ').
    תופעה זו מתרחשת גם כשהאויר יורד עולה הלחץ האטמוספירי וגורם לדחיסתו וחימומו בקצב דומה.
    ב. אז מהיכן מגיע ההבדל?
    ההבדל טמון בכך שהאויר העולה באטמוספירה הוא אויר לח, בניגוד לאויר היורד מצידו השני של הרכס שהינו אויר יבש. כאמור, המים באויר מתעבים לעננים עם התקררותו כלומר הם משנים מצב צבירה מגז לנוזל. בתהליך העיבוי משתחרר חום (ראי הרחבה אודות חום כמוס במדור שאל את המומחה). החום מאט את התקררות האויר המתרוממם וכך קצב שינוי הטמפרטורה שלו הוא כחצי מעלה ל-100מ' בלבד.

    אני מקווה שהתשובה היתה ברורה מספיק,
    חגי

  • אבי

    ומה גורם לגשמים חזקים שגורמים

    ומה גורם לגשמים חזקים שגורמים לשטפונות בהרי יהודה. הרי האוויר. הוא יבש. תודה על התשובה

  • רז

    תשובה

    הרי ירושלים מסמנים את קו פרשת המים, כך שהגשמים שיורדים ממזרח לקו, מנותבים דרך נחלים (דוגמת נחל עוג, קידרון, פרן) מזרחה לים המלח. מכאן מקור המים של מדבר יהודה. חוצמזה יורדים גם קצת משקעים במדבר.

  • אנונימי

    התשובה המדוייקת היא כיוון

    התשובה המדוייקת היא כיוון השיכוב הגאולגי של רכסי ההרים ממערב לקו פרשת המים. קו זה נוטה למזרח ומוליך את מי הגשמים לכיוון בקע ים המלח ולא למערב. לכן כמעט ואין מעיינות באזור השפלה

  • ציפי

    לא לגמרי מדויק.

    לא לגמרי מדויק.
    השטפונות נגרמים על ידי נגר עילי, ולא על ידי המים שזורמים בעומק הקרקע. המים שבעומק השכבות תורמים לשפיעת המעיינות שבמדבר יהודה ולא למי השטפונות.