ב-28 באוקטובר התפרסמה כתבה באתר החדשות ynet, תחת הכותרת "מחקר אמריקני: טבעונות פוגעת בפוריות הגבר". אותה כתבה בכותרת קצת אחרת פורסמה באותו יום גם בכפולת האמצע של "ידיעות אחרונות". בכתבות נדון מאמר מכתב העת "Fertility and Sterility" שבחן את השאלה אם תזונה טבעונית גורמת לירידה בפוריות. בפועל לקחו מאמר בעל רמה מדעית ירודה, שאי אפשר להסיק ממנו מסקנות, והפיקו ממנו כותרת סנסציונית עם מסקנות מרחיקות לכת אבל מופרכות לחלוטין.
המאמר לקח קבוצה של 474 אנשים באזור שתוחלת החיים בו ארוכה והצמחונים והטבעונים בו אוכלים 3.5 מנות של תחליפי בשר בממוצע בשבוע ובחן אצל הגברים כמה מדדים של פוריות, כמו תנועתיות הזרע, ספירת זרע וכו'. ממצאי המחקר העלו שאצל צמחונים וטבעונים חלה ירידה במדדי הפוריות הנ"ל, אך האם באמת ניתן להסיק מכך שתזונה טבעונית גורמת לירידה בפוריות?
נתחיל בתשובה – חד-משמעית לא!
במדגם שנבדק היו רק 26 צמחונים וחמישה טבעונים – מספרים נמוכים מאוד שקשה מאוד להסיק מהם מסקנות סטטיסטיות תקפות. טעות המדגם בקבוצה שכזאת יכול להיות דרמטית והם אינם יכולים לייצג את כל האוכלוסייה הטבעונית או הצמחונית.
מדדי הפוריות משתנים מאדם לאדם, ומספיק שאצל שניים-שלושה מהנבדקים הטבעונים תהיה ספירת זרע נמוכה מסיבה מקרית כלשהי כדי להטות את התוצאה באופן דרמטי. כשעורכים מחקר סטטיסטי צריך לבחור אוכלוסייה גדולה מספיק כדי לנטרל עד כמה שניתן טעויות בדגימה. וחשוב מכך, השינויים במדדי הפוריות נמצאים עדיין בטווח הנורמה, כך שניתן לייחס אותם לשונות טבעית באוכלוסייה – בעיקר לאור גודל המדגם הלא מספק.
בעיה משמעותית נוספת בהסקת מסקנות ממחקר שכזה היא אופיו של המחקר עצמו. לקחו כאן אוכלוסייה וניסו לקשור בין מתאם אחד (אופי התזונה) לתוצאה אחת (רמת הפוריות). זוהי הטיה לוגית מפורסמת שנקראת בלטינית "Cum hoc ergo propte hoc" (יחד עם זה ולכן בגלל זה).
אם לשתי קבוצות יש שני מאפיינים דומים, זה לא אומר בהכרח שיש ביניהם קשר. אמנם ייתכן שהקשר קיים, אבל ייתכן גם שיש גורם שלישי שקושר ביניהם – למשל פריט מזון ספציפי, רכיבה על אופניים או אפילו מוצא אתני משותף. יכול גם מאוד להיות שאין ביניהם שום קשר. הדרך היחידה לקבוע את זה היא באמצעות ניסוי מבוקר היטב – שלא כמו המחקר שהוצג במאמר הזה.
במסקנות המחקר נטען שהירידה בפוריות נובעת משילוב של צריכה מוגברת של פיטואסטרוגנים (תרכובות דמויות ההורמון הנשי אסטרוגן המצויות בסויה ובמוצריה) ומצריכה גבוהה של שיירים כימיים של חומרי הדברה הנמצאים בפירות וירקות. המסקנות האלה שנויות במחלוקת. לגבי צריכת פיטואסטרוגנים אין עדיין תוצאות מכריעות. קיימים מחקרים שטוענים שצריכת פיטואסרוגנים משפיעה על פוריות הגבר ואחרים לא מצאו קשר בין השניים. גם מחקרים שתומכים בקשר בין פיטואסרוגנים וירידה בפוריות מסייגים את מסקנותיהם ומציינים שיש לקחת בחשבון גורמים סביבתיים ותזונתיים נוספים.
אם כך, לפי המחקרים האלה , כדי שצריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים תשפיע על בני אדם צריכים להימצא גורמים נוספים, כגון כימיקלים אחרים שמשבשים את פעילות הבלוטות או נטייה גנטית. רוב המחקרים מסכימים על דבר אחד – יש להמשיך לחקור את ההשפעה של פיטואסטרוגנים על פוריות של גברים ונשים גם יחד, מכיוון שנכון להיום אין מספיק נתונים כדי לצאת במסקנות גורפות.
לגבי השפעות כלליות של התזונה על פוריות הגבר, ובפרט בתזונה צמחונית מול תזונה "בשרית", גם כאן הדעות חלוקות. סקירה של מחקרים עדכניים מהשנים 2014-2012 העלתה ממצאים סותרים בנוגע לקשר בין טבעונות ואי-פוריות. מחקר שהשווה את הדיאטה המערבית (המבוססת על צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד, דגנים, פיצות, חטיפים ומשקאות קלים ועתירי קלוריות) לבין דיאטה מאוזנת (צריכה גבוהה של דגים, עוף, פירות וירקות, קטניות וחיטה מלאה), הראה קשר בין הדיאטה המאוזנת לתנועתיות הזרע, אך לא לפרמטרים אחרים של פוריות.
מחקר אחר מצא שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן, ובעיקר גבינות קשות ושמנות, הייתה קשורה לירידה באיכות הזרע של גברים צעירים ובריאים. ומחקר נוסף מצא קשר בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן לעלייה באיכות הזרע. עוד מחקר הראה שצריכת בשר מעובד הייתה קשורה לירידה באיכות הזרע ואילו אצל צרכני דגים, בעיקר על חשבון בשר מעובד, איכות הזרע הייתה גבוהה יותר.
בשורה התחתונה, יכול להיות שתזונה טבעונית פוגעת בפוריות, יכול להיות שהיא משפרת את הפוריות ויכול להיות שאין לה שום השפעה על הפוריות. מה שבטוח הוא מאוסף המחקרים שהוצג בכתבה החדשותית הזו אי אפשר להסיק דבר.
ד"ר ארז גרטי, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע
בת חן וולף, דיאטנית קלינית מוסמכת, המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
