פעמים רבות אנחנו נתקלים בכותרות בסגנון "אכול שום ולא תחלה בסרטן" או "מיצים טבעיים דוחים הזדקנות". מאחורי רובן אמנם עומדים מחקרים מדעיים אמיתיים, אך עורך העיתון הדביק להם כותרת סנסציונית כדי שיהיו מעניינים יותר לקהל הרחב. לצערנו הרב, ברוב המקרים ההבטחה הגדולה של הכותרות הללו מתבררת כאשליה, ובפועל לרוב סוגי המזון אין יכולת פלאית לרפא אותנו ממחלות או להרוג אותנו כל עוד אנחנו עושים בהם שימוש סביר. לא פעם המחקרים האלה גם סותרים מחקרים אחרים שפורסמו שבוע קודם, דבר שיוצר בלבול בקרב הקוראים.

על פי רוב, המחקרים העומדים מאחורי כותרות מסוג זה הם מחקרים אפידימיולוגיים או אקולוגיים, כלומר מחקרים שלוקחים קבוצה גדולה של נבדקים בעלי מכנה משותף מסוים, למשל סוג כלשהו של תזונה, ובודקים אצלם פרמטרים כמו משקל, רמות סוכר, תחלואה או תמותה. במחקרים מהסוג הזה אין לחוקרים יכולת אמיתית לשלוט על פרמטרים אחרים, ולפעמים זה מוביל להטיות.

הסרטון שלפנינו מסביר את ההבדל בין מחקר קליני למחקר אפידימיולוגי, מראה אלו הטיות עלולות להשפיע על מחקרים כאלה ומדגיש עד כמה חשוב לקרוא בין השורות.

ההרצאה הועברה בידי דיוויד שוורץ במסגרת פרויקט TEDed

ד"ר ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

 



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

5 תגובות

  • יובל הוכשנברג

    כל מחקר מוטה מיסודו

    כל מחקר מוטה מיסודו.
    ברגע שנפתח חוש נוסף דרכו נוכל להשיג את מה שאנו חוקרים מכיוון שאת גילוי התוצאה נוכל לחוות על עצמנו, אז נוכל לומר שאנו עוסקים במדע טהור ואמיתי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    גם כאשר נחווה את התוצאות על עצמנו נהיה כבולים בתחושות שלנו והתוצאות תהינה מוטות

  • יובל הוכשנברג

    תשובה לתגובה

    אני מסכים עם תשובתך.
    יחד עם זאת קיים הבדל בין דבר שנמצא מבחוץ ואותו אני חוקר, לדבר שנחווה מבפנים ואותו אני משיג.
    מבחוץ - אני צופה
    מבפנים - אני משיג
    השגה = הרמה העמוקה ביותר של הידיעה
    ולכן: דווקא צפיה מבחוץ תהיה בד"כ כקבועה
    ודווקא השגה מבפנים תשתנה.
    למה? (כביכול זה הפוך למה שציפיתי) מכיוון שכל פעם שאני אשתנה כך גם המחקר שלי ישתנה. ולכן אתה צודק, נהיה כבולים בתחושותינו אך יחד עם זאת כל פעם נתקרב לאותו המקור, השורש שממנו השתלשלה התוצאה לאותה חוויה שאני חווה על עצמי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    נהפוך הוא

    כאשר אתה עורך ניסוי עם כל הביקורות באמצעות כלים אובייקטיביים התוצאה הרבה יותר אמינה מאשר עם אתה "חש אותה"

  • יובל הוכשנברג

    בניית הכלי האובייקטיבי - בתוך האדם

    אלא אם כן בנית בתוכך את אותו הכלי האובייקטיבי
    ואז אתה לא תופס את התמונה האוביקטיבית עליה אתה מדבר.
    נגיד אתה רואה כוס. אוקי, אתה יכול לחקור אותה בכלים חיצוניים אוביקטיבים ולהסיק תוצאות
    מצד שני התפיסה שלנו מוגבלת. ואם הייתי בונה בתוכי כלי נוסף לתפיסת המציאות, אז חוץ מהכוס שהייתי רואה בחוש הראייה, הייתי יכול לגלות מימד נוסף. והכוס שאני רואה בחוש העין? היא רק תוצאה של התפעלות החוש שלי על משהו שאין לא יודע מה הוא.
    מה השתנה? הרצון שלי, הרצון - הכוח שמניע את העולם.
    אני רעב, מבצע פעולה והולך למקרר, לפני זה היתה מחשבה שכיוונה את הפעולה, ולפני המחשבה? הרצון. תמיד יהיה הראשוני לכל פעולה. נגיד באופן תיאורטי אם אעשה מניפולציה על הרצון שלי ואשנה אותו, תשתנה התפיסה שלי, אם תשתנה התפיסה שלי, אני אשיג לא רק את החומר (נגיד הכוס במקרה שלנו) אלא את הסיבה הראשונית שבגללה קיבלה את השם כוס.
    אתה לבטח תגיד: השם ניתן בצורה אקראית
    אני אגיד: לכל דבר בעולם שלנו, לכל שם, קיים שורש קדום. והתכלית שלנו ושל האנושות בסוף התפתחותינו היא רק לגלות פרדיגמה חדשה לתפיסת המציאות,ובסך הכול להשיג את מה שכבר קיים