בעשורים האחרונים הועלתה השאלה אם צריכת חלב ומוצריו קשורה להגדלת הסבירות ללקות בסוגים מסוימים של סרטן. ההיגיון שמאחורי השאלה נובע מכך שהחלב הוא חומר עשיר מטבעו בהורמונים ובגורמי גדילה. יתר על כן, כיום החלב מועשר בהורמונים כמו אסטרוגן והורמון הגדילה (IGF), כחלק מהתהליכים שמעורבים בתהליך הייצור שלו. בכתבה הזו ננסה לסקור את הידע הקיים בתחום ואת עמדת ארגוני הבריאות בנושא הקשר שבין צריכת החלב לסרטן.

וראו גם: כמה עובדות על חלב   | איפה הסידן?


הורמונים במזון? |אילוסטרציה: Shutterstock (ההעתקה אסורה)

הורמון הגדילה של הבקר: BGH
ה- Bovine Growth Hormone (או בקיצור BGH) נמצא באופן טבעי בחלב הפרה ומסייע לפרות לייצר חלב. מדובר למעשה בחלבון שמופרש מבלוטת יותרת המוח של בעלי חיים ובני אדם וחיוני לגדילה התקינה שלהם, להתפתחות ולשמירה על הבריאות.

לפני כשישים שנה התגלה שהזרקת BGH לפרות מגבירה את ייצור החלב על ידי העלאת רמתו של ההורמון IGF. בשנות ה-80 של המאה הקודמת פותחה טכנולוגיה שאפשרה ייצור BGH סינתטי בכמויות גדולות ובשנת 1993 אושר השימוש המסחרי בו בארה"ב. באופן רשמי בישראל ובאירופה נאסר השימוש בהורמון הגדילה.

נכון להיום אין עדויות לכך ש-BGH שורד את תהליך העיכול בבני אדם, כך שהוא לא אמור להיות פעיל אחרי שעבר את מערכת העיכול. כמו כן, תהליך הפִּסְטוּר שעובר החלב הורס את פעילות ההורמון הזה. ולבסוף, נמצא שרמות ה-BGH בפרות שטופלו בו לא היו גבוהות יותר מאלה שנמצאו אצל פרות שלא טופלו.


מבנה תלת-ממדי של ההורמון BGH | תרשים: ויקיפדיה

חשוב גם לציין שה-BGH עצמו אינו פעיל בגופם של בני אדם, מכיוון שבגוף האדם לא קיים הקולטן שמזהה אותו. כלומר גם אם היינו סופגים אותו מחלב הפרה, הוא לא ישפיע על בריאותנו.

בצד ההשפעה על תנובת החלב נמצא ששימוש בהורמון גרם לעלייה התחלואה בדלקת העטינים אצל פרות ויצר אצלן בעיות ברבייה. דלקת העטינים מביאה לעלייה בשימוש באנטיביוטיקה, ששייריה מופרשים בחלב ובבשר הבקר. השפעת הנושא זה על בריאות בני האדם עדיין לא נבדקה באופן מקיף.

הורמון הגדילה: IGF
מקור חשוב יותר לדאגה היא העובדה כי חלב מפרות שטופלו ב- BGH מכיל רמות גבוהות של הורמון הגדילה IGF-1 (קיצור של Insulin-like Growth Factor 1). בעבר סברו ש-IGF-1 קשור להתפתחות של סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס, אולם מחקרים עדכניים לא הצליחו לאשש את הסברה הזאת. נכון להיום הקשר בין רמות IGF-1 בדם להתפתחות סרטן אינו ברור.

האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) ניסחה נייר עמדה שמטרתו לענות על השאלה אם חלב מפרות שטופלו ב-BGH גורם לעלייה ברמות ה- IGF-1 אצל בני אדם ואם העלייה הזאת עלולה להגביר את הסיכון לסרטן אצל בני אדם ששותים חלב פרה. על פי האגודה, בכמה מחקרים נמצאה עלייה של כעשרה אחוזים ברמות ה-IGF-1 בדם של מבוגרים ששתו חלב בהשוואה לאלה שלא שתו חלב. אולם ממצאים דומים דווחו גם אצל אנשים ששתו חלב סויה, כך שייתכן שהעלייה ברמת ההורמון נובעת מהנוכחות של חלבון, מינרלים או גורמים אחרים בחלב שאינם קשורים ל-BGH. נכון להיום לא ברור אם צריכת חלב מעלה את כמות ה- IGF-1 בדם לרמות שעלולות להגדיל את הסיכון לסרטן, עם או טיפול ב-BGH או בלעדיו.


מבנה תלת-ממדי של ההורמון IGF1 | תרשים: Emw, ויקיפדיה

בחלב מפרות שטופלו ב-BGH נראית עלייה קלה ברמות ההורמון IGF-1 לעומת פרות שלא טופלו. חשוב לציין גם ש-IGF-1 לא נהרס כתוצאה מפסטור החלב. עם זאת, לא ידוע מה כמות ההורמון הפעיל שנספגת במערכת העיכול של בני האדם, מכיוון שיש להביא בחשבון את העובדה שמערכת העיכול עצמה עלולה לפגוע בפעילות של ה-IGF-1, ומכאן בספיגה שלו.

לפי הערכה, רמת ה-IGF-1 שסופגים בני אדם שניזונים מחלב פרות שטופלו ב-BGH (בהנחה שנספג במלואו) עומדת על כ-0.09 אחוז מכמות ה- IGF-1 שמיוצר מדי יום בגוף של אדם בוגר. לפי חישוב שערך מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עולה שאצל פעוטות אנושיים, החלב מפרות שטופלו ב-BGH בתנאי ספיגה אופטימליים מייצג פחות מאחוז אחד מייצור ה- IGF-1 היומי בגופם.

לסיכום נייר העמדה של ה-ACS, עד כה לא הוכח מחקרית שחלב מפרות שטופלו ב-BGH העלה את רמת ה-IGF-1 אצל בני אדם בצורה מובהקת או תרם לסיכון שלהם לחלות בסרטן.

השפעה עקיפה של רכיבי חלב על גורמי סיכון לתחלואה ותמותה
אף שלא קיימת הוכחה חותכת ש-BGH או IGF-1 שמקורם בחלב עצמו משפיעים על הבריאות, חוקרים מסוימים סבורים שלרכיבי החלב הפעילים ביולוגית יש השפעה ניכרת על תחלואה ותמותה בעולם המערבי. יש הטוענים שרכיבים של חלב הפרה, וביניהם חלבון החלב, גורמים לשינויים בציר ההורמונלי שבין האינסולין להורמון הגדילה ו- IGF-1 אצל בני אדם.

מחקרים הראו עלייה ברמות של IGF-1 בדם אחרי צריכה של חלב. במאמר סקירה נמצא שהחלב משפיע על גדילה לינארית, הן במצבי תת-תזונה אצל ילדים ממדינות מתפתחות והן אצל ילדים שהתזונה שלהם תקינה. את האפקט ייחסו להשפעה של צריכת החלב על עלייה ברמות ה- IGF-1 בדם. כמו כן יש חוקרים שטוענים שחלבון החלב (קזאין וחלבוני ה-whey) משפיע על מערכת האותות של אינסולין ו- IGF-1 בכך שהוא מעלה את רמות ה-IGF-1. הרמות הגבוהות האלה משבשות את הבקרה של ציר האינסולין-IGF-1 על מערכת החיסון ועל תופעות כמו גדילה, סוכרת, השמנה, סרטן ומחלות נוירו-דגנרטיביות.

עם זאת חשוב גם לציין שגם אם שתיית חלב אכן מעלה את רמות ה-IGF-1, חוקרים טוענים שהתרומה הזאת עדיין נמוכה בהרבה מההבדלים הרגילים בייצור IGF-1 בין אנשים שונים. כלומר הגנטיקה של ייצור ה-IGF-1 משפיעה יותר מצריכת החלב. אצל אדם שייצור ה- IGF-1 שלו גבוה, עדיין תהיה רמה גבוהה יותר של IGF-1 לעומת אדם אחר שצורך כמויות גדולות של חלב באופן יומיומי.

דו"ח שפרסמה קרן מחקר הסרטן העולמית בשנת 2007, סיכם שקיים קשר בין צריכת חלב לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס, וכמו כן קשר בין דיאטות עתירות בסידן לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ועדויות מדעיות מוגבלות לקשר בין צריכת חלב לירידה בסיכון לסרטן שלפוחית השתן. לגבי סוגי סרטן נוספים לא היו מספיק עדויות או שהממצאים שנאספו לא היו חותכים מספיק.

למרות הממצאים על קשר בין שתיית חלב פרה לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית, המדענים מתקשים למצוא גורם אחד שיסביר את הקשר הזה, בעיקר מכיוון שהחלב כל כך עשיר בהורמונים, גורמי גדילה וכימיקלים אחרים בעלי פעילות ביולוגית.

בנוגע לקשר בין דיאטות עתירות סידן לסרטן הערמונית הועלו כמה חשודים נוספים שקיימים בחלב ועלולים להשפיע על התפתחות המחלה. צריכה גבוהה של סידן נחשבת לגורם סיכון, כיוון שסידן מדכא את ההפיכה של ויטמין D מסוג 25(OH) לוויטמין D מסוג 1, 25(OH)2, שמיוחסת לו השפעה אנטי-סרטנית בסרטן הערמונית. בנוסף, כיוון שדיאטות עתירות בסידן (למשל מוצרי חלב) עתירות גם בזרחן, עלתה ההשערה שדווקא תכולת הזרחן הגבוהה, שמשפיעה ישירות על ריכוז הזרחן בדם (בניגוד לסידן מהתזונה שאינו משפיע ישירות על ריכוז הסידן בדם) היא האשמה בעלייה בסיכון לסרטן הערמונית.

נוסף על הסידן הועלתה השערה שכמות השומן הגבוהה יחסית שקיימת במוצרי חלב והכמות הגבוהה של ההורמונים בחלב עשויים אף הם להשפיע על התחלואה בסרטן הערמונית. אולם מחקר שריכז תוצאות מ-41 מדינות הראה שדווקא החלק נטול השומן של החלב הוא זה שקשור לעלייה בתמותה מסרטן הערמונית. כלומר, נראה שלא זה הרכיב בחלב שקשור לסרטן הערמונית.


אילוסטרציה: Shutterstock (ההעתקה אסורה)

הורמוני מין בחלב וסרטן שמושפע מהורמונים
אסטרוגנים (הורמוני מין נשיים) עלולים לעודד את ההתפתחות של גידולים בעיקר בסוגי סרטן שרגישים להורמונים, כגון סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן השחלות. לאסטרוגנים שנכנסים לגוף ממקורות חיצוניים כגון זיהומים סביבתיים או מזון מייחסים בשנים האחרונות השפעה מחזקת על התחלואה בהם. נטען ש-80-60 אחוז מהאסטרוגנים בדיאטה המערבית מקורם בחלב ומוצריו. ההורמונים האלה נחשבים הרבה יותר פעילים מהכימיקלים דמויי-האסטרוגנים שנמצאים בזיהום סביבתי ומשפיעים על מערכת הרבייה.

חלב פרה מכיל כיום כמויות ניכרות של אסטרוגנים, בעיקר מאחר שממשיכים לחלוב פרות גם לקראת סוף ההיריון שלהן, בתקופה שבה ריכוז האסטרוגנים בדם ובעקבות זאת גם בחלב עולה. תהליכי הפסטור לא הורסים לגמרי את הפעילות של האסטרוגנים האלה.

במחקר שבדק את תכולת האסטרוגנים בחלב נמצא שרובם עברו שינוי כימי שגורם להם להיות פחות פעילים מבחינה הורמונלית. אולם מדובר בשינויים הפיכים והאסטרוגנים יכולים לחזור לצורתם הפעילה. כמו כן, הצורות הפחות פעילות דווקא יציבות יותר בדם בהשוואה לאסטרוגנים הפעילים.

קשה לבדוק את ההשפעה שיש לצריכת חלב על רמות האסטרוגן בדם, כיוון שהרמות האלה מושפעות מגורמים חיצוניים אחרים וכמובן מגורמים פנימיים בגוף עצמו. מחקרים שהשוו רמות אסטרוגנים בדם של אוכלוסיות שניזונות מכמויות גבוהות של חלב בהשוואה לאוכלוסיות שאינן צורכות חלב כמעט כלל הראו שבקבוצות שצרכו יותר חלב נמצאו רמות גבוהות יותר של אסטרוגנים בדם.

נוסף על האסטרוגנים נמצאים בחלב גם הורמוני מין זכריים (אנדרוגנים. הורמוני המין הזכריים שבחלב יכולים להעלות את מספר הקולטנים לאסטרוגן בגוף, וכך לתרום להשפעה של האסטרוגנים, כולל אלה שמגיעים מחלב, על התפתחות גידולים.


הורמוני מין אסטרוגנים | תרשים: Shutterstock (ההעתקה אסורה)

יש לציין שלמרות העדויות המחקריות והאפידמיולוגיות שקושרות אסטרוגן וטסטוסטרון (אחד מהורמוני המין הזכריים) כגורמי סיכון לסרטן הערמונית, המנגנון שבו האסטרוגן משפיע על התפתחות הסרטן הזה עדיין אינו ברור לגמרי לחוקרים.

סיכום
כיוון שהידע הקיים על הפעילות הביולוגית של חלב נמצא עדיין בחיתוליו, נראה שכל אדם ששוקל לצרוך חלב ומוצריו נדרש להפעיל את שיקול דעתו. נכון להיום אין נתונים ודאיים לגבי בטיחותו או לגבי השפעותיו השליליות והחיוביות, כך שכל צרכן חלב צריך להחליט לבדו אם יתרונותיו עולים על חסרונותיו.

נכון להיום קיימות עדויות סותרות לגבי היתרונות והחסרונות של החלב גם יחד. חלק מההשפעות המיוחסות לחלב הן השערות בלבד ועדיין אין מספיק ראיולת שיגבו אותן. מצד שני, אין להתעלם מכך שבעשורים האחרונים קיימת עלייה בנוכחות של חומרים בעלי פעילות ביולוגית בחלב שיכולים להשפיע על תהליכים בגוף האדם, כתוצאה מתיעוש התהליך של הפקת החלב מפרות.

אין ספק שנחוץ גוף של נתונים מדעים בלתי מוטים שיבסס המלצות ומסקנות חותכות לגבי ההשערות הקיימות. יש לבחון את ההמלצות גם לאור השינויים שחלו בתעשיית החלב בעשורים האחרונים ולשקול תהליכים שיסייעו לנטרל את ההשפעה שיש לחומרים הפעילים ביולוגית בחלב וכך לבסס את בטיחותו לצרכנים.

בת חן וולף, דיאטנית קלינית מוסמכת
דוקטורנטית, המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
 

10 תגובות

  • שווה בדיקה נוספת

    'מחקר סין' הוכיח חד משמעית את הקשר בין קזאין (חלבון החלב) וסרטן

    בת חן שלום, פרופ' קולין קמפבל, פרופ' לביוכימיה, ערך עם 3 אוניברסיטאות ו-350 מדענים וחוקרים מחקר אפידמיולוגי מקיף במשך 3 עשורים.
    תמצית המחקר מובאת בספרו 'מחקר סין' (תורגם לעברית) והמחקר מוכיח (ונבדק שוש ושוב עם עכברי מעבדה) שהחלב ומוצריו גורם למגוון מחלות ובראשן סוכרת וסרטן.

  • נירה כלב

    אנטיביוטיקה בחלב

    האם יש בארץ חלב אורגני , כזה שהפרות או הכבשים או הבקר, לא קיבלוBGH
    ולא קיבלו אנטיביוטיקה?
    כמו שקונים ביצי חופש אורגניות.

  • טלי

    מפריעים לי אי דיוקים

    שכנראה נובעים מחוסר ידע של מה שקורה בענף החלב בארץ.
    הורמון גדילה לא בשימוש כבר לא מעט שנים.
    מהכתבה נראה שנרמז שלמרות שהשימוש אסור, לא ידוע מה קורה בשטח.
    אז בשטח אין. לא משתמשים בארץ חד משמעית.
    בחדשי ההריון האחרונים הפרה לא נחלבת ומקבלת מנוחה לקראת התחלובה הבאה.
    לא ברור לי על אילו תוספות של הורמונים דובר בהקשר של תיעוש משק החלב.
    להפך, יש מודעות גבוהה הרבה יותר למה שעובר בחלב.
    וכמובן שהרמז על אנטיביוטיקה בחלב (בהקשר של דלקות עטין שנגרמות מהורמון גדילה שלא קיים...) מופרך לגמרי.
    לדעתי יש מקום לערוך ולתקן.
    ואולי גם לבדוק מחקרים עדכניים מהשנים שחלפו מאז פרסום המאמר.

  • אנונימי

    בת-חן שלום,

    בת-חן שלום,
    האם יכול להוות מקור לאסטרוגן ולפרוגסטרון טבעיים ולחיזוק בלוטת האדרנל, בגיל המעבר?

  • דודו כהן

    שאלה בנושא גבינות

    שלום בת-חן ,
    ראשית הכתבות שלך בנושא החלב מעניינות מאוד והן כתובות בצורה מובנת ובזהירות מדעית - בהצלחה !
    אני עוסק בריצה למרחקים בינוניים ולמיטב ידיעתי חלבון החלב נספג היטב בגוף ואף טוב יותר מכל מקור חלבון אחר
    לכן עיקר אספקת החלבון שלי מגיעה מגבינות (5-9% שומן)
    האם בשל ריכוז גבוה של מוצקיים מהחלב יש בגבינות כמות גדולה יותר של הורמונים ?
    או אולי בתהליך הייצור שלהן יש אפקט של ניטרול החומרים הזרים ?
    תודה האם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןבת חן וולף

    תשובה

    דודו שלום,
    אני שמחה שמצאת את הכתבה מועילה. לגבי נטרול ההורמונים, זה לא מבוצע. ייתכן כי בתהליך הייצור יש שלב שפוגע בהם, אבל לא משהו מכוון ע"י היצרנים. קשה לי להאמין שנוכחות מוצקי החלב גורמת לעלייה בריכוז ההורמונים. בלי קשר, תמיד קיימת האפשרות של תוסף תזונה של קזאין שהוא חלבון החלב, אבל עדיף לצרוך את החלבון ממוצרי חלב בגלל יתרונות נוספים כמו סידן וזרחן.
    בהצלחה

  • צביקה קרני

    מה לגבי חלב עיזים?

    שלום רב,
    אני מבין כי המחקר נעשה רק על חלב פרות. אני מבין כי חלב עיזים הוא קרוב יותר לחלב אם. האם אתם יכולים לומר המחקר (שגם הוא לא ממש "החלטי") הזה תקף, פחות או יותר, לחלב עיזים, או שזהו "סיפור" אחר לגמרי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןבת חן וולף

    תשובה

    צביקה שלום,
    הכתבה עוסקת בעצם בנוכחות הורמונים בחלב פרה. בחלב מכל סוג, גם בחלב אם, נמצא הורמון גדילה ברמות כאלה ואחרות, כיוון שמטרתו של החלב היא בראש ובראשונה לספק את המזון הבלעדי עבור הצאצא. כיוון שכך, תמיד יהיה הורמון גדילה, כי מטרת החלב לעודד את גדילתו של הרך הנולד. הבעיה מתחילה כאשר קיימת סכנה להימצאות רמות גבוהות מדי של הורמוני מין וגדילה, אם כתוצאה מתהליכי הפקת החלב מהחיות (הפקת חלב מפרות הרות לצורך הדוגמה) ואם בגלל שבעבר היה נהוג לתת הורמון גדילה. בכל מקרה, לגבי חלב עיזים, לא ידוע לי שהוא דומה לחלב אם. עד כמה שידוע לי רק חלב אם דומה לחלב אם והוא היחיד בעצם שמתאים ב100% בהרכבו מבחינת חומצות שומן, הורמוני גדילה וכו, עבור בני אדם. לגבי נוכחות ורמות הורמוני גדילה ומין בחלב עיזים, אני מניחה שהדבר תלוי בתנאים בהם מגדלים את העיזים ובתעשיית חלב העיזים ותהליכי הפקתו, שלגביהם אין לי מידע ונתונים לצערי.
    לא הצלחתי למצוא מחקרים בנושא.

  • גדעון פרלמן

    חלב או גבינה ?

    חליתי בסרטן הערמונית בצורתו האלימה ונשארו לי , לפי הספרות, שנה ורבע לחיות. תקופה ארוכה לפני כן לא אכלתי מוצרי חלב. התחלתי לאבד ברזל ולהיחלש, סירבתי להקרנות וסירוס כימי ופניתי לשרה חמו. אחד מהצעותיה היה 250 גרם גבינה ליום: תוך 3 ימים התחזקתי. מאז עברו 5 שנים ואני בריא לגמרי וממשיך לאכל גבינה. כמובן אי אפשר ללמוד כלום ממקרה בודד, אבל שרה חמו עזרה להרבה מאד חולים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אכן אי אפשר ללמוד ממקרה בודד

    במיוחד בגלל שחסר מידע על הסיפור שלך, יתרה מכך שינוי תזונתי הוא מאוד לא מומלץ כטיפול יחיד במחלת הסרטן (וזאת בלשון המעטה)