מאז שחר ימי האנושות ועד היום השמיים והכוכבים ריתקו והקסימו את בני האדם. העוצמה, היופי והמסתורין שחבויים להם אי שם למעלה בשמיים, בירח, בשמש ובכוכבים שימשו מאז ומתמיד מקור ובסיס לתיאוריות ולאמונות שניסו לקשור את גורל הארץ ויושביה עם התנהגות השמיים והכוכבים. התזוזה היומיומית של השמש ממזרח למערב, השינוי המחזורי של צורת הירח והשינוי בדפוסי הכוכבים בשמיים הם רק כמה מהדברים שעוררו את סקרנותם בשל בני האדם וגרמו להם לחפש הסברים להתנהגות החידתית של השמש, הירח והכוכבים.
בעת העתיקה, המונח "אסטרולוגיה" או "תורת הכוכבים" (אסטרו=כוכב; לוגוס=תורה) התייחס לתחום העוסק בהתבוננות בגרמי השמיים. על פי ההגדרה המקובלת, אסטרולוגיה היא סוג של ניבוי המתבסס על התיאוריה שלפיה מקומם ותנועתם של גרמי השמיים (שמש, ירח, כוכבים ופלנטות) משפיעים על חייו של האדם החל מרגע לידתו.
בתחילת דרכה האסטרולוגיה לא הייתה שונה בהרבה מהאסטרונומיה, שכן שני התחומים הסתמכו על צפייה ממושכת בכוכבים ובגרמי השמיים בניסיון להסביר את התנהגותם. אולם גישתה של האסטרונומיה היתה מתמטית ביסודה, בעוד גישת האסטרולוגיה נחשבה יותר פילוסופית.
הפער בין שתי הגישות הלך והתעצם עם השנים, וכיום אסטרונומיה היא תחום מדעי לכל דבר ועניין בעוד האסטרולוגיה נתפסת כגישה לא מדעית בעליל. למעשה, אנשים רבים, ביניהם אנשי מדע, טוענים שהאסטרולוגיה היא תחום מופרך שאינו יכול לנבא או לחזות תהליכים באופן שיטתי ונכון מכיוון שהוא איננו מדעי בבסיסו.
האם יש צדק בטענה זו, או שמא האסטרולוגיה באמת יכולה לנבא את מסלול חייהם של אנשים באמצעות התבוננות בהתנהגותם של הכוכבים?
הנה העובדות. תשפטו בעצמכם.
ההיסטוריה של האסטרולוגיה
האסטרולוגיה ויסודותיה הבסיסיים ביותר – סימני מערכות הכוכבים, זריחה ושקיעת החמה, זהות כוכבי הלכת (הפלנטות) ועוד – התפתחו ככל הנראה במסופוטמיה (האזור שבין נהרות הפרת והחידקל) בסביבות האלף השלישי לפני הספירה. מאוחר יותר היוונים שכללו את התחום ופתחו אותו על סמך מודלים שהוסיפו לאסטרולוגיה ממד נוסף של זוויות ומרחקים בין כוכבי לכת ומערכות כוכבים.
מסעות הכיבושים הגדולים של אלכסנדר הגדול הביאו להפצת האסטרולוגיה למקומות רבים ומרוחקים בכל רחבי העולם הקדום. בהודו, למשל, המפגש בין הידע הקוסמולוגי המקומי לאסטרולוגיה היוונית שינה אותה ויצר את האסטרולוגיה ההודית. זרועותיה הארוכות של האסטרולוגיה הגיעו למקומות רבים, כמו העולם הערבי והאימפריה הרומית, שהושפעו ממנה והשפיעו עליה. ההשפעות הרבות שעברו על התחום במשך השנים, ביניהן השפעות מיסטיות רבות, הפכו אותו לאסטרולוגיה המוכרת לנו כיום.
אסטרולוגיה כשיטת ניבוי
אבות אבותינו נעזרו רבות באסטרולוגיה על מנת לנבא אירועים כמו שיטפונות או בצורת שיכלו לפגוע בהם וביבוליהם. במצרים העתיקה, למשל, הסתמכו על הכוכבים כדי לנבא מתי הנילוס יעלה על גדותיו ויפגע בחקלאות. ההצלחה החלקית של האסטרולוגיה בניבוי תופעות טבע שפגעו בשגרת חייהם של בני האדם בעת העתיקה תרמה רבות לפופולריות שלה.
כיום אנו יודעים שתנועת הירח אכן משפיעה על תהליכים כמו גאות ושפל, אך האם העובדה הזו מחזקת את הטענה שהאסטרולוגיה באמת יכולה לשמש ככלי לניבוי תהליכים ותופעות טבע, או שמא הצלחתה הייתה מקרית בלבד?
בעת העתיקה אנשים אכן הצטיינו בהתבוננות בכוכבים, אך לא באמת יכלו להסביר את רוב הדברים שראו – שינוי הצורה המחזורי של הירח, השינוי במבני מערכות הכוכבים, הופעתם של מטאורים ועוד. בנוסף, הדרך שבה הבינו את היקום הייתה שגויה מיסודה והדעה הרווחת הייתה שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושכל גרמי השמיים – השמש, הירח והכוכבים - סובבים סביבו (המודל הגיאוצנטרי של אריסטו). לכן, על מנת לספק הסברים לתצפיות שלהם, הם השתמשו בכלי היחידי שעמד לרשותם באותה תקופה – הדמיון.
האם הדמיון, מפותח ככל שיהיה, הוא אכן כלי אמין מספיק כדי לקבוע ולנבא תופעות משמעותיות כמו בצורת? אפילו היום, בעזרת כל הידע והטכנולוגיה העומדים לרשותנו, איננו יכולים לקבוע שבעוד שנה יתרחש שיטפון גדול. אלמלא כן יכולנו למנוע אסונות כבדים, כמו הצונאמי הקטלני בתאילנד ובאינדונזיה או רעידות אדמה ביפן.
הנחת היסוד השגויה לגבי מבנה היקום, יחד עם השימוש בדמיון ככלי לניתוח, הובילו את האסטרולוגים בעת העתיקה ליצור את אחד הכלים המשמעותיים ביותר שמשמשים את האסטרולוגיה עד היום – גלגל המזלות.
גלגל המזלות – הזודיאק
כשהקדמונים צפו בכוכבים הם זיהו בהם תבניות קבועות, שעל פיהן הם חילקו אותם לקבוצות הממוקמות באזורים שונים בשמיים. בעזרת הדמיון אפשר היה לזהות כל מערכת כוכבים, בהתאם לסידור הכוכבים בה, ולדמות אותה כחיה או חפץ שכיום מוכרים לנו כמזלות, כגון מאזניים, עקרב וכן הלאה. עם זאת, ההנחה השגויה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ הובילה את האסטרולוגים לסדר את מערכות הכוכבים (המזלות) בצורת חגורה שמקיפה את כדור-הארץ. חגורת המזלות הזו סביב כדור הארץ נקראת גם זודיאק (מעגל של חיות), או בשמו המוכר יותר "גלגל המזלות".
גלגל המזלות (הזודיאק) המורכב מ-12 מזלות המייצגים קבוצות כוכבים שונות | תמונה: שאטרסוק
בפועל, תנועתו של כדור הארץ סביב השמש היא זו שמאפשרת לנו בערך פעם בחודש מערכת כוכבים אחרת בשמיים במקום שבו השמש נמצאת על פי האסטרולוגים. כך אפשר לקבוע את המזל של כל אדם בהתאם למיקומה של השמש בגלגל המזלות ביום שבו הוא נולד, ולבנות לו הורוסקופ – מפת לידה אסטרולוגית.
גלגל המזלות הוא כיום אחד הכלים העיקריים שבאמצעותם האסטרולוגים כותבים הורוסקופים בעיתונים או מנבאים תרחישים עתידיים. אף על פי שגלגל המזלות מסתמך על נתונים והסברים שגויים, רבים חשים שמה שמנבאים להם בהורוסקופים השבועיים אכן נכון עבורם, מנבא את עתידם ותורם לחייהם.
הכיצד?
הסיבה המרכזית לתופעה הזו היא הטיה מחשבתית שנקראת גם אפקט פורר (על שם הפסיכולוג ברטרם פורר). מדובר בתופעה שבה אנשים נוטים לאמץ תיאור אותו הם מחשיבים כחיובי ולקבוע שהוא נכון עבורם גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל עד כדי כך שהוא יכול להתאים למגוון רחב של אנשים.
סביר להניח, למשל, שהתיאורים הבאים, שלקחנו עבורכם מהורוסקופ שבועי, מתאימים לרובכם כמעט בדיוק:
- "השבוע המחשבה שלכם צלולה ורעננה וללא טרדות מיותרות. תוכלו ליהנות סוף סוף מעיסוק בתחביבים שלכם ופשוט ליהנות מהחיים. אתם קורנים ומקרינים זאת לסביבה". (מזל טלה)
- "קשה לכם לשמור על קור רוח, בעיקר כאשר מדובר בהתמודדות עם אנשים כריזמטיים וחזקים מכם". (מזל תאומים)
- "השבוע תקדישו מזמנכם לבני משפחה הזקוקים לכם כאוויר לנשימה. אינכם ששים לעשות זאת בלב שלם, אולם המודעות שלכם לבריאות בני המשפחה ותחושת האחריות דורשות זאת מכם". (מזל שור)
מדע או פסאודו-מדע?
הגישה המדעית, מתבססת על תצפיות ועל תיאוריות שנבדקות ומנותחות בצורה אובייקטיבית ולא משוחדת, בלי ניסיון להצדיק את התיאוריה בכל מחיר. הפילוסוף קרל פופר הסביר שהנחה או תיאוריה היא מדעית בתנאי שהיא תנוסח באופן כזה שניתן יהיה להפריך אותה במקרה שהיא שגויה, כלומר, שלא תהיה נכונה בכל מצב.
ההנחות האסטרולוגיות אינן נחשבות מדעיות מכיוון שהן בנויות מראש כך שהן יכולות להסביר כל דבר, כלומר, הן תמיד תהיינה נכונות. לכן, אף על פי שברוב המוחלט של המקרים התחזיות האסטרולוגיות אינן מתקיימות, לעולם לא תשמעו אסטרולוג שיטען שהשיטה שעליה הוא מתבסס איננה נכונה. תמיד יימצא הסבר חלופי שינסה להצדיק את ההנחה האסטרולוגית הזו. מסיבה זו אסטרולוגיה נחשבת "פסאודו-מדע" (פסאודו=מזויף, מדומה).
במהלך השנים נבחנה נכונותה ותקפותה של האסטרולוגיה בזכוכית מגדלת והועמדה למבחן בידי מדענים וחוקרים רבים. אחד מאירועי המפתח במאבק בין המדע לאסטרולוגיה התרחש בשנת 1975, אז פורסמה הצהרה פומבית שתקפה את האסטרולוגיה וטענה שהיא מבוססת רק על קסמים ואמונות טפלות. ההצהרה לא הייתה משמעותית עד כדי כך אלמלא זהות החותמים עליה: 192 מדענים, מתוכם 19 זוכי פרס נובל.
כמה שנים מאוחר יותר, ב-1983, חקר צמד פסיכולוגים ממכללת דוסון בקנדה את אמינותו ותקפותו של ההורוסקופ השבועי. המחקר, שנערך על 366 סטודנטים, בדק אם יש אמת בתחזית ההורוסקופית השבועית. תוצאות המחקר העלו שלא נמצא כל קשר בין תחזיות ההורוסקופ השבועיות לבין המציאות.
מסקנות דומות התקבלו גם ממחקרים נוספים שבחנו את אמינותה ותקפותה של האסטרולוגיה ככלי המאפשר ניבוי אירועים עתידיים.
אז האם אפשר לסמוך על ניתוחים ותחזיות אסטרולוגיות?
אולי התשובה לכך תופיע בהורוסקופ השבועי הבא שלכם.
רן טבעוני
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
