לאחרונה פורסם שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן החליט להחזיר את הפלרת המים – החדרת חומצה פלואורידית למי השתייה, בטענה שהפעולה הזאת עוזרת לשמור על בריאות הפה של הציבור. הפעולה שלו מבטלת החלטה קודמת של שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, שהפסיקה רק לפני כשנה את הפלרת המים בישראל.

נדמה שהדעות בנושא הפלרת המים חלוקות, ושני הצדדים מביאים תימוכין לעמדתם בדמות מחקרים שונים וחוות דעת של אנשי מקצוע. נקדים ונאמר שיש כמובן צד פוליטי, חברתי ומוסרי משמעותי להחלטה כזאת, כמו בסוגיות רבות נוספות של בריאות הציבור. כאן לא נעסוק בפן הזה, למשל בשאלה אם נכון לכפות על הציבור ליטול מינונים מסוימים של פלואור במים כדי להגן עליו נגד עששת.

מהבחינה המדעית בלבד, מה האמת כאן? האם טענות המתנגדים והתומכים נכונות? האם הפלרה מסוכנת לבריאות, או שמא היא פעולה חיובית שעוזרת לשמור על בריאות השיניים של הציבור הרחב ללא סיכון משמעותי?

פלואור או חומצה?
בראיונות שנתנה השבוע בעקבות החלטת מחליפה בתפקיד אמרה ח"כ גרמן שלא מדובר בפלואור אלא בחומצה. כדי להבין את אמירתה, נבהיר בקצרה מהי הפלרה.

פלואור(F)  הוא יסוד כימי מקבוצת ההלוגנים. בטבע הוא מצוי כמוצק רק בתרכובת עם יסודות אחרים, או כיון עם מטען שלילי כשהוא מומס במים. יוני הפלואור יכולים להגיע למי השתייה באופן טבעי, אם מקורות המים נמצאים בסביבה עשירה בתרכובות המכילות פלואור, או בצורה מלאכותית על ידי הוספת פלואוריד, כלומר תרכובת שמכילה פלואור.

הפלואוריד העיקרי שבו משתמשים להפלרת מים הוא חומצה הקספלואורוסילית (H2SiF6). במים החומצה הזאת מתמוססת ומשחררת יוני פלואור (F-) ויון חיובי ממשפחת הסיליקטים שאינו שונה מהתוצר של המסה רגילה של סלעי גיר במים, כפי שקורה במי התהום בארצנו. נוכחות היונים האלו במים יכולה להיגרם באופן טבעי או מלאכותי.

חובת ההפלרה
בהמשך נתייחס לעומק לטענות שהפלרה יכולה להיות מסוכנת, אבל נציין כבר כאן שכל חומר רעיל במינונים מסוימים, אפילו מים או חמצן, כך שכשואלים אם חומרים מסוימים רעילים חובה להתייחס למינון שלהם.

אחת הטענות הנפוצות היא ש-97 אחוז ממדינות אירופה אינן מפלירות את המים שלהן. הנתון הזה מובא כסימוכין לכך שאין צורך להפליר מים בעולם המערבי. המידע הזה נכון, אבל חלקי. מדויק לומר שאין חובה חוקית להפליר מים ברוב מדינות אירופה, פרט לישראל ואירלנד, אבל צריך לזכור שהחובה הזאת היא עניין חוקתי ופוליטי שאינו קשור בהכרח ליתרונות או חסרונות בריאותיים אלה ואחרים. כמו כן יש אזורים רבים שההפלרה בהם טבעית ולא מצאתי בשום מקום עדויות על ניסיון להוריד את רמת הפלואור הטבעית במי השתייה.

גם אם נתעלם ממי שתייה שעשירים בפלואור באופן טבעי, ישראל היא ממש לא המדינה היחידה בעולם שמפלירה את המים שהיא מספקת לאזרחיה. כ-400 מיליון אנשים בעולם שותים מים מופלרים בצורה מלאכותית ב-27 מדינות ברחבי העולם. אזרחי ישראל הם בסך הכל שני אחוזים מכלל האנשים ששותים מים מופלרים מלאכותית.

לאיזון התמונה המצטיירת במדינות אירופה, אפשר להשוות את הנתונים עם אלה של ארה"ב, מדינה מערבית לכל דבר ועניין. כ-205 מיליון אזרחים אמריקאים שותים מים מופלרים, מהם עשרה מיליון שמי השתייה שלהם מופלרים באופן טבעי ולשאר מוחדר פלואוריד בצורה מלאכותית. כל מדינות ארה"ב מפלירות את מי השתייה במידה כלשהי וב-13 מהן קיימת חובת הפלרה. בסך הכול כ-75 אחוז מתושבי ארה"ב שותים מים מופלרים כבר יותר מחמישים שנה.

במבט-על, צריכת המים המופלרים בעולם נראית כך:

אחוזים מהאוכלוסייה שמקבלים הספקת מים מופלרים, באופן טבעי או מלאכותי. ██ 80–100% ██ 60–80% ██ 40–60% ██ 20–40% ██   1–20% ██ < 1% ██ לא ידוע | תרשים: ויקיפדיה

ועדת עדין
ועדת מומחים בראשות פרופ' אבנר עדין מונתה בעשור הקודם לבדוק את הסכנות והיתרונות של ההפלרה המלאכותית ומסרה את ממצאיה בשנת 2007. בשבוע שעבר טענה ח"כ גרמן שלפני הוועדה הובאו מחקרים שמראים שאין כל הבדל ברמות העששת כתוצאה מההפלרה ושהוועדה החליטה שיש לבטל את חובת ההפלרה. במציאות זה בפירוש לא מה שהוועדה קבעה.

בהמשך אפרט את המסקנות וההמלצות של ועדת עדין, אך לטובת העצלנים שבינינו אסכם אותן כבר כאן כמיטב הבנתי:

  1. על פי הוועדה אין כל סכנה בריאותית בהפלרה של מים במינונים שבהם ההפלרה נעשית בארץ.
  2. מחקרים שנעשו בארץ מראים שיפור די משמעותי במצב בריאות השן בערים שבהן המים מופלרים, בלי תופעות לוואי משמעותיות.
     

הוועדה המליצה, ברוב זעום, לבטל את חובת ההפלרה. הנימוק לא היה שהם חושבים שהיא לא יעילה או לא בטוחה כטיפול מונע לעששת, אלא משום שלדעת חבריה היא לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת. כלומר השיקול היה חוקתי ומוסרי, לא בריאותי.

וביתר פירוט?
אחרי סקירת מחקרים שונים ורבים, שלטענת חברי הוועדה היו ברובם הגדול באיכות מחקרית בינונית או נמוכה, הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:

  1. המחקרים לא מראים פגיעה בריאותית כלשהי כתוצאה מהפלרת מי שתייה.
  2. המחקרים הראו שבאזורים שהמים בהם מופלרים רואים עלייה של 15 אחוז בשיעור הילדים שאין להם סתימות בשיניים וירידה מתאימה במדד שעוסק בפגיעה בשיניים.
  3. רק במחקרים באיכות נמוכה נמצאה עלייה של 4 אחוזים בפלואורוזיס: תופעה אסתטית שמתאפיינת באובדן הברק או בהופעת כתמים בשיניים.
  4. ריכוז הפלואור במים המופלרים בארץ נמוך משמעותית מהריכוז המקסימלי המותר של פלואור במים שאינם מטופלים במדינות מפותחות.
  5. ניכרת ירידה כללית בהיקף העששת בעולם גם במדינות שמפלירות את המים וגם באלה שלא מפלירות.
  6. עם זאת, בחינה של נתונים מהארץ מעלה שנרשמה ירידה מובהקת של כ-25 אחוז במדד הפגיעה בשיניים באזורים בארץ שהמים בהם מופלרים לעומת שאר האזורים. בנוסף לא נרשמה עלייה מובהקת בתופעת הפלואורוזיס.
  7. הועלו טענות על כך שהתהליך אינו יעיל ושהשלכותיו הסביבתיות והבריאותיות לא נחקרו עד תום.


לאור זאת המליצה הוועדה:

  1. לקבוע ריכוז פלואור שישמש כתקן למי השתייה בארץ.
  2. להפליר מי ים מותפלים.
  3. ליזום מחקר נוסף על יעילות ההפלרה בישראל.
  4. לדון בנושא שוב בתוך חמש שנים.
  5. ברוב של שישה תומכים לעומת ארבעה מתנגדים ונמנע אחד הוחלט להמליץ לבטל את חובת ההפלרה שמוטלת על הרשויות המקומיות, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צרכי הציבור בכל מקום.
     

במחקר ההמשך שהוועדה הזמינה עלו הממצאים הבאים:

  1. קיימת ירידה מובהקת של כ-30 אחוז במדד הפגיעה בשיניים באזורים המופלרים בארץ לעומת אלו שאינם מופלרים.
  2. ההפלרה משפרת את בריאות השיניים בכל הערים, ובמיוחד בערים שהרמה הסוציואקונומית של תושביהן נמוכה.
  3. הסיכוי שילד לא יסבול מעששת גבוה פי שניים בעיר שהמים בה מופלרים.
  4. השיעור של פלואורוזיס השיניים בישראל נמוך בהרבה לעומת שיעורו בארה"ב.


אין ספק שהמחלוקת בארץ ובעולם בנושא ההפלרה המלאכותית של המים שרירה וקיימת, אבל חשוב להפריד בין תוצאות המחקרים שעשתה ועדת המומחים ושהראו שמדובר בשיטה יעילה ובטוחה למניעת עששת, לבין טענות פסאודו-מדעיות.

מעבר לנתונים המדעיים היבשים, הפלרה מלאכותית של מים מעלה שאלות מוסריות, חברתיות ופוליטיות, ולעתים השאלות הללו חשובות יותר מהשאלות המדעיות. בכל מקרה, כעת אני מקווה שמצוי בידיכם מידע מספק כדי לקבל החלטה מושכלת אם אתם תומכים בהפלרה או מתנגדים לה.

איתן אוקסנברג
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

82 תגובות

  • יפה

    הרעלת המים על ידי חומצה פלורוסיליצילית

    הכנסת שוטפת של חומצה פלורוסיליצילית למי השתיה, שהיא פסולת תעשייתית המכילה גם מתכות כבדות רעילות ושיירים של חומרים רדיואקטיביים במסווה של הפלרה מנוגדת לחוק כבוד האדם וחרותו.
    אין לכפות על אדם מתן תרופות ובוודאי חומרים רעילים הפוגעים מערכות הגוף.
    כל כך ברור.
    אין צידוק להרעלה הזאת.
    מי שרוצה שיטול את הפלואור.
    תזונה נכונה מעוטת סוכרים מונעת עששת.
    הכנסה של חומצה פלורוסיליצילית למים עושה חסד עם בעלי ההון, שלא יצטרכו להשקיע כלכלית בהטמנה יחודית של הרעלים בקרקע בדרך כזאת שלא יחלחלו למי התהום.

  • חוק העדר לכיוון...

    הפלואור הטבעי זה יון שמגיע למים מסלעים והוא אכן נחוץ, אבל

    הם משתמשים בשם היון (פלואור) הטבעי על סם מעבדה (החומצה הפלואורית) ומכבים לכולנו את יכולת החשיבה , ההטלת ספק, וההובלת שינויים אמיתיים משורשם.

  • הכבש מתעורר

    המרכיב העיקרי בפרוזאק הוא החומצה הפלואורית, מעניין למה

    מנווטים אותנו להיות אפאטים לבעיות ולחיות על תדר תירוצים.

  • אנונימי

    לא מקצועי

    עצם הוספה של חומר למים, שהטיעון הוא כי החומר הוא סוג של תרופה, יש כאן בעיה, כפייה של משטר. בשביל מה דוחפים פלואור במשחות שיניים ורופא שיניים? אולי יפנו אצבע מאשימה לתעשיית המזון, שמייצרת זבל שפוגע בשיניים בפשרט ובמערכת החיסונית כלל.

  • Msc במדעי הרפואה

    מכון דוידסון שקרנים בשירות שלטון הרשע והפשע

    מתברר שב-12 שנות הפלרה, שכיחות העששת בקרב ילדי ישראל לא רק שלא ירדה, אלא אפילו עלתה מעט – מ-59% בשנת 2002, ל-62.6% ב-2014. יתרה מכך, על פי הדו”ח עצמו, שכיחות העששת בישראל גבוהה משמעותית לעומת מדינות שאינן מפלירות את מימיהן – למשל, גבוהה פי 2 כמעט מגרמניה והולנד.

  • Msc במדעי הרפואה

    דמותו המוסרית של מכון דוידסון

    http://www.talyaron.com/page/28/

  • Msc במדעי הרפואה

    שקרנים!

    http://www.amitit.co.il/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%A...

  • לולה

    העה כללית: מבנה התאריך בתגובות הוא אמריקאי ולא ישראלי

    שימו לב למיקום היום והחודש בתאריך התגובה ובכלל. תתקנו.. אנחנו בישראל.

  • לולה

    כתבה שטחית..למה אין התייחסות למחקרים המתייחסים לסכנות בריאותיות?

    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1074788759240706&set=a.106869064...

  • עומרי

    ... כמה.. דברים ששמתי לב אליהם

    טרחת לציין שיש הבדל ניכר בין ערים מפלירות ואלו שלא, ומה שיעור ההבדל.. אבל רק אמרת שבכל העולם המערבי רמת העששת יורדת.. למה לא אמרת מהו, אם קיים, ההבדל בין המדינות המפלירות לאלו שלא? כמו כן, ערים מפלירות הנן גם ערים מבוססות יותר שסביר יותר שתלמדנה את הילדים לטפל בשיניים. יישובים שלא מפלירים הנם עניים יותר. ויש מצב שישתו יותר מי ברז. וזה רק חלק קטן בפגמים שראיתי..

  • האזרח דרור

    גורמי סיכון לעששת

    אם המטרה היא להוריד את תופעת העששת יש להחיל תפיסה של רפואה מונעת כוללת לגבי הנושא ולא רק "להסתפק" במתן פלואריד. פלאוריד מסייע בגלל שהוא מספק תהליך של מניירליזציה חוזרת לשן, אבל כדי למנוע עששת יש צורך בצעדים שונים ולא להתספק במתן פלואור - לדוגמה הגבלת צריכה של סוכר, הגבלת צריכת חטיפים בין הארוחות (שדואגים להספקה מתמדת של סוכר) , הגבלת צריכה של משקאות ממותקים (שמשאירים על השיניים נוזל חומצי ומתוק) הרגלים של שטיפת הפה או שתייה מרובה לאחר האוכל ובמהלך היום (כדי להעלות חומציות בפה). הסיבה שילדים עניים יותר חולים יותר בעששת היא ככל הנראה שהם צורכים סוכר רב יותר - זה לא עוזר לשים פלסטר של הכנסת פאלוריד למים כאשר בשנים האחרונות אנחנו מגלים שסוכר גורם לצרות צרורות רבות אחרות כמו מחלות לב, סוכרת, השמנה מחלות כלי דם ועוד. הויכוח על האם פלואוריד במים (למה לא במלח?) מונע דיון רחב ועמוק יותר על עששת ורפואה ציבורית לשיניים ועל הבעיות הגדולות של סוכר סמוי ושיווק סוכר בעודף לילדים ולמבוגרים. נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוה בעולם. לפי סקר של ה-OECD, המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס לנורווגיה. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. צריכת הסוכר בישראל גבוה במאות אחוזים לעומת המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא. עד 3 כפיות סוכר לילד ליום - כמובן שרוב הסוכר שאנחנו מקבלים הוא סוכר סמוי דרך חטיפים משקאות ממותקים פיתות ועוד.

  • האזרח דרור

    המלצות ועדת עדין כלשונן

    1 הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו 1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו 1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב'בהתאמה.
    2. מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.
    3. ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.
    4. הוועדה ממליצה לדון שנית בנושא ההפלרה בעוד 5 שנים.
    5. בדיון שקיימה הוועדה לגבי המשך חובת ההפלרה של המים, היא לא הצליחה להגיע לתמימות דעים. מרבית חברי הוועדה (שישה כנגד ארבעה ואחד נמנע) היו בדעה שההפלרה לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת, אלא נתונה להחלטה על-פי צורכי הציבור בכל מקום. למרבה הצער נראה לי שמסקנות הוועדה נותרו כשהיו - אין מחקרים איכותיים שמראים שהפלואר בטוח לטווח ארוך - במיוחד לנוכח השלכות סביבתיות אפשריות שלו - כאשר בישראל משקים גידולים חקלאיים באמצעות מים ממחוזרים. ממשיכים להגיד שהפלואור במי השתייה בטוח למרות שלא בוצע מחקר כמו שוועדת עדין המליצה עליו.

  • אורן

    הפלרע

    אין שום דרך מדעית או מחקרית לדעת כיצד ניתן להעריך את יתרונות או חסרונות ההפלרה.
    ישנם יותר מידי פרמטרים לבחון בכדי להגיע לתוצאות גורפות.
    לכן, הנושא מיותר לדיון.

  • אהוד

    ההפלרה יותר נזק מאשר בריאות וזה מוכח בעולם כולו

    ההפלרה טובה בדיוק כמו ששר הבריאות הרב יעקב ליצמן אומר בועדת הכלכלה של הכנסת כי "הראשונים טוענים שהעישון בריא (הראשונים הם הרבנים מהמאה ה- 11 ןהמאה ה- 13) בדיון שהוא היה בעד פרסום סיגריות בתקשורת

  • אריק

    על סמך מה אתה אומר את דיברי

    על סמך מה אתה אומר את דיברי ההבל הללו?

  • ליאור

    רק נקודה קטנה אחת:

    איפלור ולא הפלרה.

  • גיתית

    מחפשת עצה

    איתן שלום,
    תודה לך על הבאת המידע לציבור.
    מה ניתן לעשות כדי לסנן את הפלואור מהמים? האם יש מסננים שעושים את העבודה הזו בצורה יסודית?
    אני רואה באינטרנט שיש פרסומים כאלו, אבל השאלה אם באמת ניתן להפריד את פלואור מהמים, לאחר הכנסתו לשם...

  • ויטלי

    אוסמוזה הפוכה

    כדי לסלק פלואר או מתכות כבדות צריך פילטר אוסמוזה הפוכה

  • מאיה

    הפלרה

    איתן שלום,
    במאמר אינך מתייחס להיותו של הפלואור חומר רעיל. ושיש השלכות אפשריות מזיקות של נטילת החומר במים על מערכת העצבים!! ועל תהליכי סרטון של בלוטת התריס!!! ההבטים הפוליטיים הם חזקים ככל הנראה... ואם השיקול המרכזי הוא להפחית עששת במקומות נמוכים סוציואקנומית, ניתן לאפשר למועצות אזוריות להחליט ולבצע לפי רצון תושביהן. הוועדה בעצם כפתה על כלל ישראל לצרוך פלואור רעיל, ובכך אולי עשתה את "חוקי" כביכול. ממה שאני מבינה, בעצם מדובר בפשע אדיר ובכפיית הרעלה על כלל הציבור.
    בברכה,
    מאיה.

  • מישה

    חידה: כמה טון "חומצה" ממפעלי הפוספטים מוסיפים בשנה ?

    להלן נתוני צריכת המים (ויקיפדיה 2003) וחישוב כמות "הפלואור" שמוסיפים בשנה.
    הנתונים= באחוזי צריכה / כמות מים במיליון קוב" / וכמות חומצה (תוצר לוואי, פסולת תעשייתית) בטונות (טון=1000ליטר)
    וזה חישוב במימון המונמך של 0.7 ppm שימושים חקלאיים - 48% - 926 (מיליון קו"ב) - 648 טון חומצה
    צריכה עירונית וביתית - 40% - 772 מלמ"ק - 540 טון חומצה
    צריכה תעשייתית - 12% - 231 מלמ"ק - 162 טון
    סה"כ צריכת המים - 100% - 1930 מיליון קו"ב מים = יוצא 1351 טון חומצה ( כ 1,351,000 ליטר)
    -----
    רק הצריכה העירונית/ביתית (40% , 772מיליון קו"ב מים = 540טון "חומצה" )
    הדחת אסלות 38% - 293 מלמ"ק - 205 טון
    רחצה 32% - 247 מלמ"ק - 172טון
    הדחת כלים 12% - 92 מלמ"ק - 64 טון
    כביסה 10% - 77.2 מלמ"ק -54 טון
    שתייה 5% - 38.6 מלמ"ק -27 טון
    כיורי אמבטיה 3% - 23 מלמ"ק - 16 טון אז רק 27 טון (27,000 ליטר) "פלואור" נחוצים בשביל מי השתיה (1.96% מצריכת המים הכללית)
    תוסיפו לזה שכל זה נעשה בשם בריאות השן, כלומר כששותים המים עוברים בפה ובמגע עם השן קורא ה"קסם". אבל את כל המים וה"פלואור" עוברים דרך מערכות הגוף כי בולעים אותם. יוצא שכל אזרח שותה פחית חומצה בשנה. שאר ה 1326 טון חומצה סתם...הולכים לאדמה, לים.... אבל מישהו משלם על 1351 טונות "פלואור". (בטח מחיר טוב בגלל שזה תוצר לוואי של תעשיות הפוספטים שיעלה להן הרבה להטמין בבטחה)
    קיצר
    טיפול פלואור מקומי לשיניים ללא בליעה, גם יעיל יותר וגם במינון מדויק לכל אדם.
    יום אחד כולם יבינו מה קורה כאן. מדע ?!? איפה כל המחקרים מה פלואור עושה לשאר הגוף, הרי הוא משפיע על השן ! נב.
    פלאור מזיק עד גיל 2 ומשפיע לטובה על אמייל השן בגילאים 5-8. כל השאר מיותר.

  • אריק

    כנראה לא קראת את המאמר

    בעוד עשרות מדינות בעולם מתפילים מים

  • נתנאל

    למישה שלום

    אתה ממש תוקף כאן
    רשמת כבר כמה תגובות נגד ההפלרה, אתה בנוסף דואג שהתגובה שלך תהייה העליונה, מעשה שאינו הוגן כלל!
    אתה עוד מדבר על כפייה??
    האם הנושא סתם חשוב ללבך או שאתה קשור לזה פוליטית??

  • מיכה

    ההורים שלך בדוק בני דודים

  • ולד

    תמשיך לשתות נתנאל.

    תמשיך לשתות נתנאל.
    התהליך הסרטני כלול!

  • מ

    פגיעה ברמת הIQ בילדים- האם זה מבוסס?

    קראתי לאחרונה את הריווי בקישור שלמטה ומתייחסים בו לירידה בIQ של ילדים בסין ואיראן שצרכו מים עם ריכוזי פלואוריד שונים בהשוואה לילדים שצרכו מים ללא פלואוריד. האם יש מחקרים דומים שסותרים את הממצאים האלה?
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3491930/

  • אנונימי

    חלקית

    המחקר הזה מדבר על רמות פלואוריד גדולות מהמותר בארץ - עד 11.5 מ"ג לליטר, לעומת 1 מ"ג לליטר בישראל. ראוי לציין שבארה"ב נשקלת הורדת הרמה המותרת ל-0.7 מ"ג לליטר.

  • בן

    האם לפלואור יש השפעה על המוח

    לאחרונה נתקלתי דרך האינטרנט בכל מיני מאמרים ומחקרים שאומרים שהפלואור והפלרת המים הגיעו ממלחמת העולם השניה והקומוניסטים שנתנו מים עם פלואור כדי "לשלוט" על האנשים האם יש נכון בדבר? איך בדיוק משפיע פלואור על המוח האם הוא הופך אותנו לאפטים חסרי רצון וכל השאר???

  • rina

    הפלרת המים המסופקים לביתי

    אני מתנגדת לאספקת מים שמכילים פלואוריד, מי שרוצה בזה שיקנה לעצמו במקום משחת שיניים רגילה, משחת שיניים שמכילה פלואוריד ובכך יימנע הצורך להכריח אותי להשתמש במי שתיה שעברו טיפול שאינו לרוחי - למעשה כפייה.
    אם ליצמן יחנך את הקהילה החרדית להשתמש במשחת שיניים, ובעיקר במשחת שיניים המכילה פלואוריד, לא יהיה צורך לכפות על כל הציבור את המוצר הזה המוטל בספק ביעילותו, ויש הטוענים לנזקים שהוא גורם. אז יואיל נא כבוד ליצמן להימנע מלהחזיר את הפלואוריד למים או ימצא דרך ועצה לציבור איך לטהר את המים שמגיעים לבתינו מהפלואוריד שהוא עומד לספק לנו בניגוד לרצוננו בברזים שנכנסים ממקורות חיצוניים לבתינו.

  • אופיר

    משחת שיניים עם פלואור היא

    משחת שיניים עם פלואור היא ברירת המחדל. נסי למצוא בסופר משחת שיניים ללא פלואור. כמעט בלתי אפשרי.

  • נתנאל

    חרדים??

    זה גורם לי גועל איך שאת מקשרת את זה לחרדיםץ מהיכן ההנחה שחרדים לא מצחצחים שיניים? אני לא מבין איך תגובה כזאת עוברת את הסינון של הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

  • חרדית שדוקא כן ...

    את חרדופובית בזויה

  • אלמוני

    הפלרת מיים

    כדאי? למי זה טוב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    האם כדאי?
    אתה תעשה את השיקולים שלך.
    המחקרים שהועדה הרלוונטית פירסמה טוענים שזה טוב בעיקר לילדים של אוכלוסיות מוחלשות.

  • מישה

    תקרא את כל מסקנות הוועדה !

    תקרא את כל מסקנות הוועדה !
    משום מה בחרו "לסכם" ולהתעלם מכך שהוועדה אמרה לא להפליר !

  • נתנאל

    תקרא את כל הכתבה

    הכותב ממש לא התעלם ממסקנת הוועדה

  • האזרח דרור

    מתעלם ממסקנה 3 של הוועדה -

    מתעלם ממסקנה 3 של הוועדה - צורך במחקר ארוך טווח על חשיפה לפלאור ובריאות כללית.

  • דני

    למה?

    כי אין להם כסף למשחת שיניים???
    קשקשן

  • דני

    למה?

    כי אין להם כסף למשחת שיניים???
    קשקשן

  • דני

    למה?

    כי אין להם כסף למשחת שיניים???
    קשקשן

  • עמית ה.

    אני רק שאלה!

    שאלת המינון... איך אפשר לתת תרופה בלי מינון?
    על כל תרופה שקיבלתי אי פעם בחיים היה כתוב מינון מדויק לפי גיל\משקל גוף\חומרת המחלה וכיו"ב.
    אני חייב לציין שבמקרה ההפלרה זו פעם ראשונה שאני נתקל בתרופה מונעת ללא מינון.
    אם היינו צריכים לכתוב מינון על הפלואוריד היינו מקבלים תוצאות מוזרות ביותר למשל תינוק שאוכל פורומולה יקבל כ- 400 מיליגרם פלואוריד ביום, לעומת תינוק יונק שיקבל אולי 2 מיליגרם פלואוריד... אולי אני old fashioned אבל זה נשמע מאוד בעייתי לקבל החלטה מושכלת מכתבה שכלל לא נגעה בשאלה כל כך מרכזית כמו מינון.

  • נתנאל

    יש מינון. המינון הוא בהתאם

    יש מינון. המינון הוא בהתאם לכמות שתייה שאתה צריך. זה פשוט תואם.

  • דן דן

    נתנאל היקר

    כנראה שהפלואור אכל לך את המוח....

  • מישה

    להלן נתוני צריכת המים

    להלן נתוני צריכת המים (ויקיפדיה 2003) וחישוב כמות "הפלואור" שמוסיפים בשנה.
    הנתונים= באחוזי צריכה / כמות מים במיליון קוב" / וכמות חומצה (תוצר לוואי, פסולת תעשייתית) בטונות (טון=1000ליטר)
    וזה חישוב במימון המונמך של 0.7 ppm שימושים חקלאיים - 48% - 926 (מיליון קו"ב) - 648 טון חומצה
    צריכה עירונית וביתית - 40% - 772 מלמ"ק - 540 טון חומצה
    צריכה תעשייתית - 12% - 231 מלמ"ק - 162 טון
    סה"כ צריכת המים - 100% - 1930 מיליון קו"ב מים = יוצא 1351 טון חומצה ( כ 1,351,000 ליטר)
    -----
    רק הצריכה העירונית/ביתית (40% , 772מיליון קו"ב מים = 540טון "חומצה" )
    הדחת אסלות 38% - 293 מלמ"ק - 205 טון
    רחצה 32% - 247 מלמ"ק - 172טון
    הדחת כלים 12% - 92 מלמ"ק - 64 טון
    כביסה 10% - 77.2 מלמ"ק -54 טון
    שתייה 5% - 38.6 מלמ"ק -27 טון
    כיורי אמבטיה 3% - 23 מלמ"ק - 16 טון
    אז רק 27 טון (27,000 ליטר) "פלואור" נחוצים בשביל מי השתיה (1.96% מצריכת המים הכללית)
    תוסיפו לזה שכל זה נעשה בשם בריאות השן, כלומר כששותים המים עוברים בפה ובמגע עם השן קורא ה"קסם". אבל את כל המים וה"פלואור" עוברים דרך מערכות הגוף כי בולעים אותם. יוצא שכל אזרח שותה פחית חומצה בשנה. שאר ה 1326 טון חומצה סתם...הולכים לאדמה, לים.... אבל מישהו משלם על 1351 טונות "פלואור". (בטח מחיר טוב בגלל שזה תוצר לוואי של תעשיות הפוספטים שיעלה להן הרבה להטמין בבטחה)
    קיצר
    טיפול פלואור מקומי לשיניים ללא בליעה, גם יעיל יותר וגם במינון מדויק לכל אדם.
    יום אחד כולם יבינו מה קורה כאן. מדע ?!? איפה כל המחקרים מה פלואור עושה לשאר הגוף, הרי הוא משפיע על השן ! נב.
    פלאור מזיק עד גיל 2 ומשפיע לטובה על אמייל השן בגילאים 5-8. כל השאר מיותר.

  • אורן מלאנקר

    מינון

    לפי ארגון הבריאות העולמי ולפי בדיקות שעשו פה בארץ המינון הבטוח
    הוא 0.8 ל- 1 מיליגרם לליטר. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%9...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום עמית, לפי הבנתי ההתייחסות להפלרה כתרופה אינה נכונה. פרטתי על העניין הזה מעט בתשובה לשאלתו של רימון. ככלל כשקובעים תקנים של איכות מים, או דברים דומים כמו איכות אוויר וכו', יוצאים מנקודת הנחה שלא כל האזרחים חשופים באותה מידה.
    זיהום האויר שאליו נחשף מי שגר ליד תחנת זיקוק נפט שונה מהרמות שאליו נחשף חקלאי שגר בחווה בגולן.
    הרעיון הוא ליצור מצב בו התקנים מגננים על כולם מהסכנה הבריאותית.

  • עמית ה.

    לא הבנתי...

    איתן, אם הפלואוריד הוא לא תרופה מונעת אז מה הוא?
    איך אתה משווה לזיהום אויר שזה תוצאת לוואי לא מכוונת? הרי ההפלרה מכוונת למטרה מסוימת - חיזוק ציפוי השן.
    אם כך מדוע נותנים את התרופה הזו בבליעה וללא שום בקרה על המינון?
    ברגע שאין בקרה על המינון אולי זה מזיק? כל חומר שנבלע יכול להזיק בכמות מופרזת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום עמית,
    לגבי שאלתך הראשונה, מדובר בסמטיקה. תרופה זה משהו שמוגדר כך מבחינה בירוקרטית. כל חומר שאינו מוגדר כתרופה-אינו תרופה. יש המון חומרים שנצרכים במטרה לשפר את המצב הגופני או הנפשי של האדם והם אינם תרופות, לדוגמה-תוספי מזון, ויטמינים, תמציות וכו'.
    נתתי את זיהום האויר כדוגמה לתקן איכות.
    איכות המים ואיכות האויר שניהם נבדקים דרך קבע וקבעו לכל אחד מהם תקנים לגבי חומרים שונים.
    אני מסכים שכל חומר יכול להזיק בכמות מופרזת. כשנקבעות תקנות איכות המים לוקחים בחישוב התקנים צריכה נורמלית של מים. אחר כך לוקחי מקדמי בטיחות נוספים שמטרתם להבטיח שגם שתיה מוגזמת של מים לא תעמיד את האזרח בסכנה כלשהי.

  • דן דן

    איתן תפסיק להתייחס להגדרות ותתחיל לחשוב כמו מדען (אם אתה כזה)

    כל חומר שמוכנס לגוף בצורה מלאכותית על מנת "לרפא" משהו או למנוע "מחלה" (ובמקרה הזה עששת), זה תרופה!!
    מה זה משנה מה משרד הבריאות מגדיר או לא מגדיר?!

  • טלית שכולה תכלת

    נזק !

    שמעתי וגם ביררתי אצל כמה רופאים, שפלואוריד מעלה משמעותית סיכון לתת פעילות בלוטת התריס, מה שגורם, בד"כ להתפרצות מחלות אוטואימוניות. יש סימוכין לדעה אחרת ??

  • דני

    שלום איתן

    כל מה שציינת בתשובתך שאינו תרופה ונצרך על מנת לשפר את מצבנו ו/או למנוע מחלות - נעשה בבחירה חופשית בלבד!!
    ברגע שהממשלה כופה תוסף כזה או אחר על אזרחיה - לא משנה מה ההגדרה של זה (תרופה או לא), מן הראוי שתתייחס למינון.
    ומעבר לכך - יש המון אי דיוקים בכתבה שלך, וחבל.
    האחריות שלך כדוקטורנט המייצג איזשהי זרוע (חינוכית) של מכון ויצמן, גדולה מאוד.
    ובתור מדען לעתיד כדאי שתבדוק כל מיני אמירות המתבססות על חלק מהמחקרים ולא על כולם (וגם כדאי לבדוק מי מימן את אותו מחקר ומכך שהוא מוטה לצד כלשהו).

  • עמודים