מספר תצפיות בלתי תלויות שנערכו במהלך שנות התשעים מצביעות בברור על כך שהגלקסיות מתרחקות זו מזו בקצב ההולך וגדל. מספר תיאוריות מתחרות על הסבר לתופעה זו, שהינה אולי החידה הגדולה ביותר של הקוסמולוגיה כיום

תיאוריות שמנסות להסביר למה הגלקסיות מתרחקות טוענות כי קיים פיזור אחיד של סוג מוזר של אנרגיה אותה אין רואים בתצפיות. אנרגיה זו פועלת להרחקתן של הגלקסיות, בניגוד לדרך שבה פועל כוח הכבידה. אחת התיאוריות שקיבלה חיזוק ניסיוני לאחרונה הינה התיאוריה של הקבוע הקוסמולוגי של אינשטיין.

היסטורית, קבוע זה היתווסף למשוואות היחסות הכללית - מערכת משוואות המשמשות להבנת מבנה היקום - על-ידי איינשטיין עצמו כפתרון של יקום יציב. לאחר שאיינשטיין השתכנע מהתצפיות האבל (Hubble), לפיהן היקום מתפשט, הוא זנח את הקבוע הקוסמולוגי.

הקבוע הלא קבוע

אולם כיום סבורים הקוסמולוגים כי קיומו יכול להסביר את פשרה של האצת קצב התפשטותו של היקום. בשפת הפיסיקה הקוונטית המודרנית, הקבוע הקוסמולוגי מתאר את האנרגיה האצורה בריק, אולם כיום אין התיאוריה מסוגלת לחזות את גודלו. עד כדי-כך המצב מבלבל, שתיאוריות מסוימות חוזות שהקבוע הוא בדיוק אפס, ואחרות חוזות כי ערכו כה גדול עד כי אפילו הגלקסיות עצמן לא היו יכולות להיווצר.

מתוך תצפיות על כמות האנרגיה הנראית ביקום - המסה והקרינה - וקצב התפשטותו של היקום ניתן להעריך כי הקבוע הקוסמולוגי לא יכול להיות יותר גדול מפי 3-4 מן האנרגיה הנראית. התצפית הראשונה שעוררה את החשד לקיומה של אנרגיה אפלה הייתה מדידת מרחקן של סופרנובות, שהן שאריות התפוצצות של כוכבים מאסיביים, ב-1998, אשר נראו רחוקות יותר ממה שהיה מצופה מהן אילו היקום היה מתפשט ללא קיומו של כוח דוחה נוסף.

התצפית הבאה הגיעה ממדידות של קרינת הרקע הקוסמית, שהיא תבנית הקרינה שהתפשטה ביקום לאחר המפץ הגדול, באזורים של מסה כוכבית גבוהה. לפי תורת היחסות הכללית, ריכוז גבוה של מסה משפיע על האנרגיה של פוטונים אשר עובדים באזור זה, כך שמתרחשת הסחה בתדר של הקרינה. אולם התצפיות מראות כי ההסחה מתאימה לכמות מסה קטנה יותר, כביכול יש גם מסה "שלילית" אשר מקטינה את האפקט. אותה מסה "שלילית" מיוחסת לאנרגיה האפלה.

לאחרונה הראו תצפיות נוספות על סופרנובות עתיקות במיוחד כי האנרגיה האפלה כנראה הייתה דומה ביקום הקדום לערכה היום, אולם השגיאה הניסיונית עדיין גדולה מאד בכדי לשלול שינויים איטיים. ידיעת התלות בזמן של האנרגיה האפלה עשויה לשלול תיאוריות מסוימות בדבר המהות שלה. אין ספק כי נדרשות דרכים ניסיוניות חדשות כדי להבין מהי הפיסיקה העומדת מאחורי האנרגיה האפלה, וכי לבינתיים היא תיוותר בין החידות הגדולות של עולם הפיסיקה.

סרט דוקומנטרי באורך מלא בנושא חומר אפל ואנרגיה אפלה:

 

4 תגובות

  • מוטי

    אנרגיה אפלה והקשר שלה להתפשטות היקום

    אני מעוניין לדעת כיצד ככל שהיקום מתפשט יש יותר אנרגיה אפלה ,דבר שגורם להאצת התפשטות היקום וחוזר חלילה?
    האם צפיפות האנרגיה האפלה קטנה כתוצאה מהתהליך?
    תודה

  • ישראל בוכריס

    אנרגיה אפלה

    אנרגיה אפלה נוצרת יש מאין? זה לא סותר את חוק שימור האנרגיה?
    בתודה מראש.

  • עמית פלד

    אנרגיה אפלה וגלי כבידה

    את מקורה של הארגיה האפלה הייתי מתחיל לחפש מחוץ ליקום שלנו. כלומר המפץ הגדול הוא בעצם סופר טנקר של סופרנובה שהתרחשה בתוך יקום חיצוני לנו שקוטרו לפחות 100 מיליארד שנות אור ואולי גם אין סופי. מתחילת המפץ הגדול של היקום שלנו, קצב ההתפשטות שלו הואט ולאחר חמישה או ששה מיליארדי שנים גברה השפעת הכבידה של היקום החיצוני והחלה להגביר את קצב התפשטות היקום השלנו. זה מחזיר אותנו לתיאורית היקום היציב .
    גלי כבידה שונים מגלים אלקטרו מגנטיים בכך שהם יוצאים מחורים שחורים ולכן ניתן להבחין בהשפעתם. יכול להיות שמהירותם גבוהה ממהירות האור? האם היקום החיצוני מהווה חור שחור עבור היקום שלנו? אלה אפשרויות שאין לפסול אותן על הסף.

  • ירון גרוס

    אנרגיה אפלה ותיאוריות

    אני חיב להודות שאני מתקשה עם התגובה שלך, קשה לי להבין את חלק מהרעיונות שלך. כמובן שאי אפשר לפסול שום רעיון אם היקום מלמד אותנו משהו הוא שתמיד אנו מגלים דברים חדשים שלא ידענו אולם

    א) מה הכוונה ביקום חיצוני, איך אתה מגדיר משהו חיצוני ליקום שלנו?
    ב) אם היקום הוא חיצוני, גם אם אפשר לדמיין מעבר אנרגיה בנקודה מסוימת (החור השחור) קשה לחשוב על השפעה של הכבידה מיקום אחר על היקום שלנו
    ג) נקודה אחת שהעלית היא לא מדויקת. גלי כבידה אכן שונים מגלים אלקטרומגנטיים בהרבה מאוד מובנים, אולם הם לא יוצאים רק מחורים שחורים, אלא מכל גוף מאסיבי (המשנה את מאסתו או מיקומו). למרות מאמצים רבים לא נמצאו עד היום גלי כבידה.

    כאמור אי אפשר לפסול ביקום שלנו שום דבר על הסף, הרי איננו מבינים מהי אותה אנרגיה אפלה. ולכן תמיד כדאי להעלות כמה שיותא תיאוריות. תיאוריה טובה תמיד תכלול גם השערה שניתן לאשר בניסוי (אפילו אם טכנולוגית עוד לא ניתן לקיים את הניסוי כיום)