קניתי לי באנגליה טבעת כסף יפהפייה, משובצת באבנים קטנות שחורות-זהובות. הפתק שצורף לטבעת הסביר שהאבן היא "מַרְכָּזִיט" (Marcasite). זאת האמת… בעיני תכשיטנים. אבל גיאולוגים יספרו לכם משהו אחר לגמרי. למה?

גיאולוגים יסבירו לכם שבאמת יש מינרל שנקרא מרכזיט, אבל לא מדובר באותה אבן שמשובצת בטבעת שלי אלא במינרל אחר, שאינו משמש כאבן חן משום שהוא נשבר בקלות ואף מגיב עם לחות ומשחרר חומצה גופרתית. הגיאולוגים מכירים כמובן גם את האבן שבטבעת, אבל הם לא קוראים לה מרכזיט אלא פִּירִיט. כלומר, ה"מרכזיט" שבטבעת אינה ה"מרכזיט" שבמעבדת הגיאולוג. כך יוצא שאותה אבן עצמה היא "פיריט" בחוג לגיאולוגיה ו"מרכזיט" אם עושים ממנה תכשיט. איך זה קרה?

חומרים בעלי הרכב כימי זהה אך מבנה שונה יכולים להיות שונים מאוד בתכונותיהם – הדוגמה המפורסמת ביותר היא כנראה יהלום וגרפיט. שניהם מורכבים מיסוד אחד בלבד – פחמן, אך המבנה השונה של כל אחד מהם מעניק להם תכונות שונות מאוד מבחינת צבע, שקיפות, דרגת קושי ומחיר.

גם הפיריט והמרכזיט זהים בהרכבם הכימי: שניהם בנויים מברזל סולפיד, FeS2. אך לפיריט יש מבנה קובי (דמוי קובייה), צבע זהוב וברק מתכתי, ששימחו לחינם כורים רבים שחשבו שמצאו זהב. לפיכך הפיריט מכונה גם "זהב שוטים". ואילו המרכזיט הוא גביש אורתורומבי, שהמבנה שלו יציב פחות, ולכן הוא מתפורר בקלות. גם צבעו בהיר יותר.

שם אחד אצל הגיאולוגים ואחר אצל הצורפים. תקריב של גביש פיריט, "זהב שוטים" | צילום: olpo, Shutterstock
שם אחד אצל הגיאולוגים ואחר אצל הצורפים. תקריב של גביש פיריט, "זהב שוטים" | צילום: olpo, Shutterstock

אז מדוע תכשיטנים קוראים לפיריט דווקא "מרכזיט"? כי בניגוד ליהלום ולגרפיט, שאיש לא יתבלבל ביניהם, הפיריט והמרכזיט דומים למדי זה לזה. עד המאה ה-19, חוקרים, סוחרים וצורפים התקשו להבחין ביניהם, והשמות "פיריט" ו"מרכזיט" שימשו בערבוביה מסוימת ואף כמילים נרדפות. השם "מרכזיט", שמקורו בערבית, נחשב אקזוטי ואטרקטיבי יותר, ולפיכך היה מקובל בתעשיית התכשיטים. הוא נשאר כך גם כשהמדענים למדו להבחין היטב בין הגביש הקובי לגביש האורתורומבי וקבעו את השם "מרכזיט" דווקא לשני מביניהם.

פרי או ירק?

הפיריט והמרכזיט הם דוגמה נוצצת במיוחד, אך יש עוד דוגמאות רבות למילה שמשמשת בו-זמנית כמונח מדעי וכמילה בשימוש כללי, וההבדלים ביניהם גורמים לעיתים לבלבול מסוים. דוגמה ידועה במיוחד היא המילה "פרי".

נניח שביקשו מכם להביא סלט פירות, ואתם הגעתם לארוחה כשבידיכם סלט מפואר של עגבניות, מלפפונים ופלפלים. כנראה הפתעתם מאוד את המארחים שלכם, אבל במובן מסוים עשיתם בדיוק מה שביקשו מכם. "פרי", במובנו הבוטני, הוא מבנה המכיל זרעים שנוצר מאיבר הרבייה הנקבי של הפרח. לכן תפוח ואפרסק הם פירות, אך כך גם מלפפון, עגבנייה ופלפל. תות, לעומת זאת, איננו פרי – הפירות הם הנקודות החומות הקטנות שעל פניו.

גם "פרי", אם כן, היא מילה שיש לה משמעות מסוימת בשפת היומיום ומשמעות שונה כמונח מדעי. המצב הזה גורם ללא מעט בלבול, בין השאר משום שמוחנו נוטה לחפש במציאוּת דגמים סימטריים. רבים יודעים ש"פרי" הוא גם מונח בוטני, ולכן מניחים שאותו דבר נכון גם ל"ירק". אך בעוד של"פרי" יש שני כובעים – כמונח מדעי (המציין גם מלפפון, עגבנייה ופלפל) וכמושג קולינרי – ירק הוא מונח קולינרי בלבד.

מבחינה בוטנית העגבנייה היא פרי, אבל מבחינה קולינרית זה ממש לא סלט פירות. סלט חסה ועגבניות | צילום: Silvia Bogdanski, Shutterstock
מבחינה בוטנית העגבנייה היא פרי, אבל מבחינה קולינרית זה ממש לא סלט פירות. סלט חסה ועגבניות | צילום: Silvia Bogdanski, Shutterstock

דוגמה אחרת מאותו סוג היא "טראומה": אם יבקשו מאיתנו להגדיר מהי טראומה, רובנו נגיד כנראה שמדובר בחוויה נפשית קשה. אך מבחינה רפואית "טראומה" היא פגיעה מסיבה חיצונית בגוף או בנפש – ו"יחידות טראומה" בבתי חולים מטפלות בנפגעי תאונות דרכים ונפילה מגובה, ולא בנפגעי פיטורין וגירושין. בהשפעת הז'רגון הפסיכולוגי, אנו אומרים  "טראומה" כשכוונתנו לתוצאותיה של חוויה רגשית קשה, כלומר כקיצור של הצירוף "טראומה נפשית". ואילו "טראומה" במובן של פגיעה פיזית משמשת רק בתחום הרפואה.

האם לוטרה היא דג?

האם התופעה הזאת ייחודית למדע? ברור שלא. ז'רגון ייחודי מאפיין מאוד קבוצות העוסקות בתחומים ספציפיים – מבוטנאים ותכשיטנים ועד מגדלי כלבים ושחקני שחמט. באחת הדוגמאות המצחיקות שנתקלתי בהן, המדענים דווקא משתמשים במילה בדומה ליתר האנושות – אך בצד השני נמצאים עורכי דין ושאר משפטנים. בפקודת הדיג, 1937 אנו מוצאים את ההגדרה הזאת, הנפלאה הן מבחינה זואולוגית והן מבחינה לוגית: "'דג' – פירושו כל חיית מים, בין שהיא דג ובין שאינה דג".

https://davidson-firefly.weizmann.ac.il/

0 תגובות