המדע והבדיון של עמנואל לוטם

בקומת הקרקע של בניין מגורים תל אביבי ישן ברחוב מודיליאני שכן עד לפני כמה שנים משרד קטן וצנוע. כבר בפתח הדלת קידם את פני הבאים הריח – ארומה כבדה של ספרים ישנים ואבק. בחלוף כמה שניות, כשעיניהם הסתגלו לאפלולית ששורת האשנבים הצרים על הקיר כשלה לפזר, התגלו הספרים עצמם – מדפים על גבי מדפים של ספרים, רובם הגדול כותרי מדע בדיוני באנגלית, אך גם ספרי עיון ומדע פופולרי, וכמובן מילונים רבים.

מול הדלת הייתה פינת הסבה קטנה, עם כיסאות ומתקן מים מינרליים, ומשמאלה תצוגה מגוונת של קונכיות ומזכרות אחרות שנצברו במשך שנים רבות. כאן התאספו מפעם לפעם קליקות כמו-מחתרתיות של חובבי מדע בדיוני לדיונים על כנסים, מזימות ומה עדיף – הספר או הסרט? ובלב המקדש התרבותי הזה שכן קודש הקודשים, שולחן עץ גדול ונוח, מוקף ספרים ומילונים, ועליו מסך ומקלדת ארגונומית. ליד המסך נמצאו תמיד שלושה-ארבעה ספרים בשלבי תרגום שונים, מחכים שאלכימאי המילים עמנואל לוטם, שהלך אתמול לעולמו בגיל 80, יפיח בהם חיים.

מעטים האנשים שהותירו חותם כה מרשים על הפצת ידע מדעי. עמנואל לוטם | צילום: שי אבידן, ויקיפדיה

קריירה שלישית

אף שהוא מעולם לא עשה מזה עניין גדול, מעטים הם האנשים שתרומתם להפצת הידע המדעי וצורת החשיבה המדעית בישראל מתקרבת לזאת שהותיר אחריו לוטם. ב-48 שנות עבודה הוא תרגם קרוב ל-400 ספרים, שעיצבו במידה רבה את תרבות המדע הבדיוני בארץ, ובצורה אחרת גם את ספרות המדע הפופולרי. הוא היה יושב הראש הראשון של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה – ושלא יעלה בדעתכם לרגע לפלוט לידו, "אבל האקדמיה ממליצה לכתוב 'פנטזיה', לא 'פנטסיה'!", הוא גם היה ממייסדי פסטיבל אייקון, ערך את אנציקלופדיית Ynet ואת סדרות המדע הבדיוני של הוצאות הספרים כתר וזמורה ביתן ועוד כהנה וכהנה. רבים ממספידיו ברשתות החברתיות סיפרו, "בזכותו התחלתי לקרוא מדע בדיוני" ו"באמצעותו גיליתי את המדע".

קצת מפליא שלעשייה הרבה הזאת הגיע לוטם רק בגיל מאוחר יחסית, ואחרי שניסה שני כיוונים שונים מאוד בקריירה – ראשית באקדמיה ובהמשך בתחום הדיפלומטי.

לוטם, יליד 1944, למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, ואז עבר לאוניברסיטת לונדון והשלים שם תואר שני במזרחנות ולימודי אפריקה ודוקטורט בכלכלה. בהמשך סיפר שבשנותיו באנגליה התאהב בשפה האנגלית והחל לקרוא בזה אחר זה את כל ספרי המדע הבדיוני שעלה בידו למצוא. בשובו לארץ, באמצע שנות השבעים, התקבל כמרצה זוטר בחוג לארצות מתפתחות באוניברסיטת תל אביב, אך לא מצא שם את מקומו. בשנים הבאות מילא שורה של תפקידים במשרד החוץ הישראלי, ביניהם חוקר במרכז למחקר ותכנון מדיני (ממ"ת) של המשרד, קונסול אקדמי בניו יורק ויועץ מדעי בשגרירות ישראל בדרום אפריקה.

במקביל החל לוטם לפלס לעצמו דרך בתחום התרגום. בריאיון להסכת "עתיד מתמשך", בהגשת קרן לנדסמן ואהוד מימון, הוא סיפר כי תחילה ראה בזה רק השלמת הכנסה למשכורת הנמוכה שלו כמרצה באוניברסיטה: "הייתי צריך חלטורה, ואמרתי, 'אני יכול לתרגם, למה לא?'" ידיד של המשפחה פתח לו את דלתות הוצאת "עם עובד", והוא תרגם בה כמה ספרים בתחום המקצועי שלו, כלכלה בינלאומית. ואז, הוא מספר, החלה ההוצאה לפרסם ספרי מדע בדיוני, במה שזכה לכינוי "הסדרה הלבנה" על שם הצבע הדומיננטי בכריכותיה – "ואני נדלקתי".

הספר הראשון שקיבל לוטם לתרגם היה "חולית" מאת פרנק הרברט – אפוס מדע בדיוני עטור שבחים והשפעה, המשלב פוליטיקה גלקטית מסובכת, שלל מוטיבים ערביים ויהודיים והרבה אקולוגיה, ושעלילתו מתרחשת בכוכב לכת מדברי. "התקשרה אלי מזכירת המערכת של עם עובד ואמרה שיש לה ספר בשם Dune (חולית), 'רוצה לתרגם אותו?' למזלי ישבתי, על כיסא טוב, אז לא נפלתי ממנו", סיפר לוטם, שכמובן הכיר היטב את הספר. "ככה התחילה דרכי כמתרגם מדע בדיוני".

התרגום העברי של "חולית" נחשב גם כיום לתרגום מופת, שבמובנים מסוימים אף עולה על המקור. לוטם כבר עבד אז בממ"ת במחיצת חבורה מוכשרת של חובבי הז'אנר, שהתלהבו מהספר לא פחות ממנו. הם התגייסו לעזור: מומחה לערבית קלאסית בדק עבורו את המונחים בערבית שהרברט שרבב במקור כמעט ברישול, מומחה אחר טיפל בציטוטים התנ"כיים, ודיפלומטית שלישית סייעה במונחים הפיאודליים שבספר. איש איש ומומחיותו. את רחשי תודתו לחבריו הביע לוטם בשתי דרכים. האחת גלויה: הקדשה לממ"ת בעמוד הראשון של הספר; את השנייה הוא הסתיר במעמקי הנספחים שבסוף הספר, שם קרא למועצה דתית מסוימת ממ"ת.

מופת של תרגום שלעיתים עולה על המקור. "חולית" וספרים נוספים ממדף המדע הבדיוני והפנטזיה בתרגום לוטם | שימוש הוגן

מלאכת מחשבת

לוטם נחשב מתרגם קפדן ועם זאת יצירתי, הן בתרגומיו הספרותיים והן באלו העיוניים. לדברי המתרגמת ענבל שגיב-נקדימון, שהכירה את לוטם היטב, שני הפנים האלה בלטו מאוד בעבודתו: "היה אצלו שילוב מיוחד של כישרון הניסוח וההמצאה של מתרגם ספרות בכלל, ושל פנטזיה ומדע בדיוני בפרט, ושל הדיוק הנדרש ממתרגם של טקסטים עיוניים ומדעיים", אמרה לאתר מכון דוידסון. "תמיד היה ברור שאפשר לסמוך על המינוח בטקסטים המדעיים שתרגם וערך".

"עמנואל היה מתרגם יוצא מן הכלל לספריי", סיפר לנו האסטרופיזיקאי וסופר המדע הפופולרי הישראלי-אמריקאי מריו ליביו, שלוטם תרגם לעברית את ששת ספריו, ביניהם "חיתוך הזהב: גלגוליו של מספר מופלא" ו"שגיאות גאוניות". "הוא היה קפדן, דייקן וידען. בכל פעם שתרגם אחד מספריי הוא נהג לפנות אלי כדי שאבהיר למענו עניינים שהוא לא היה בטוח לגביהם. גם העברית שלו הייתה תמיד משובחת. למעשה, פה ושם ביקשתי ממנו שישתמש בביטויים קצת פחות מהוקצעים, רק כדי לוודא שרוב הקוראים יבינו את השפה".

ההקפדה המעמיקה שלו על קוצו של יו"ד הובילה במקרה אחד לפולמוס טעון ויצרי שהסב לו כאב לב רב. ללוטם, שהיה מעריץ גדול של סופר הפנטזיה גר"ר טולקין, ותרגם בין השאר את ספרו "הסילמריליון", הייתה ביקורת רבה על התרגום המקורי לעברית של "שר הטבעות" – ספרו החשוב והמפורסם ביותר של טולקין. במשך שנים הוא ניסה לשכנע את הוצאת זמורה ביתן לאפשר לו לערוך מחדש את שלושת ספרי הטרילוגיה, לתקן מינוחים ולהוסיף את הנספחים, שלא היו זמינים למתרגמת רות לבנית כשעבדה על התרגום המקורי.

ב-1998 יצאה לאור המהדורה העברית החדשה של הטרילוגיה, שלוטם התגאה בה במיוחד וראה בה את פסגת עבודתו. באותה עת כבר הייתה בארץ קהילה של חובבי טולקין, שלב פעילותה היה אז במערכת הפורומים של האתר IOL. ובקהילה – מהומה! ויכוחים סוערים פרצו בה בין מעריצי תרגום לבנית לאוהדי תרגום לוטם. "מלחמת תרגומים" של ממש. לוטם נעלב עד עמקי נשמתו. חלפו כמה שנים עד שהרוחות בקהילת טולקין נרגעו ונערכה "סולחה" בינו לבין בכירי הקהילה. בשני העשורים שחלפו מאז, לוטם השתתף לא פעם בכנסי אגודת טולקין הישראלית, וזכה בהם להערכה רבה ולכבוד.

השפעתו באה לידי ביטוי גם במורשת שהנחיל לדורות הבאים של המתרגמים והעורכים בתחומי העיון והמדע הבדיוני. "עמנואל לוטם היה בין ראשוני המתרגמים של המדע הבדיוני לעברית", אמר לאתר מכון דוידסון המתרגם והעורך אהוד מימון. "רבים מהספרים שהוא תרגם פתחו לי את הדלת לעולם עשיר ומרתק שעשרות שנים אחר כך אני ממשיך ליהנות ממנו ולהתעמק בו. ואני לא היחיד בכך. הוא היה יסודי ודייקן, רב דמיון, ושלט בשפה ברמה מעוררת קנאה. גם כשקרה שלא הסכמתי עם חלק מהבחירות שלו בתרגום, למדתי ממנו המון – גם מהספרים שתרגם וגם משיחות שניהלתי איתו במהלך השנים".

"לוטם גם היה חלוץ של כתיבה לא-ממוגדרת, שנים רבות מאוד לפני שזאת תבעה את מקומה במיינסטרים הלשוני", מוסיפה שגיב-נקדימון. "עוד בשנות התשעים הצליח התרגום שלו לנובלה "ארץ לא נודעת", מאת קוני ויליס, להסתיר בצורה מושלמת את המגדר של אחת הדמויות, ובכך לשמר את הפואנטה ההומוריסטית של הסיפור – משימה קשה במיוחד בשפה ממוגדרת כמו העברית. היכולת הזאת שימשה אותו גם בתרגום של "יושרה שניונית" מאת אן לקי והמשכיו – ספר שבו צורת הפנייה הנורמטיבית לאדם היא בלשון נקבה והגיבורה היא בינה מלאכותית בגוף אנושי שלא מסוגלת להבדיל בין זכרים לנקבות – כפי שהסביר בפירוט רב באחרית הדבר של מהדורת הספר בעברית".

שילוב מיוחד של כישרון ניסוח והמצאה ושל דיוק הנדרש ממתרגם של טקסטים עיוניים ומדעיים. כמה מספרי המדע הפופולרי שתרגם לוטם | שימוש הוגן

אוצר של ידע

אם תלכו אל מדפי ספרי העיון בחנות ספרים בארץ ותבחרו כותר אקראי העוסק במדע, יש סיכוי גבוה מאוד שעל השער הפנימי יהיה כתוב, "מאנגלית: עמנואל לוטם". ואכן במשך עשרות שנים היה לוטם הבחירה הראשונה של כמעט כל מוציא לאור שחיפש תרגום מדעי איכותי ומוקפד. שמו חתום על רבים מרבי המכר המצליחים ביותר של הסוגה. בין השאר הוא תרגם את "קיצור תולדות הזמן" של הפיזיקאי סטיבן הוקינג, הביא לעברית את ספריו של המדען הספקן ריצ'רד דוקינס ואת אלה של מריו ליביו, ואת "המצאת הטבע" מאת אנדריאה וולף – ספר מרתק על חייו של המדען ההרפתקן אלכסנדר פון הומבולדט.

לוטם תרגם גם ספרי היסטוריה, למשל "מלחמת העולם השנייה" מאת אנתוני ביוור, אך עיקר עיסוקו העיוני היה בתחומי מדעי הטבע: ספרים על פיזיקה ומתמטיקה, אבולוציה וגם היסטוריה ופילוסופיה של המדע. כל אלה עשו אותו אוצר בלום ומגוון של ידע ובקיאות.

"עמנואל אהב מאוד לתרגם ספרי מדע והתעניין מאוד במדע", סיפר לנו ידידו הוותיק, חוקר העתידים אהרון האופטמן. "הוא כמובן גם למד הרבה מהספרים שתרגם והידע שלו במדע היה מעורר קנאה. אף על פי שלא הייתה לו השכלה מדעית פורמלית, נדמה לי שהוא היה יכול ללמד פיזיקה לא מעט בעלי תארים בתחום".

את הידע הזה ביטא לוטם בעשרות מאמרים שפרסם בעיתונות הפופולרית ובהרצאות שנשא לעיתים מזומנות בכנסים – אם כי בהם הוא העדיף בדרך כלל לדבר על מדע בדיוני – אהבתו הגדולה. בשנת 2003 הוא אף מונה לעורך המדעי של אנציקלופדיית Ynet – מיזם שאפתני שניסה להציע תחרות לאנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, אך עם עריכה מקצועית קפדנית וכותבים מומחים בתחומם ועם מודל כלכלי שמבוסס על מנויים.

במאמריו ובסקירותיו הוא הרבה לשלב תחומים, ואף תיבל אותם לעיתים בהומור דק. בערך שכתב לאנציקלופדיה על הפיזיקה של המסע בזמן, למשל, סיפר מה קרה כששאלו את אוגוסטינוס הקדוש מה היה לפני שנוצר הזמן: "הוא לא שמע על המפץ הגדול, ולכן ניסח את השאלה כך: מה עשה אלוהים לפני תחילת הזמן? תשובתו: הוא ברא את הגיהינום בשביל השואלים את השאלה הזאת".

"קשה לדמיין את ארון ספרים המדע הפופולרי בעברית בלי עמנואל לוטם", אמרה לאתר מכון דוידסון פרופ' אילת ברעם-צברי, ראשת קבוצת המחקר בתקשורת המדע בטכניון. "כשגדלתי, בתקופה שבה האינטרנט היה תחביב פנימי של קציני DARPA, אם רצית לקרוא ספר באנגלית היית צריך להתארגן על דודים באמריקה ועל מילון. לוטם הביא אליי לראשון לציון את קרל סייגן, ריצ'רד פיינמן וריצ'רד דוקינס. התרגומים שלו מעולם לא חצצו ביני לבין התוכן המקורי. גם היום אני לא מוצאת טעם לקרוא את המקור אם יש לי תרגום של לוטם. יכולת ההנגשה שלו, רוחב היריעה והעט הזריז יחסרו מאוד".

שבחים דומים כתבה עליו המבקרת חבצלת פרבר בטור ביקורת על אחד הספרים שתרגם: "הספר הנוכחי מספק דוגמה נוספת למשרעת הרחבה של כישרונו הלשוני של עמנואל לוטם ושל הידע שלו בתחום מדעי החיים, שתרגומם לעברית מחייב היכרות טובה של התכנים הספציפיים וידיעת הטרמינולוגיה הייחודית שלהם. על רקע השכלתו הפורמלית (כלכלה, מזרחנות ולימודי אפריקה) והקריירה הקודמת שלו במשרד החוץ, המעבר שלו מתחומי החברה למדעי החיים ורשימת מאות הכותרים שתרגם מרשימים במיוחד. התרגומים מדויקים ומהימנים ולשונם עשירה, אם כי לעתים גבוהה מהמקובל ומעט מיושנת. [...] הוא נטל על עצמו משימות תרגום שרבים לא היו עומדים בהן בהצלחה ובכך תרם רבות להשכלתו ולהנאתו של הקורא הישראלי".

"המדע נותן לנו דרכים חדשות לראות ולהבין את העולם, ואת היכולת להשתמש בידע מהימן כדי לקבל החלטות טובות יותר", מוסיפה ברעם-צברי, "והמדע הפופולרי ממלא תפקיד חיוני בהנגשת הדרוש לשני התפקידים הללו. על כן לתרגומים של לוטם יש חשיבות עצומה. יש הרבה מדע פופולרי בעולם, וכל עוד איננו יכולים לקרוא אותו, כי הוא בשפה זרה, אנחנו נמצאים בעמדת נחיתות. הגשרים שיצרו התרגומים של לוטם, וההמצאה ומציאה של מילים חדשות בעברית, לא רק העשירו את החוויה שלנו בעולם, אלא גם נותנים לנו אוצר מילים להשפיע עליו".

איגד את חובבי המדע הבדיוני בישראל לקהילה, ויזם את הכנס שהפך להיות האירוע המרכזי שלה. לוטם באירוע 20 שנה לאגודה | צילום: באדיבות האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה

מלך החובבים

את החותם הגדול ביותר הותיר לוטם, כאמור, על קהילת חובבי המדע הבדיוני. דומה כי בלי שהתכוון לכך הוא הפך אבן שואבת לאוהבי הסוגה שביקשו את עצתו והציעו לו יוזמות חדשות. ואף שהיה איש ספר "שראשו בעננים", ולא ביצועיסט גדול, האהבה לתחום דחפה אותו שוב ושוב לממש כל רעיון שתפס אותו,  ואם לא – לפחות לנסות.

בשנת 1996 הניעה אותו הצעה של תלמיד תיכון לייסד את ארגון החובבים הגדול והפעיל ביותר בישראל: האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ולעמוד בראשה בשנותיה הראשונות. באירוע שנערך במלאות 20 שנה לאגודה סיפר לוטם, "הרעיון שצריכה להיות אגודה ניקר לי בראש שנים, אבל היה לי ברור שזה דורש המון עבודה ארגונית, ולא היה לי שום חשק לעשות אותה. ואז התקשר אלי ילד בן 14, אבנר פרידמן, והבטיח לי שיש מאחוריו קבוצה גדולה ומאורגנת של חובבי מדע בדיוני שרק מחכים לשאת בנטל. בדיעבד התברר שהקבוצה הזאת הייתה אמא שלו".

בערך באותו זמן פנתה אליו סוניה פלדמן מהמועצה הבריטית בישראל, סיפרה לו שהיא הזמינה על דעת עצמה לישראל את סופר המדע הבדיוני בריאן אולדיס (Aldiss) ושהיא לא באמת יודעת מה לעשות בנוגע לזה."חיברתי את השניים ביחד ואמרתי, 'בואו נקים אגודה'. אבנר פרידמן וחבר עמיתיו יטפלו בעבודה הניהולית, נקים ועד ונעשה אסיפה בהשתתפות בריאן אולדיס והרצאות. תוכנית שלמה. וכך היה". ואכן באפריל 1996 זימן לוטם כמה חברים לפגישה בבית המועצה הבריטית ברחוב הירקון בתל אביב, והתוכנית יצאה לפועל.

את מטרות העמותה, מספר האופטמן, שרבט לוטם כלאחר יד, רק כדי לרצות את דרישות רשם העמותות. כיום האגודה מחויבת להן ופועלתן בהשראתן. "ממש נדהמתי כשעמנואל סיפר לי את זה", סיפרה לנו יושבת ראש האגודה כיום ליאת שחר-קשתן. "באותה מידה הוא היה יכול לומר שכתב אותה על מפית".

באותו סגנון בלתי אמצעי ייסד לוטם כעבור שנתיים את כנס חובבי המדע הבדיוני הראשון בישראל, "סקטור 972", שממנו התפתח בהמשך פסטיבל אייקון – האירוע השנתי המרכזי של חובבי הסוגה, שמתקיים מדי שנה בחול המועד סוכות. לוטם וחברו המתרגם והעורך עמוס גפן ז"ל קבעו פגישה עם מנהל סינמטק תל אביב דאז, אלון גרבוז. הם דנו בפרטים בעודם רוכבים לפגישה על הווספה של גפן, ועד שהגיעו כבר סיכמו ביניהם את עיקרי הפרטים.

כמובן לא כל הרעיונות הגדולים עלו יפה. אחד המעניינים היה כנס ארמגדון.קון, שבוטל עקב בוא הארמגדון – או ליתר דיוק האינתיפדה השנייה בשנת 2000. הפעם הרעיון בא מלוטם עצמו, שסיפר בריאיון בשנת 2016, "ככל שהתקרב המילניום חשבתי שבטח יהיה משהו עולמי במגידו (בעקבות נבואות החורבן של חילופי האלף; ר"ש), ורציתי לראות איך אנחנו משתבצים בזה. לאט לאט הבנתי שאם אנחנו לא נעשה משהו, אף אחד לא יעשה. אז העליתי את הרעיון לוועד ואמרו לי, 'בבקשה, רוץ עם זה'".

"זה", היה אמור להיות כנס בינלאומי ענק בהשתתפות לא פחות משמונה אורחי כבוד מחו"ל. אירוע השיא נועד להתקיים בליל חילופי המילניום בהר מגידו, או בשמו הלועזי "ארמגדון": המקום שבו לפי הכתבים האפוקליפטיים של הנצרות אמור להתקיים הקרב המכריע שיביא את אחרית הימים. בפועל, ההרשמה לכנס דשדשה במקום, וכשהחלו עימותים בשטחים באינתיפאדה השנייה, אורח הכבוד הראשי של הכנס, הסופר לארי ניבן, קיבל רגליים קרות וביטל את בואו. האפוקליפסה ניצחה את ארמגדון.קון.

לוטם השאיר אחריו מורשת עתירת הישגים, עם מאות תרגומי מופת וקהילה גדולה וענפה שחייבת לו במידה רבה את קיומה. "עמנואל תמיד היה שם לתמוך ולייעץ, בתקופות הטובות והרעות של האגודה. הוא היה שם מההתחלה, ובזכותו כולנו פה היום", סיכמה שחר-קשתן.