נמצאה תרופה לאלצהיימר! ולסרטן! והיא מהפכנית ופורצת דרך! אז מה אם היא נבדקה רק בתרבית, או על חולדות, ועם מדגם זעיר? העיקר הוא הסקופ
מאז פרוץ הקורונה לחיינו בתחילת 2020, חדשות המדע הפכו לעיקר החדשות. אך גם בתקופה הזאת, חלק מהסיקור העיתונאי של מחקרים מדעיים, ומחקרים רפואיים בפרט, נוטה להדגיש את הסנסציה, גם במחיר של דיווח חלקי או לא מדויק. לעיתים מחקר גישוש ראשוני הופך לכותרת על תרופה מצילת חיים שנמצאת ממש כאן, מעבר לפינה, וממצא סטטיסטי מעניין אך שנוי במחלוקת הופך לסימן קריאה מהדהד.
מחקר קטן בדק לאחרונה כותרות של כתבות שדיווחו על טיפולים חדשים לחולי טרשת נפוצה – מחלה ניוונית חשוכת מרפא של מערכת העצבים. רבות מהן השתמשו בשבחים מוגזמים כגון נס, פלא, משנה חיים, מהפכני, פורץ דרך ועוד. כשבחנו את הטיפולים שמאחורי הסופרלטיבים האלה גילו החוקרים שבמחצית מהמקרים מדובר בטיפולים שכלל לא אושרו על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA), שהוא הגוף היחיד המוסמך לאשר טיפולים רפואיים חדשים בארצות הברית, ופחות מחמישית מהם סיפקו נתונים קליניים או ראיות.
התרופות הזמינות כיום לטרשת נפוצה עולות עשרות אלפי דולרים לשנה, כך שאין פלא שהחולים ובני משפחותיהם להוטים לכל פתרון חדש ומבטיח. אך כותרות כאלה, שאינן אלא בועות סבון נידפות ברוח, לא משפרות את מצבם כהוא זה.
גם סביב מחלת הריאות התורשתית סיסטיק פיברוזיס, שהתרופות לטיפול בה עולות לא פעם מאות אלפי דולרים, נפוצות כותרות מושכות על טיפולים מצילי חיים. אך במחצית מן המקרים הכתבות שמתחת לכותרת לא מציגות שום נתונים קליניים, ראיות של ממש להצלחת הטיפול המוצע בהן, לא כל שכן אישור של ה-FDA עבורו. ממצאים דומים התגלו גם בכתבות על סרטן, מחלת אלצהיימר, מחלות לב ועוד. המסקנה לא מפתיעה – כלי התקשורת מדווחים באופן שמעודד רייטינג, מכירת עיתונים או כניסות לאתרי אינטרנט, לא פעם במחיר של חוסר דיוק מדעי, הגזמה או דיווח חלקי.
הקוראים לא מודעים להטיות בסיקור | צילום: Bencemor, שאטרסטוק
הגורם ה(לא) אנושי
אחת הבעיות הנפוצות בדיווחים עיתונאיים על מחקרים בתחום הרפואה היא ההתעלמות הבוטה מהמגבלות שלהם. לדוגמה, מחקר שנערך השנה בברזיל השווה בין הכותרות של כתבות על טיפולים בפיתוח למחלת אלצהיימר לבין כותרות המחקרים שעליהן הן דיווחו. כצפוי נמצא שעורכי החדשות נוטים לבחור בכותרות מושכות, לעיתים רבות על חשבון הדיוק המדעי.
מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח שפוגעת בזיכרון ובכישורי החשיבה ומשפיעה על ההתנהגות. למרות תקציבי עתק שמושקעים כבר שנים רבות בחקר המחלה, עדיין לא נמצאה תרופה שמרפאת אותה או אפילו מעכבת את הידרדרות המצב של החולים. קרובי החולים להוטים לשמוע על טיפולים פורצי דרך, והתקשורת מספקת את רצונם – תוך התעלמות מעובדה קריטית – הממצאים המבטיחים מגיעים מניסויים שנעשו על חיות מעבדה בלבד.
מחקרים למציאת תרופה או טיפול למחלה נעשים בדרך כלל על מכרסמים – בעיקר עכברים – ולא על בני אדם. השיקול האתי מובן מאליו, שכן אי אפשר לראות את השפעת הטיפול על רקמת המוח בלי ניתוח שיהרוג את הנבדק. אולם מחלת אלצהיימר פוגעת רק בבני אדם. כדי לחקור אותה מפתחים זנים של עכברים (חיות מודל) שמציגים תופעות ניווניות שמדמות את התפתחות המחלה אצל בני אדם. מחקרים רבים מספור מצאו חומרים שריפאו את חיות המודל הללו או הקלו על התסמינים שלהן, אך כשניסו אותם על בני אדם התברר שהם חסרי תועלת או גורמים תופעות לוואי קשות.
לפיכך, ההנחה שתרופה שמרפאת מחלה שאינה אלצהיימר אצל עכברים תרפא חולי אלצהיימר אנושיים, אינה מובנת מאליה כלל וכלל. למרות זאת, כלי התקשורת שופעים דיווחים רבי רושם בנוסח "פריצת דרך בטיפול באלצהיימר! ניסוי חדש מגלה שצריכת אבקה מקשקשי דרקון מקלה על תסמיני המחלה". רק בשולי הכתבה, הרחק מהכותרת המפוצצת, מוזכר כי מדובר בניסוי שנעשה על עכברים, והשלכותיו על חולים אנושיים עדיין אינן ידועות.
לכאורה הכול טוב ויפה – אף אחד לא שיקר, והכתבה מספקת את כל העובדות החשובות. אבל יש בעיה: חלק ניכר מהקוראים כלל אינם טורחים לקרוא את הכתבה במלואה, אלא מסתפקים בכותרת. כך מתקבעות בציבור תפיסות שגויות בנוגע להתפתחות המדעית.
בסקר שערך מכון המחקר Pew בארצות הברית בשנת 2017 נמצא כי פחות ממחצית מהקוראים של כתבות באינטרנט נכנסים לכתבות שעוסקות בנושאים מדעיים וקוראים אותן, ורק כעשירית עושים זאת לעיתים קרובות. מחקר אחר גילה כי רוב השיתופים של כתבות חדשותיות בטוויטר אינם נקראים כלל. שילוב הממצאים הללו מצביע על כך שחלק ניכר מצרכני המדיה מסתפקים בקריאת הכותרת וממשיכים הלאה.
סיקור בשירות התעשייה. תמ"ל או הנקה טבעית? | צילום: Suti Stock Photo, שאטרסטוק
למי יש אינטרס?
כשל נוסף נוגע להסתרת האינטרסים הקיימים מאחורי המחקר או הדיווח העיתונאי עליו. הנושא הזה רלוונטי תמיד, אך הוא בולט במיוחד בתחומים שמעורב בהם כסף גדול, כמו מוצרי טבק, סוכר, תוספי מזון או תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), המכונות גם "פורמולות".
בתחום התמ"ל, מחקר מצא כי 30 אחוז מהכותרות במאמרים על תזונת תינוקות מציגות רושם מטעה לגבי הנקה. החוקרים סיווגו את הכותרות לקטגוריות, לפי האיזון שהציגו בין הזנה בתמ"ל לבין הנקה. לדוגמה, כותרת כמו "הבדלים בתחלואה בין תינוקות יונקים לתינוקות שניזונים מפורמולה" סווגה ככותרת מאוזנת, אף שלא צוין בה שההבדל שנמצא מצביע דווקא על על יתרון בריאותי לתינוקות יונקים על פני מקבלי הפורמולה. כותרות אחרות אף היו מטעות בבירור – למשל זאת שציינה "הנקה ותסמונת מוות בעריסה", משפט שלכאורה הצביע על קשר בין הנקה למות תינוקות, אך למעשה התייחס למחקר שמצא כי דווקא הזנה בפורמולה מעלה את הסיכון ללקות בתסמונת הזאת.
המחקר התמקד באופן שבו לשון הכותרות יוצרת מסגור מטעה, שבו דווקא הזנת תינוקות מבקבוק היא כביכול הנורמה ואילו הנקה טבעית היא ההתערבות המחקרית – במחקרים שמלכחילה ממומנים לא פעם בידי יצרני התמ"ל. כך נוצר מצב שבו מתייחסים ל"יתרונות ההנקה" ולא ל"סיכונים הבריאותיים של השימוש בפורמולה" ולמסגרת ניטרלית יותר כמו "המחלוקת בין הנקה טבעית לתמ"ל". ההצגה בפועל מוטה ומעוותת את המציאות, ולכן פוגעת ביכולתם של הורים לקבל החלטה מושכלת לגבי האופן שבו יזינו את התינוקות שלהם.
הטיה מבנית
גארי שוויצר (Schwitzer) מבית הספר לעיתונות ותקשורת המונים באוניברסיטת מינסוטה, הקים לפני 15 שנה מיזם מקוון בשם HealthNewsReview.org (ביקורת חדשות מדע), שמעריך את האופן שבו מוצגות בתקשורת ידיעות הנוגעות לחקר מחלות, ומדרג אותן. אתרים דומים פועלים גם במדינות נוספות, כגון Australian Media Doctor Web האוסטרלי ו-Behind the Headlines הבריטי.
האם המדע בכתבה מדויק? | צילום מסך מהאתר HealthNewsReview
אתרים כאלה בוחנים אם הסיקור התקשורתי עומד בדרישות כמו הבאת ראיות תומכות, הסתמכות על מקורות אמינים והצבעה על אינטרסים אפשריים של מקורות המידע. לדברי שווייצר, סיקור מדויק, מאוזן ומקיף של נושאי בריאות הכרחי כדי שצרכני שירותי הבריאות יוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאותם, המבוססות על ידע והבנה.
מחקר ביו-רפואי הוא תהליך איטי, שמניב ממצאים קטנים שמצטברים בטווח הארוך לגוף ידע רחב ומקיף. בניגוד לכך, אתרי חדשות באינטרנט, וגם אמצעי תקשורת רבים אחרים, פעילים לא פעם 24 שעות ומחפשים תוכן קל ומהיר, ומוטב שיהיה פשוט לעיכול ושיסתכם היטב בכותרת קצרה ומושכת.
אם לא די בכך, רוב הכתבים המסקרים את תחומי הבריאות והמדע אינם מומחים בתחום, ולא פעם גם אין להם הכשרה או השכלה מתאימה בשיטות מחקר ובפענוח נתונים סטטיסטיים. פער ההבנה הזה עושה אותם מועדים לטעויות. הדבר נכון גם לגבי מרבית עורכי החדשות, שנותנים את הכותרות בפועל.
ייתכן שיש כאן גם מעין שיתוף פעולה, לא תמיד מכוון, בין אנשי המדע ודוברויות האוניברסיטאות לכתבים שמסקרים אותם. החוקרים נהנים מפרסום, היות שהוא עשוי להעלות את מספר הציטוטים של המחקר שלהם בספרות המחקרית, ולעזור להם בקבלת קידום מקצועי או בהשגת תקציבי מחקר. הדוברויות נהנות מיחסי ציבור טובים, ואילו עבור העיתונאים סיפור על פריצת דרך רפואית דרמטית הוא הישג מקצועי, בתחום שמבוסס על רדיפה בלתי פוסקת אחרי סיפורים חדשותיים.
ומה קורה כשמתברר שמאחורי הפרסום לא עומד כמעט כלום? בדרך כלל לא יהיו לכך כל השלכות שליליות עבור החוקרים המצוטטים, העיתונאים או גוף התקשורת. למרבה הצער, השפעתם של אתרי ביקורת התקשורת על מדיניות הסיקור היא לכל היותר שולית, וציבור הקוראים עצמו כמעט לא נחשף לתכנים הביקורתיים שלהם.
מצער להודות שהמבנה הנוכחי של כלי התקשורת אינו מאפשר לקוראים ולצופים המבקשים מידע רלוונטי ומהימן, לבטוח במידע שאליו הם נחשפים ברשת, בעיתון או על מסך הטלוויזיה. האחריות מוטלת בראש ובראשונה עליכם, הקוראים והצופים, להתייחס לכתבות בנושאים מדעיים ורפואיים באופן ביקורתי, לוודא שהמידע אמין ושלם ולהצליב אותו עם מקורות מהימנים או לקרוא את המאמר המקורי. קשה להניח שמרבית הקוראים, שאינם קוראים מעבר לכותרת, ישקיעו מאמץ כזה.
1. קיראו את הכתבה כולה. אל תסתפקו בכותרת.
2. בידקו: האם המחקר נעשה על בני אדם, או שמא על חיות מעבדה או תרביות תאים?
3. האם מצוין מה גודל המדגם? מה גודל האפקט? קשה להכליל ממחקר על עשרה נבדקים ושיפור זעיר.
4. האם מדובר בניסוי קליני? רק ניסוי מבוקר עם קבוצת ביקורת מאפשר להסיק סיבתיות.
5. באיזה כתב עת מדעי פורסם המחקר? האם הוא זוכה למעמד גבוה בעולם המדעי? האם המאמר עבר ביקורת עמיתים?
6. שאלו את עצמכם: האם למישהו מהמעורבים יש מה להרוויח מפרסום הכתבה? מהמחקר עצמו?
7. נתקלתם בפרט חשוד? בידקו באתרים מדעיים אמינים שמבצעים עריכה מדעית, או חפשו את המאמר המקורי.
8. פנו אלינו, למכון דוידסון. נשמח לעמוד לרשותכם.
