נתחיל בשני תיקונים קלים:

(1). זהו למעשה אינו חצץ במלוא מובן המילה מכיוון שגודל החלקיקים, העשויים מסלעים גרוסים (עדיפות לגרניט), גדול יותר (כ 4-5 ס"מ). יש גם חשיבות לתצורה – יש עדיפות לצורות "חופשיות" בעלות פינות (המשתלבות אחת בשנייה) על חלוקים עגלגלים.
יש גם לתצורה שם לועזי מקצועי משלה: Ballast, אך אנו נמשיך לקרוא לחומר "חצץ" לשם הפשטות.
[מקור המילה Ballast מתחום הספנות; שם פירושו מטען של אבנים שהיה מונח בתוך הספינה כדי לייצב אותה לאחר שהמטען הורד ממנה. בעברית נקרא זיבורית].

(2). ה"חצץ" לא מפוזר בין הפסים אלא הפסים ממש יושבים עליו. העובי המינימאלי מתחת לפסים הוא
כ 15 ס"מ בממוצע אך במסילות המצויות בשימוש רב והנתונות בעומסים גבוהים (כמו רכבות מהירות מאוד) עובי שכבת החצץ יכול להגיע ל 50 סנטימטר!!


תמונה נלקחה מוקיפדיה.

הסיבות לשימוש ב"חצץ" סלעים הן מרובות:

(1). הוא עוזר בהעברת עומסים מהמסילה לקרקע וכן מסייע בשליטה על התרחבות/התכווצות פסי הרכבת בחום/קור (בהתאמה). הוא גם מאפשר "גמישות" לפסים – תכונה חשובה מאוד המסייעת למניעת היווצרות סדקים וקריסה של המסילה. אם היינו מקבעים את הפסים בבטון (מעשה לא כלכלי כשלעצמו) הפסים היו עומדים בעומסים הרבה יותר גבוהים ונשברים (כי הגמישות הייתה נמנעת מהם) וגם הבטון היה נסדק ומתפורר.
[אם כי חשוב לציין שכיום יש דרכים מסוימות להתגבר על הבעיה].
בעבר הרחוק הנושא החשוב של העברת וחלוקת העומסים לא היה ברור לכול העוסקים במלאכה ולכן היו ניסיונות להשתמש בתחליפים כמו גיר, אדמה, חימר ואפילו פחמים שנוצרו מפעולת הקטר; מהר מאוד התברר שתחליפים אלו לא מסוגלים לעמוד בעומסים הגבוהים מחד והם גם אפשרו פחות גמישות לפסים מאידך.


תמונה נלקחה מוקיפדיה.

(2). הוא מקל על ניקוז הגשם מאזור המסילה; החצץ בניגוד לאדמה אינו סופג את המים כלל אלא נותן להם לעבור כמעט במלואם. אם האזור בו מצויים הפסים היה הופך בוצי המסילה הייתה שוקעת בבוץ כאשר הרכבת הכבדה הייתה עוברת עליה.
(3). הוא מונע ומעכב סחף של הקרקע מתחת למסילה.
(4). הוא מונע גדילה מהירה של צמחיה באזור הפסים ולכן מקטין עלויות ניכוש.
(5). כאשר יש לתקן חלק מהמסילה קל יחסית לבצע את ההחלפה (אין שום בסיס "יצוק" שיש לשבור ולהחליף).


תמונה נלקחה מוקיפדיה.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

8 תגובות

  • דן

    איך זה שהפסים אינם מתעקמים עם

    איך זה שהפסים אינם מתעקמים עם שינויי החום עקב התפשטותם והתכווצותם? בעבר היו מרווחים בין הפסים (ואפשר היה לשמוע את זה ) ואילו היום אין מרווח ובכל זאת הפסים אינם מתעקמים. מהו ה"סוד"?
    תודה

  • בועז

    כמה הארות והערות

    א. גם ברכבת אין משתמשים ב"חצץ" אלא ברבד לתיאור המצע שתומך במסילה.
    ב. מיסעות בטון מאוד נפוצות בשימוש כיום. אומנם עלותן גבוהה יותר,אך למעשה תחזוקתן קלה יותר והן נפוצות יותר בקווי רכבת מהירים מאשר מיסעות גמישות.
    ג. רבד אכן מפוזר גם בין הפסים כחלק מהמבנה העליון של המסילה. בשכבת הרבד הזאת מטפל כלי הנדסי שנקרא מווסת רבד ותפקידו בין היתר לייצר תמיכה של הרבד באדני הרכבת.

  • ליאור

    תודה על המידע ! כל הכבוד על

    תודה על המידע ! כל הכבוד על הידע

  • משה פ

    עובד רכבת

    הסבר מפורט ומתמצת יישר כח

  • אנונימי

    תודה רבה :) החכמנו

  • דנה

    תודה על ההסבר! בני שאל אותי

    תודה על ההסבר! בני שאל אותי שאלה שאף פעם לא הרהרתי בה..מרתק!

  • עדן

    מעניין. תודה

    ...

  • אנונימי

    הסבר טוב וברור לנערה בת 13

    הסבר טוב וברור לנערה בת 13 וסבתה