התופעה של הופעת חרוט או דיסקת התעבות סביב כלי טיס הטס במהירות גבוהה קוריה סינגולריות פראנטל-גלאוארט (Prandtl-Glauert singularity) ואין לה קשר למעבר של מחסום הקול, למעשה היא מתרחשת גם במהירויות נמוכות מעט מכך.
חרוט התעבות סביב F-22 (יולי 2009, תצלום של חיל האוויר האמריקאי)
התופעה היא התעבות מהירה של אדי מים סביב גוף הנע במהירות באוויר והיוצר תנאים של תת-לחץ.
ירידת לחץ מהירה מובילה לירידה מהירה בטמפרטורה ואם האוויר לח ויש בו כמות גדולה של אדי מים, יופיע ענן ש"עוקב" אחר הגוף.
האמת מעט שונה והענן לא "עוקב" אחר הגוף הטס אלא נוצר כל הזמן מחדש עקב התעבות באזורי לחץ נמוך בעוד שבאזורים בהם הגוף כבר חלף המים מתאדים מייד חזרה והענן נעלם.
חרוט ההתעבות מוכר ביותר במטוסים ומכן הטעות הנפוצה של הופעתו בזמן המעבר את מחסום הקול אך הוא קיים גם בטילים ואפילו צולם בפיצוצים אטומיים.
הפיצוץ הראשון של פצצה גרעינית באתר טריניטי (Trinity) בניו-מקסיקו 16-07-1945 (ספריית הקונגרס)
פיצוץ של 21 קילוטון באטול האלמוגים ביקיני (Bikini), מבצע צומת-דרכים ב 1946 (ספריית הקונגרס).
מפה של אזור הפיצוץ באטול האלמוגים ביקיני (נקודת הפיצוץ מסומנת בעיגול). תמונה נלקחה מויקיפדיה
דיסקת התעבות סביב הטיל סאטורן-5 שהוביל את אפולו 11 לירח 16-07-1969 (NASA)
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
