מד-חום הנו למעשה מד טמפרטורה.
הראשון להמציא ולהשתמש במד טמפרטורה היה גלילאו גליליי, בסוף המאה ה- 16. מד הטמפרטורה שהמציא היה מבוסס על התפשטות והתכווצות האוויר בטמפרטורות שונות.
במהלך מאות השנים הבאות חוקרים שונים הציעו שיפורים ושינויים שונים.
במאה ה-18, גרמני בשם דניאל פרנהייט פיתח את מד הטמפרטורה הפועל על אלכוהול ובהמשך גם בעזרת כספית ושיכלל אותם למוצר המוכר לנו היום.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
מד הטמפרטורה המוכר לנו קיום מורכב מצינורית נוזל (לרוב כספית נוזלית) . קצה הצינורית מורחב והוא בא במגע עם הסביבה ומושפע מהטמפרטורה; המשך הצינורית מצוי בתוך צינורית זכוכית שנייה כשביניהם וואקום המבודד את הצינורית הפנימית. כאשר הכספית מתחממת היא מתפשטת ועולה בצינורית שם היא נקראת על גבי סולם טמפרטורות המוטבע על גבי הצינורית.
הכספית מאוד מתאימה לתפקידה במד הטמפרטורה מכיוון שהיא נוזלית בטווח רחב מאוד של טמפרטורות (39- ועד 357 מעלות צלסיוס). בנוסף, כאשר הכספית הופכת למוצק (קופאת בטמפרטורה נמוכה מ 39-) היא אינה מתפשטת (כמו המים) ולכן אין סיכוי שמד הטמפרטורה ייסדק ויישבר.
הבעיה עם הכספית שהיא רעילה ולכן יש להימנע מכל מגע איתה.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
כאשר מד הטמפרטורה נשבר הכספית מתקבצת ויוצרת מבנים כדוריים. הסיבה לכך היא מתח הפנים הגבוה הקיים בכספית; מבנה כדורי הוא בעל שטח הפנים המינימאלי לנפח נתון ולכן נוזל ישאף אליו.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
