נוסח השאלה המקורי: מדוע מתקיים החוק השני של התרמודינאמיקה, מדוע חום מתפשט למקומות קרים יותר? שרון
החצי הראשון של השאלה הוא קשה ביותר, וגובל בפילוסופיה: אני לא יודע האם יש למישהו בעולם תשובה טובה (ומוכחת) מדוע חוקי הטבע היסודיים, שהחוק השני של התרמודינמיקה הוא אחד מהם, מתקיימים כפי שהם. למשל מדוע שתי מסות מושכות זו את זו (ולא דוחות זו את זו או או פשוט לא מפעילות שום כוח אחת כלפי השניה) או מדוע דווקא מטענים חשמליים מנוגדים מפעילים כוח משיכה ולא כוח דחיה או מדוע קיים גבול למהירות ביקום וכו'. אבל דווקא לגבי החוק השני של התרמודינמיקה וספציפית לגבי תופעת התפשטות החום למקומות קרים יותר אפשר להציע הסבר מניח את הדעת. לחוק השני של התרמודינמיקה יש מספר ניסוחים, שלושה מהם הם (מתוך וויקיפדיה):
1. זרימה ספונטנית של חום תמיד תתרחש מגוף חם יותר לגוף קר יותר, ולעולם לא להפך.
2. כמות האנטרופיה במערכת סגורה לעולם לא קטנה ויכולה רק לגדול.
3. מערכת תשאף תמיד לרמת האנטרופיה הגבוהה ביותר. כאשר אנטרופיה היא גודל פיזיקלי, הניתן למדידה, והפרשנות המקובלת ביותר היא שאנטרופיה היא מדד לאי-הסדר במערכת (אי-סדר שמתאפיין בשוני מקסימלי בין הפריטים המרכיבים את המערכת ברמה המיקרוסקופית). מדוע שהטבע ישאף לאי-סדר מקסימלי, מה יש ליקום נגד סדר?
ההסבר שהוצע (על ידי ענף בפיזיקה הנקרא מכניקה סטטיסטית) הוא שהחוק השני של התרמודינמיקה הוא פשוט חוק סטטיסטי, כלומר המצב המסתבר ביותר סטטיסטית הוא זה שמתרחש, כמובן, ולכן כל המערכות מתכנסות אליו, ואין ליקום באמת שום 'אינטרס' מכווון להגדיל את אי הסדר בתוכו. דוגמאות: א. בהגרלת הלוטו מגרילים 6 מספרים מתוך 40. בכל תולדות הגרלות הלוטו בישראל ובעולם, מעולם לא הוגרלו 6 מספרים עוקבים ברציפות (למשל 4,5,6,7,8,9), המספרים שמוגרלים הם תמיד מפוזרים או ב'אי-סדר', והסיבה לכך ברורה: מספר השישיות האפשריות עם מספרים עוקבים הוא קטן (כמה שישיות בודדות) ומספר השישיות עם מספרים 'מבולגנים' הוא עצום וגובל במיליונים, ולכן סביר הרבה יותר. ב. אם ניזרוק 1000 מטבעות על הריצפה, סטטיסטית הכי סביר שכמחצית מהמטבעות יפלו על צד 'עץ' וכמחצית יפלו על צד 'פאלי'. מצב בו 900 מטבעות יפלו על עץ ו 100 יפלו על צד פאלי הוא נדיר ביותר (הסיכוי שהוא יקרה קטן אפילו מאחד למיליארד).
האנלוגיה לחום היא זהה: נניח שיש כוס מים עם קוביית קרח, מניסיוננו (ועל פי החוק השני של התרמודינמיקה) עם הזמן הקרח יתחמם ויהפוך לנוזל, והמים בכוס יתקררו, עד שהטמפרטורה של המים תגיע לשיווי-משקל. על פי הפרשנות הסטטיסטית מצב בו נמצאות זו ליד זו מולקולות מים במצב נוזל (בעלות אנרגיה רבה) במגע עם מולקולות מים במצב מוצק (בעלות אנרגיה נמוכה יותר) הוא לא מצב סביר סטטיסטית. כיוון שמדובר במולקולות, מספר החלקיקים הוא אדיר, בסדר גודל של מספר אבוגדרו 6.02*1023 , מה שהופך את המצב לעוד יותר לא סביר (הרבה הרבה פחות סביר ממטבע שיפול 900 פעמים על אותו הצד). מצב לא סביר סטטיסטית הוא גם לא יציב מבחינה תרמודינמית. המצב הסביר ביותר סטטיסטית, וניתן לחשב זאת, הוא המצב של מקסימום אנטרופיה – כלומר מצב שכל המולקולות, האיטיות והמהירות מעורבבות יחד ולא נמצאות באיזורים נפרדים (של קרח ומים), כאשר הטמפרטורה היא מדד לאנרגיה הממוצעת של המולקולות. (ולכן הטמפרטורה הסופית של המים תהייה גבוהה יותר מהטמפ' של הקרח ונמוכה מהטמפ' של המים בהתחלה). ולכן מערכות שואפות לשיווין טמפרטורה. המולקולות מעבירות אנרגיה אחת לשנייה באמצעות התנגשויות.
התמונות מתוך ויקיפדיה
בפעם הבאה שיעירו לך שהחדר שלך מתבלגן כל פעם מחדש, תוכל/י לטעון להגנתך שזו לא אשמתך, וזה פשוט החוק השני של התרמודינמיקה :-)
מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
