חלקיקים טעונים נייחים מפעילים זה על זה כוח אלקטרוסטטי הנקרא כח קולון, הפרופורציוני למכפלת המטענים ופרופורציוני הפוך לריבוע המרחק ביניהם. מטען הנמצא בתנועה יוצר שדה מגנטי, אשר בתורו מפעיל כוח מגנטי על מטענים נעים אחרים. זרם של אלקטרונים הנע בתיל מוליך יוצר גם הוא שדה מגנטי. נניח שיש ברשותנו שני תיילים מוליכים שהאלקטרונים בהם נעים במהירות שווה וקבועה, v. אם הזרמים בהם יהיה באותו כיוון התיילים ימשכו זה את זה, ואם הזרמים יהיו מנוגדים בכיוונם הם יידחו זה את זה.

שני תיילים מקבילים אשר האלקטרונים בהם נעים באותה מהירות.

אלא שמהירות של גוף תלויה במערכת הייחוס ממנה צופים בו. אם נצפה בתיילים ממערכת ייחוס הנעה במהירות הזרם, אזי האלקטרונים ייראו לנו כנייחים, אבל עדיין יהיה כוח בין התיילים (אנחנו נראה אותם מתקרבים מעט זה לזה). נראה שיש כאן פרדוקס כיוון שמטען נייח לא היה אמור ליצור שדה מגנטי.

שאלה זו ודומותיה הניעו את פיתוח תורת היחסות הפרטית. מבלי להיכנס לפרטים, תורת היחסות הפרטית מערבבת בין שדות חשמליים למגנטיים דרך טרנספורמציות (מעברים מתמטיים).

נחזור לדוגמא של שני התיילים. לשם פשטות נניח שכל האלקטרונים בתיילים נעים באותה מהירות (אם כי למען האמת הם נעים בטווח של מהירויות), ומהירות זו זהה עבור שניהם. במערכת הייחוס של האלקטרונים באחד התיילים, התיל השני מכיל אלקטרונים נייחים ופרוטונים שנעים בכיוון ההפוך. היות שהפרוטונים והאלקטרונים בתיל השני נעים זה ביחס לזה, תורת היחסות הפרטית אומרת לנו שעלינו לקחת בחשבון אפקט המכונה התקצרות לורנץ. התקצרות לורנץ הופכת את המרחקים בכיוון התנועה לקצרים יותר, לפי הנוסחא:


כאשר L הוא המרחק החדש, L0
הוא המרחק הישן, v היא מהירות האלקטרונים ו-c היא מהירות האור.

התוצאה היא שהפרוטונים קרובים יותר זה לזה, מה שיוצר הפרדת מטען מקומית בין האלקטרונים לפרוטונים והתיל נראה טעון – כאמור ממערכת הייחוס של האלקטרונים בתיל הראשון. האלקטרונים בתיל הראשון ירגישו אם כן משיכה חשמלית. מצד שני, ממערכת ייחוס נייחת, התיילים יימשכו זה לזה בגלל הכוח המגנטי ביניהם. אין כאן פרדוקס אמיתי – השדה החשמלי והמגנטי הם פנים שונות של אותה תופעה.

שני התיילים מנקודת ייחוס הנעה עם האלקטרונים

בדוגמא שלפנינו היחסות הפרטית נותנת את אותותיה במהירויות נמוכות מאוד שאינן מתקרבות כלל למהירות האור. מהירות האלקטרונים בזרם של 10 אמפר הזורם בתיל נחושת בקוטר מילימטר אחד היא מסדר גודל של 10-5 מטר לשניה. מהירות האור היא 3*108 מטר לשניה. ועדיין, אם נניח את התיילים זה לצד זה, הכוח המגנטי ביניהם יהיה מדיד. כוח זה מהווה את הבסיס לפעולתם של מנועים חשמליים, גנרטורים ויישומים נוספים.

מאת: נעה זמשטיין
המחלקה לפיזיקה כימית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • עפר

    איך מחשבים יחס בין שדה מגנטי (מגנט קובחט) למרחק מהמתכת הממוגנטת

    איך מחשבים יחס בין שדה מגנטי (מגנט קובלט) למרחק מהמתכת הממוגנטת
    או בקמה ישתנה השדה המגנטי אם ארחיק מגנט ב 1-2 ממ מהמתכת

  • ליאור

    כמה שאלות חשובות!

    שלום, אני ליאור בן עזרא, אני עדיין נער ואני מאוד אוהב פיזיקה!
    יש לי כמה שאלות אודה לכם אם תענו לי, הייתי רוצה לדעת:
    1) מהי מערכת ייחוס?
    2) לא הבנתי את ההקבלה בין החשמל למגנטיות (אלקטרומגנטיות) האם מישהו יוכל לפשט לי זאת?
    3) מהי מהירות האלקטרונים בתיל חשמלי?
    4) האם אפשר דוגמא לנוסחה של התקצרות לורנץ?
    4) הא0

  • נעה זמשטיין

    תשובה

    הי ליאור, תודה על שאלותיך.
    1) מערכת ייחוס היא נקודה שביחס אליה נמדד מקומו של גוף. כאשר דנים בתנועה עלינו להחליט מהו המקום שממנו אנו צופים בתנועה ומודדים אותה. למשל דמיין אדם הצועד בתוך רכבת במהירות 2 קמ"ש, כאשר הרכבת נוסעת במהירות 100 קמ"ש. מההקשר ניתן להבין שמהירותו של האיש היא 2 קמ"ש ביחס למישהו אחר שנמצא בתוך הרכבת. אולם ביחס לאדם העומד על הרציף, מהירותו תהיה 102 קמ"ש. לכן עלינו להבהיר מראש מאיזו נקודה במרחב אנו צופים בתנועתו.
    2) בוודאי למדת בנפרד על השדה החשמלי והשדה המגנטי. כאשר מעמיקים בלימודי הפיזיקה מגלים ששני השדות קשורים קשר עמוק ולמעשה אינם ניתנים להפרדה. שדה חשמלי המשתנה בזמן יוצר שדה מגנטי, ושדה מגנטי משתנה בזמן יוצר שדה חשמלי. היחסים ביניהם מתוארים במשוואות מקסוול. קרינה אלקטרומגנטית (למשל אור נראה) היא צירוף של שדה חשמלי ומגנטי מאונכים זה לזה המתקדמים בזמן ובמרחב.
    3) כפי שנכתב במאמר, מהירות האלקטרונים בתיל מוליך היא מסדר גודל של 0.00001 מטר לשנייה.
    4) דוגמא להתקצרות לורנץ: רכבת נמצאת במנוחה במערכת ייחוס א', ותחנת רכבת נמצאת במנוחה במערכת ייחוס ב'. מערכת ייחוס ב' נעה במהירות 0.8c (כאשר c מהירות האור) ביחס למערכת ייחוס א'. ברכבת נמצא סרגל שאורכו 30 ס"מ במערכת א'. מה יהיה אורכו במערכת ב'? תשובה: אם נציב בנוסחא שבמאמר את הנתונים, נמצא שאורכו החדש של הסרגל הוא 18 ס"מ.

  • אריק

    שתי שאלות

    א) מה לגבי אלטרונים שנעים בריק(בלי פרוטונים) האם הם לא יפעילו כוח מגנטי?
    ב)רשמת שמהירות האלקטרונים בתיל נחושת תהיה 10 בחזקת -5 מטר לשנייה.
    לפי זה ייקח לאלקטרונים יותר מיום לנוע מטר אחד- זה לא נראה הגיוני(לא מסתדר עם הפעולה הנראית כאילו מיידית של החשמל).

  • נעה זמשטיין

    תשובה

    א) אלקטרונים לא נעים בריק ממש, תמיד יש בכלי לחץ כלשהו. ב) מהירות האלקטרונים אינה מהירות הגעת הסיגנל החשמלי. השדה האלקטרומגנטי נע בתייל, וגורם לאלקטרונים לקפוץ מאטום אחד לשני, בגל, שמהירותו קצת יותר נמוכה ממהירות האור בריק. מהירות האלקטרונים בתווך היא רנדומלית והרבה הרבה יותר איטית.

  • ליאור

    מהירות רנדומלית, שאלה

    מהי מהירות רנדומלית?

  • נעה זמשטיין

    תשובה

    מהירות רנדומלית = מהירות שלה גדלים וכיוונים שונים במרחב