מדוע נשים שעירות פחות מגברים?
בקרב תינוקות וילדים רכים, אין הבדלים גופניים בין בנות ובנים. ההבדל היחיד מתבטא באיברי המין, המהווים את סימני המין הראשוניים ובהם ניתן להבחין כבר בעת ההתפתחות העוברית והלידה.
עד גיל ההתבגרות המינית, מערכת הרבייה הינה רדומה ובלתי פעילה. בעת ההתבגרות המינית מערכת המין מתעוררת לפעילות כאשר רמת ההורמונים הקשורים בהתפתחות המינית עולה. עד היום לא ידוע הגורם לשינוי בהפרשת ההורמונים שחל בגיל ההתבגרות המינית.
ראשיתו של התהליך בהיפותלמוס המפריש, בין היתר, את ההורמון GnRH
(Gonadotropin Realeasing Hormone). ה-GnRH מעורר את בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) לייצר ולהפריש הורמונים הנקראים גונדוטרופינים (LH – Luteinising Hormone and FSH – Follicle Stimulating Hormone) הפועלים על האשכים בגברים, והשחלות בנשים. בעקבות פעולתם של הגונדוטרופינים, האשכים והשחלות משופעלים ומתחילים לייצר הורמוני מין שהם האסטרוגן והפרוגסטרון בנשים, והטסטוסטרון בגברים.
הורמונים אלו אחראים על הופעת סימני המין המשניים שהם סימנים חיצוניים המופיעים בעת גיל ההתבגרות המינית כתוצאה מהפרשת הורמוני המין. סימני המין המשניים מופיעים בגברים בגיל 12-16 וכוללים צמיחת שיער ערווה ובתי שחי, הופעות שיער בפנים, חזה וגפיים, התעבות הקול, התרחבות הכתפיים, הגדלה והתחזקות השרירים והבשלת תאי הזרע. לסימנים אלו אחראים האנדרוגנים שהם משפחת הורמוני המין הגבריים ובכללם – הטסטוסטרון. סימני המין המשניים בנשים מופיעים בין הגילים 10-16 וכוללים צמיחת השדיים, צמיחת שיער ערווה ובתי שחי, התרחבות האגן, הבשלת הביציות והופעת המחזור החודשי. להופעת סימנים אלו אחראי האסטרוגן – הורמון המין הנשי. השפעת הציר ההורמונלי על הופעת סימני המין המשניים מתוארת בתמונה מס' 1:
תמונה מס' 1: השפעת ייצור הורמוני המין על הופעת סימני המין המשניים בזכרים ונקבות.
לאנדרוגנים השפעה שונה על צמיחת השיער באזורי גוף שונים. ההשפעה נעה מלא קיימת (כגון שיער הריסים) ועד להשפעה חזקה (שיער פנים, חזה, ערווה, בית שחי). אנדרוגנים נקשרים לקולטנים בציטופלסמה ובגרעין של פפילות דרמליות (אזורים בדרמיס של העור המזינים את זקיקי השיער). בעקבות קישור זה מעוררים תהליכים שתוצאתם ייצור והפרשה של חלבונים מסויימים (ציטוקינים) בעלי השפעה מעודדת על צמיחת השיער. קיימים אזורי שיער בגוף בהם לחלבונים אלו דווקא השפעה מעכבת על צמיחת השיער (כמו האזורים האופייניים להתקרחות הגברית).
דבר זה עונה על השאלה מדוע נשים שעירות פחות מגברים אך זה לא מסביר מדוע יש לנשים בכלל שערות גוף? גם לנשים יש, כידוע, שערות על הגפיים ובאזורי גוף שונים בכמות משתנה בין אישה לאישה. דבר זה נובע מכך שקיימת רמה פעילה של טסטוסטרון בדמה של כל אישה. רמה זו מהווה 5% עד 10% מרמת הטסטוסטרון בקרב גברים. הטסטוסטרון מיוצר אצל הנשים בשחלות ולמעשה מהווה את אבן הבניין לסינטזה של אסטרוגן. כמו כן, טסטוסטרון מיוצר גם בבלוטת יותרת הכיליה בקרב גברים ונשים. לכן, גם לנשים יש שיער גוף, במידה שונה בין אישה לרעותה.
מדוע לגבר יש פטמות?
היתרון בקיומן של פטמות בקרב נשים הינו ברור. "ברירת המחדל" הגנטית עבור גברים ונשים היא לחלוק במאפיינים זהים, ובהיותם עוברים הם חולקים רקמות ואיברי גוף זהים תחילה, עד אשר נוכחות או העדר כרומוזם Y, וייצור או היעדר ייצור של טסטוסטרון, בהתאמה, ישפיעו על יצירת מערכת הרבייה לכיוון זכרי או נקבי.
תמונה מס' 2: פיטמה גברית. התמונה לקוחה מוויקיפדיה.
המאפיינים הזהים בין המינים, לא ישרדו אבולוציונית אם יש חיסרון בקיומם כיוון שיתקיימו תהליכים סלקטיבים "נגדם". לכן שרדו הפטמות הגבריות: קיומם אינו מהווה חיסרון אבולוציוני (למרות שגם גברים יכולים ללקות, באופן נדיר ביותר, בסרטן השד). לסיכום, ניתן לומר שהסיבה שלגברים יש פטמות היא ככל הנראה כי לנשים יש, והן צריכות אותן, בעוד שלגברים קיומן אינו מסב מספיק נזק על מנת שייכחד אבולציונית.
מאת: דניאל בן הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
