עצמות השמע הן הפטיש (malleus), הסדן (incus) והארכובה (stapes). מצויות באוזן התיכונה והן העצמות הקטנות ביותר בגוף (ראה תמונה למטה).
בקצה אחד הפטיש מחובר לעור התוף שהוא הגבול של האוזן החיצונה ובקצה השני הארכובה מונחת על החלון האובלי המקשר לחילזון השמע (cochlea) באוזן הפנימית (למעשה הסדן והארכובה התאחו לעצם אחת).
פעולות עצמות השמע היא פעולת "מנוף". מטרת המנוף היא להגביר עוצמה, כלומר הפעלת כוח קטן על זרוע ארוכה בצד אחד תוביל לכוח גדול על זרוע קצרה בצידו האחר; פעולה זאת חיונית לשם הגברה של גלי הקול.
אמצעי נוסף העוזר להגברת הקול הוא יחס פני השטח של עור התוף הגדול אל מול החלון האובלי הקטן. יחס זה פירושו שהאנרגיה מתרכזת על שטח קטן יותר ולכן ליחידת שטח ערכה גבוה יותר.
בוודאי שמתם לב שכאשר אתם צוללים במים צעקות וקולות מחוץ למים נשמעים לכם עמומים, זאת מכיוון שרוב גלי הקול מוחזרים מפני המים. בעיה דומה קיימת במעבר מהאוזן התיכונה המלאה אוויר לאוזן הפנימית המלאה בנוזל.
כאן נכנסים לפעולה עצמות השמע הרוטטות בעקבות פגיעת גלי הקול בעור התוף. הרטיטות מועברות מהפטיש לסדן ומשם לארכובה הנוגעת בחלון האובלי ומשם לחילזון השמע. במהלך המעבר הרטיטות מוגברות באפקט המנוף (כפי שתואר להלן). תנועת הארכובה על החלון האובלי גורמת לקרום לנוע פנימה והחוצה כבוכנה וכתוצאה מכך הנוזל באוזן הפנימית נע.
טווח השמיעה בבני-אדם בעלי 3 עצמות שמע נע בין 15 הרץ ועד 20 קילו הרץ.
בזוחלים, דו-חיים וציפורים קיימת רק עצם שמע אחת וטווח השמיעה שלהם נמוך הרבה יותר ומסתיים באזור ה 1 קילו הרץ.
בנוסף להיותן העצמות הקטנות בגוף הן גם העצמות המסוידות ביותר (כמות המינרל הרבה ביותר ליחידת נפח). עובדה זו חיונית לפעילות העצם על מנת להעביר את גלי הקול בצורה טובה. תוצא משני להיותן מסוידות מאוד הוא שעצמות השמע מאוד קשיחות ומכאן שהן גם מאוד שבירות.
בתאונת דרכים או באירוע אחר המערב טראומה של הראש נוצרים לעיתים שברים בעצמות השמע.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
