שלום שלומי, זאת בהחלט שאלה מעניינת. אנשים לרוב חושבים בשפת האם שלהם ("שומעים את המילים בראש") אך מכיוון שאנשים בעלי לקות שמיעה מלידה לא דיברו מעולם שפה איך הם יכולים לשמוע מילים בראש? האם שפת הסימנים נותנת להם כלים מקבילים לחשיבה?
התמונה באדיבות ויקיפדיה.
השאלה למעשה הרבה יותר עמוקה – האם אנשים יכולים לחשוב ללא שרכשו כלים של שפה כלשהי? התשובה היא שכנראה לא. ללא תבנית וכללים תחביריים של שפה (שפת סימנים היא שפה לכל עניין ודבר) לא תיתכן מחשבה, לפחות לא במתכונת המוכרת לכולנו. [במאמר מוסגר - את אותה שאלה ניתן לשאול על תינוק שרק נולד, האם הוא מסוגל לחשוב?].
האיש החושב. התמונה באדיבות ויקיפדיה.
זאת בדיוק הסיבה מדוע לפני לא כל-כך הרבה שנים, אנשים שהיו בעלי לקות שמיעה מלאה מלידה ולא אובחנו בזמן ולא לימדו אותם שפת סימנים נחשבו למפגרים במקרה הגרוע או לחרשים-אילמים במקרה הטוב (למרות שלמעשה לא הייתה להם כל בעיה לדבר בעיקרון). לכן מבחינה זאת חירשות הייתה הרבה יותר משמעותית בעבר מאשר עיוורון. עיוור, גם אם היה מוגבל, היה יכול לתקשר עם הסביבה. בעל לקות שמיעה מלידה לעומת זאת, לא היה מסוגל לתקשר. במידה ולא היו מגלים את לקות השמיעה בזמן ולא היו מלמדים את הלוקה בה דרכים חלופיות לתקשורת הרי שהוא היה נידון לחיים קשים בהם התייחסו אליו כמו אל מפגר בעוד הוא מסוגל להשמיע נהמות וקולות מוזרים בלבד כאמצעי לתקשר עם הסביבה.
תינוקות בעלי לקות שמיעה מלאה מלידה מאובחנים בערך ב1 מכול 1000 לידות . במקרים אלו חשוב מאוד להתחיל וללמד אותם דרכים לתקשר עד הגיל הקריטי של שנתיים - שנתיים וחצי (24-36 חודשים). במידה ותקופה זו מפוספסת יהיה קשה מאוד ללמד את הילד שפה והדבר יתבטא בקשיי למידה גם אם האינטליגנציה של הילד תקינה לחלוטין.
המבנה האנטומי של האוזן. תמונה באדיבות ויקיפדיה.
דרך התקשורת הנפוצה באנשים בעלי לקות שמיעה היא שפת סימנים. שפת הסימנים היא שפה ככל שפה אחרת. יש לה תחביר וכללי דקדוק; היא עשירה, דינאמית ומתפתחת כל הזמן על ידי האנשים הדוברים אותה (המצאת "מילים" חדשות ו"צירופי מילים"). מעניין לציין שמבין השפות המדוברות הסינית היא השפה הקרובה ביותר לשפת הסימנים. בשני המקרים "סמל" או "מחווה" (במקרה של שפת הסימנים) יכולים לבטא משפט שלם או רעיון ולא רק מילה בודדת.
בעבר היו אנשים משפיעים בתחום שהאמינו שלמרות האמור לעיל הדרך הנכונה ללמד את החרשים היא להכריח אותם ללמוד לדבר, גם אם הם לא שומעים מילה. המחמירים ביותר היו מונעים מלקויי השמיעה ללמוד שפת סימנים. כיום גישה זאת נחשבת לשגויה ואכזרית מכיוון שהיא יוצרת "נכות" אצל לקוי השמיעה (בעיות תקשורת). לכן גם בעלי לקות שמיעה מלאה מלידה שלא שמעו מילה מעולם (אך למדו את שפת הסימנים בזמן) מסוגלים לחשוב בתצורה דומה מאוד לכול אחד אחר. איך בדיוק הם חושבים ואיך בדיוק מתבטאים הסימנים שלהם כמחשבות? את זה הרבה יותר קשה לדעת.
מחקרים שבוצעו הראו שלמחשבות יש יותר אספקט "מוטורי" (תנועתי) המתאים לשפה עצמה המתבססת על סימנים מוטוריים של הידיים. קשה להסביר זאת בדיוק אך נראה שבמקום שהם ישמעו את עצמם מדברים לעצמם (=מחשבה) הם "ירגישו" כאילו הם מבצעים את הפעולה עליה הם חושבים, (הכוונה היא לא שהם ידמיינו את עצמם עושים את הפעולה – כי אז היה מדובר בהמחשה ויזואלית). ניתן לנסות לתאר את זה למשל כאשר אתם חושבים על מזון טעים ומרגישים תענוג.
.jpg)
המוח. תמונה באדיבות ויקיפדיה.
- הסבר נוסף ע"י חוקרים העוסקים בתחום.
- אוניברסיטת גלאוודט (Gallaudet) המיועדת לבעלי לקות שמיעה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
