האם בולע העובר את המים הנמצאים סביבו בתוך הרחם? ואם כן, האם הוא עלול להחנק כתוצאה מבליעת המים?

לפני שנענה על השאלה, הסבר קצר על מערכת הנשימה: כאשר אנו נושמים האויר מגיע לריאות ומשם הוא מועבר לעורקי מערכת הדם, אשר מובילים את החמצן לתאי הגוף השונים. בתאי הגוף עצמם מתרחשת נשימה תאית – כינוי לתהליך בו חמצן וסוכר מומרים למולקולה בשם ATP, שהיא "מטבע" האנרגיה של הגוף, ול-CO2. ה-CO2 חוזר למערכת הדם, הפעם לורידים, אשר מובילים אותו לריאות ומשם החוצה מהגוף.

הריאות הן אמצעי להעביר חמצן, ולא מטרה של מערכת הנשימה. אין בהן צורך במידה ויש דרך יעילה אחרת לשנע חמצן פנימה לעורקים ולשנע חמצן החוצה מהורידים. כפי שנכתב נכונה, העובר אכן נמצא בסביבה מימית, ואכן, סביבה כזאת איננה עשירה די בחמצן על מנת לספק את צורכי העובר. אם היה אדם לאחר לידה, בודאי היה נחנק וטובע.

אלא שלעובר יש משהו שאין לאדם שכבר נולד – אישה אשר נושאת אותו, מחוברת אליו פיזית ומספקת לו את כל צרכיו דרך הדם שלה. כלי הדם של האישה והעובר אינן מוחברים ישירות (אם היו, המערכת החיסונית של האישה הייתה תוקפת את העובר) אלא באמצעות תווך הנקרא שלייה או פלצנטה. השליה, אשר מתפתחת יחד עם העובר ומחוברת עליו באמצעות חבל הטבור, מאפשרת מעבר של מזון וחמצן מהאם לעובר ומעבר של פסולת ופחמן דו-חמצני מהעובר לאם. השליה גם משמשת למעבר סלקטבי של נוגדני אם המגינים על העובר וביצור הורמונים הקשורים להריון.


העובר ברחם האמהי, מחובר לשליה ע"י חבל הטבור | מקור: Sedwick C (2008).

בעת הלידה, העובר, שהפך לתינוק, יוצא החוצה מגוף האם ומתנתק מחבל הטבור. או-אז מתחיל העובר לנשום את נשימותיו הראשונות. לעיתים, בסמוך ללידה, העובר לא מקבל את צרכי החמצן שלו. תופעה זו, המכונה הפרעה היפוקסית איכסמית, לרוב נגרמת כתוצאה מצניחה בלחץ הדם של האישה, הפרעה מכנית לצינור הטבור או הפרדות שליה מוקדמת עקב הרעלת הריון או שימוש בסמים.

אם ההפרעה איננה מטופלת ע"י הצוות הרפואי בדקות הראשונות, התינוק עלול להינזק מוחית באופן בלתי הפיך ואף למות. כ-2% מהתינוקות הנולדים סובלים בסמוך ללידה מהפרעה זו, רובם המכריע מטופל במהירות ובהצלחה ואיננו ניזוק.

4 תגובות

  • אביב

    טעות מדעית בתיאור נשימה תאית

    "נשימה תאית – כינוי לתהליך בו חמצן וסוכר מומר ל-ATP ("מטבע" האנרגיה של הגוף) ו-CO2." לא מדויק. בתהליך הנשימה התאית מופקת אנרגיה כימית מהסוכר אשר נשמרת במולקולת ATP.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    טעות מדעית - תשובה

    שלום אביב. תודה רבה על ההתעניינות, תשומת הלב לפרטים והפגנת הידע! למרות דיוקם של דבריך, למיטב הבנתי מדובר בעניין של סמנטיקה בלבד. מחבר הכתבה השתמש בתיאור מפשט המקובל בהחלט בקהילה המדעית. אדרבא, כאשר תהליך הנשימה התאית מתואר באמצעות משוואה כימית כמעט בכל ספר לימוד (כולל הספר איתו אני אישית למדתי בתואר הראשון שלי) הוא נראה בדיוק כך: C6H12O6 (s) + 6 O2 (g) → 6 CO2 (g) + 6 H2O (l) + energy יתרה מזאת, אם נעמיד דברים על דיוקם, תהליך זה מעביר את האנרגיה ראשית היישר למולקולות ADP ליצירת ארבע מולקולות ATP, בעוד חלק מהאנרגיה מועברת גם למולקולות ביניים (לדוגמא, NADH) אשר עשויות לשמש בהמשך התהליך לייצור מולקולות ATP נוספות, דבר המתואר ע"י המשוואה הכימית הבאה: Glucose + 2 NAD+ + 2 Pi + 2 ADP → 2 pyruvate + 2 NADH + 2 ATP + 2 H+ + 2 H2O + heat עם זאת, בכדי לאפשר הבנה לכמה שיותר אנשים המחבר עשוי להמנע ממצבי "תפסת מרובה, לא תפסת" ופרטים שאינם הכרחיים מושמטים (למרות היותם מעניינים בהחלט!) כך שהתשובה תהיה מובנת והמסר יעבור. אנחנו תמיד שמחים לקבל הערות אינטליגנטיות כמו שלך ולהווכח בהנאה שוב ושוב אודות סקרנותם של אנשים. יישר כח והמשך שבוע טוב!

  • רחל

    טעויות כתיב במאמר

    כלי הדם של האישה ועובר אינן מוחברים - אינם מחוברים
    השליה, אשר מתפתחת יחד עם העובר ומחוברת עליו - אליו

  • צרויה

    לא ענית על השאלה

    הסברת אכן נכונה איך הוא נושם בבטן.
    אבל אם הפה שלו נפתח, איך המים שסביבו לא נכנסים פנימה והאם יש סכנת חנק וטביעה